תוכן עניינים

מבוא: ע”מ………………..2

פרק 1- הצגת הבעיה: ע”מ………………..3-7

פרק 2- הגורמים לבעיה: ע”מ………………..8-11

פרק 3- השלכות הבעיה: ע”מ………………..12-14

פרק 4- חקיקה וענישה: ע”מ………………..15-18

פרק 5- ביביליוגרפיה ורפלקציה: ע”מ………………..19-22

מבוא

עקב התיישבות בארץ בעשורים האחרונים הסביבה בארץ ישראל השתנתה. השינוי הזה כלל נזק לנופי ארץ ישראל, פגיעה בסביבה וזיהומה- זיהום הקרקע והים ועוד.

אחד מהעיקריים הוא הזיהום בחופי הים ובימים של ארץ ישראל. אבל איך גדילת האוכלוסייה בארץ ישראל גרמה לגדילת זיהום הים? האם יש השפעה באורח החיים של בני האדם על הסביבה ובמקרה הזה, לחופים ולים?

עבודה זו מפרטת על הגורמים לנזקים הללו, על המעשים שננקטים בכדי למזער את הפגיעה ועל היישום שלהם בסביבה.

פרק 1- הצגת הבעיה

1. שאלת החקר

2. מדוע בחרנו בשאלה זו?

3. שאלות חקר נוספות

4. כיצד מודדים מהו חוף נקי?

שאלת החקר:

מה הקשר בין פעילות בני האדם בחופי הים לבין פגיעתו של הים?

השערות:

בני האדם אוכלים ושותים כלומר יוצרים אשפה. בין אם זה שקיות פלסטיק ובין אם זה ניירות המזהמים את סביבת חופי הים ואת המים.

מפעלים בקרבת הים שופכים פסולת רעילה אל תוך הים אשר מזהמת ופוגעת ביצורים שחיים במים ואת המים עצמם.

אניות מסע של דלקים וחומרים כימים רעילים נוספים לפעמים מאבדות או שופכות מטענים השוקעים בים ועלולים לגרום לזיהום סביבתי חמור.

מדוע בחרנו בשאלה זו?

טל: בחרתי בשאלה הזאת כי אני מתעניין באיכות הסביבה ואני אוהב לבלות את זמני הפנוי בחופי הים.

עמית: בחרתי בשאלה זו מכיוון שהנושא יקר לי, אכפת לי מהסביבה ומבעלי החיים הימיים וחשוב לי לדעת אם ניתן לשפר את המצב.

נועה: מכיוון שלדעתי זה נושא חשוב חופי הים מזוהמים וצריך לדעת למה ואיך לפתור את זה, המון אנשים מבקרים בים מידי יום וצריך לשמור על ניקיון החופים.  

יובל: מעניין אותי לדעת איך פעילות האדם משפיעה על סביבת החופים.

ליאל: בחרתי בשאלה זו מכיוון שאני מאוד אוהבת את חופי הים, בקיץ אני מבלה שם המון את זמני ומכעיס אותי שהם מזוהמים ולא נקיים. מעניין אותי לדעת מה הגורמים המשפיעים עליו.

מאור: בחרתי בנושא זה בגלל שנושא זה מעניין אותי ולשם כך חקרתי את פגיעת חופי הים ומקור הזיהום. אני אוהב את הים והחופים וזהו נושא שחשוב לי מאוד.

שאלות חקר נוספות:

• איך השפיע זיהום חופי הים על האנשים ועל בעלי החיים הנמצאים בהם?

• מה ההבדל בין זיהום ימי לבין זיהום יבשתי?

• האם אכפת לאנשים מניקיון החופים והים? אם כן, למה הים נראה כמו שהוא היום?

כיצד מודדים מהו חוף נקי?

תכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה פועלת משנת 2005 במטרה לשמור על חופי הים הלא מוכרזים (חופים ללא שירותי הצלה) נקיים במהלך כל השנה.

• מהו מדד חוף נקי?
  מדד חוף נקי הוא כלי המשמש להערכה אחידה ואובייקטיבית של מידת ניקיון חופי הארץ הלא מוכרזים, בים התיכון ובמפרץ אילת.
  המדד מספק מידע שקוף ועדכני על מצב הניקיון בחופים אלו ומסייע לפעילות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, מול רשויות שלא מבצעות את חובתן בשמירה על ניקיון חופיהן.

• מדד הבסיס
  מדד הבסיס להערכת מצב הניקיון בחופים נערך בתחילת התכנית, ביוני 2005. בשנים הבאות נמדדו אחוזי הפחתת הפסולת ביחס לנקודת ההתחלה בכל קטע חוף נתון.
  המדד שנקבע להצלחת תכנית חוף נקי הוא שחוף הים יימצא 70% מהזמן במדד “נקי” או “נקי מאד” ב-70% מהרשויות החופיות.

