שלגיה

למלכה היה מראה מדברת.                                 

כל יום המלכה הייתה שואלת את אותה שאלה,                            

“מראה מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר”

והמראה הייתה עונה כל יום אותו דבר “את הכי יפה בעיר”

שלגיה גדלה ונהייתה נערה יפיפייה.            

שהייתה הולכת ברחובות כולם היו נדמים מיופי הנדיר.

באחד מין הימים המלכה שאלה את המראה

“מראה מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר”      

 המלכה חשבה שהמראה תגיד שהיה הכי יפה.

אבל לא היא אמרה ההפך ממה שחשבה המלכה.

“כאן גברתי אין יפה ממך אך יופייה של שלגיה עולה על יופייך”, אמרה המראה.                       ששמעה זאת המלכה שלחה צייד כדי להרוג את שלגיה.

שלגיה הלכה ביער ואכלה תפוח אדום,היא שמעה רשרוש.

הסתובבה וראתה את הצייד, ” שלום לך צייד” אמרה בנחמדות חייך על פניה עלה.

הצייד אמר “אני ממש מצטער על מה שאני הולך אבל אני לי בררה”.

אמר וירה את החץ לליבה.