הכלבה שוגה

ניצן תמיד רצתה כלב, אך אמא ואבא לא הסכימו.

יום אחד הלכה ניצן ברחוב, ושמעה קול יללה.

היא ניגשה למקום שממנו הגיעה היללה, ושם ראתה כלבה קטנה.

הכלבה רעדה מקור.

ניצן הרימה אותה והביאה אותה הביתה.

כל הדרך ליקקה הכלבה את ניצן, וניצן כל כך שמחה.

בבית, כשראו הוריה של ניצן את הכלבה,

מיד אמרו: ”יש לנו חברה חדשה במשפחה”

וניצן השיבה בחיוך: ”ושמה שוגה”.