פרק 2- הגורמים לבעיה

1. מדוע זה קורה?

2. מה קורה לפסולת?

3. הלחצים על ים התיכון–מפה

מדוע זה קורה?

בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל שמספר התושבים היה נמוך וכן מפעלי התעשייה היו בתחילת דרכם חופי המדינה היו יפים ונקיים וניתן היה לטייל לאורכם ולהנות מיופי החופים. ככל שחלפו השנים ואוכלוסיית ישראל התרבתה מחד, והתעשייה התפתחה מאידך, הלכו חופי הים והתלכלכו וגם מי הים אינם צלולים עוד כפי שהיו.
בעבודה זו נביא את הסיבות והגורמים למצב זה וכן נבדוק מה ניתן לעשות על מנת למזער את הנזק הסביבתי שנגרם לחופי הים ולאוכלוסיית בעלי החיים החיים בים.

מה קורה לפסולת?

חשוב להבין שהפסולת אינה נעלמת מעצמה. היא אינה מתכלה אלא מוצאת את דרכה אל הים או אל החוף שוב ושוב.

חלק מהפסולת נקברת על ידי רוחות החורף אך שבה ונחשפת בקלות, חלק מהאשפה נסחף אל הים על ידי הרוחות או הגלים, נשאר במים או נפלט בחופים אחרים. הפסולת מתבלה ומתפרקת לחתיכות קטנות, אך אינה מתכלה. מחקרים עדכניים אף מראים כי ברקמות דגי ים מצויים חלקי פלסטיק זעירים.

פסולת נשטפת לחופים

פרק 3- השלכות הבעיה

1. סוגי הפגיעות

2. חומרת הפגיעה מפסולת ימית

סוגי הפגיעות

פגיעה במבקרים:

למרות חקיקה נרחבת בנושא, כשני שלישים מהפסולת המצטברת בחופים, מקורה באשפה שמשאירים אחריהם נופשים ומתרחצים. לאיזה נזקים גורם הלכלוך בחופי הים? ואיך אפשר למנוע אותו?

הלכלוך בחופים משפיע על הסביבה האנושית ועל הסביבה הימית.

הלכלוך פוגע במבקרים של חופי הים, מוריד את רמת האיכות של הבילוי וכן מהווה מפגע תברואתי קשה.

הלכלוך על החופים מעורר סלידה אצל רובנו ופוגע משמעותית בהנאה מהשהות בחוף, בנוסף על כך מהווה גם סכנה בריאותית כגון: פציעה משברי זכוכית, או חלקי מתכת המצויים על החוף, מגע עם חומרים מסוכנים או מזרקים משומשים עלול לגרום לזיהומים קשים ואף סכנת חיים.

אך לא רק האכולוסיה האנושית נפגעת מהלכלוך בחופים.

פגיעה בכלי שיט:

גם כלי השיט ניזוקים כתוצאה מפסולת הנסחפת אל הים וצפה בו. הפסולת עלולה לייצר מכשול ניווט לכלי שיט, עלולה להסתבך במדחפי הספינות ולסתום את פתחי יניקת המים.

פגיעה בבעלי החיים ובאוכלוסייה הימית:

הפסולת פוגעת גם בבעלי החיים הימיים, הם מסתבכים בפסולת, מדי פעם בולעים אותה ועלולים להחנק ולמות.

בי ים ודולפינים מבלבלים בין שקיות פלסטיק ומדוזות, חושבים את שקיות הניילון בטעות למזון, בולעים אותן, וכתוצאה מכך נחנקים ומתים או שקיבתם נסתמת כך שאינם יכולים לעכל מזון נוסף ובסופו של דבר הם מתים מרעב.

בעלי חיים ימיים אחרים מסתבכים בפסולת כגון חבלים, שרידי רשתות דייג, אריזות פלסטיק או פחיות משקה. הם מתים מחנק או מפציעות קשות.

חומרת הפגיעה מפסולת ימית

מי מאתנו לא נפצע פעם אחת לפחות בחוף הים? בטוח נחתכתם משבר בקבוק זכוכית שהתחבא בחול, דרכתם על מסמרים משרידי מדורות, או נדקרתם ממחט מזרק כשהלכתם יחפים בחוף הים. מקרים כאלה יכולים להסתיים במקרה הטוב באי נוחות, ובמקרה הפחות טוב בזיהום ובאשפוז.

הפסולת שמגיעה אל חוף הים ואל הים עצמו מגוונת מאוד. בחינה מדגמית של אשפה שנמצאה על אחד החופים בארץ העלתה ש-68 אחוזים מהדגימה היו חפצי פלסטיק למיניו (שקיות ואריזות, בקבוקים, כלי אוכל חד פעמיים, צעצועים וקופסאות), 8 אחוזים היו עשויים זכוכית (נורות בקבוקים וצנצנות), 7 אחוזים של מתכת (קופסאות שימורים, פחיות, תרסיסים, חומרי בניין ועוד), 7 אחוזים היו חפצים עשויים עץ, ו-10 אחוזים מהחפצים שנמצאו היו עשויים נייר, קרטון, בד, חבל, ספוג וחומרים נוספים.

למרות זאת, כשמדברים על סכנות בריאותיות בחוף הים, הנושאים העיקריים שעולים הם טביעה, דריסה על ידי כלי רכב, חשיפה ממושכת לשמש או התמוטטות מצוקים. פגיעות כאלה עלולות להיות קטלניות, ולכן מתפרסמות בכלי תקשורת. פגיעות כמו חתכים מדווחות רק ביומן החובש בחוף, ומקבלות התייחסות רק כשהנפגע מחליט לתבוע את הרשות המקומית. זו הסיבה לכך שבארץ אין נתונים רשמיים על אחוזי הפגיעה מפסולת ימית.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779233,00.htmlזיהום חופי הים בישראל

פרק 4- חקיקה וענישה

1. חוק מניעת זיהום הים

2. עונשים על זיהום הים

3. דוגמא לזיהום הים

חוק מניעת זיהום הים

חוק זה חוקק בשנת התשמ”ג (1983), ובו יש כשלושה קטגוריות על הגדרת זיהום הים:

1. סילוק לתוך הים של פסולת מכלי שיט או מכלי טיס שהפסולת הוטענה עליהם במטרה לסלקה, למעט סילוק פסולת שהצטברה עקב הפעלתם הרגילה ושלא הובלה למטרת סילוק.
2. הטבעה בים של כלי שיט או כלי טיס או כל חלק מהם.
3. שריפת פסולת בים או פירוקה בחום בדרך אחרת.

איסורים על זיהום הים:

1. כלי שיט וכלי טיס ישראליים, אלא אם כן ההטלה נעשתה בהתאם לאמנה ועל פי אישור שניתן כדין לפי דיני המדינה שבה ניתן.
2. כלי שיט וכלי טיס הטוענים בישראל פסולת (לוקחים) לשם הטלתה בעומק הים
3. כלי שיט המצויים במימי החופין של ישראל או במימיה הפנים- ארציים, וכלי טייס המצויים מעליהם.

עונשים על זיהום הים

העונשים הקבועים בחוק זיהום הים הם:

1. העוברים על הוראות של כלי שיט או טיס, דינם – מאסר שנה אחת או קנס 166,000 שקלים חדשים.
2. העוברים  על הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות או הוראות שניתנו לפיו, דינם – קנס.
3. נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, יאשם בעבירה גם כל מנהל, שותף – למעט שותף מוגדל מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר (כל הקבוצה ניתנת לדין).

דוגמא לזיהום הים (כלי שיט)

מתוך כתבה שהתפרסמה; “ביולי 2015, התגלה כתם גופרית גדול ממדים שהתפשט מאנייה עוגנת, לאורך הנמל ולכיוון כלובי הדגים. בדיקת המפקח העלתה, כי צוות הנמל פורק את מטען הגופרית באונייה באופן לא תקין, ובניגוד להנחיות המשרד להגנת הסביבה לפריקה בטוחה של מטענים. כתוצאה מכך, חלקיקי גופרית נשרו אל הרציף ולים וכיסו שטח ימי נרחב בנמל”.

בעקבות המקרה, הוחלט להודיע לנמל על הכוונה להטיל עיצום כספי בסך של 2,689,130 ₪ בהתאם לחוק מניעת זיהום הים, ולאפשר לנמל אשדוד להגיש טענות לעניין העיצום הכספי בתוך חודש על פי החוק.

פרק 5- ביביליוגרפיה ורפלקציה

1. שיטות מחקר

2. רפלקציה

3. ביביליוגרפיה

שיטות מחקר

חקרנו נושא זה באמצעות:

• איסוף מידע מאתרים רלוונטיים- אתרים הקשורים לאיכות הסביבה.
• כתבות מהעיתון ומהאינטרנט.
• תצפיות.
• סקרים.
• מפות.
• סרטונים מהיוטיוב המסבירים על הפגיעה.

רפלקציה

בעבודה זו חקרנו על השאלה; מה הקשר בין פעילות בני האדם בחופי הים לבין פגיעתו של הים?

מצאנו שיש קשר גדול בין הדברים, מכיוון שבני האדם הם הגורם המרכזי לזיהום החופים ומהחופים מגיע הזיהום והלכלוך ופוגע גם בים.

למדנו על הגורמים, על החוקים שנחקקו בכדי למזער את הנזק ועל העבודה שעוד יש לפנינו בכדי לשפר את מצב החופים והים.

ביביליוגרפיה

המשרד להגנת הסביבה: חופים וים

משפט ותיירות: חוק מניעת זיהום הים

החברה להגנת הטבע: הלחצים על ים התיכון