שבועות דניאל

?מהו מקור השם שבועות

.התשובה המקובלת כיום היא על שם 7 השבועות
.השם מתן תורה לא נכון. מדוע כי לא ידוע זמן מתן תורה והיא מעל מקום וזמן כלשהו

בגלל חוסר הידע בלהבין עברית מקראית, אנשים מפרשים פרושים
לדברים הכי קלים להם להבנה אבל לא בהכרח נכונים

הפרוש האמיתי שונה ויש ללמוד פרוש אתיות כדי להבין היטב מה פרוש השם

.שבועות. לא מלשון שבוע בשנה אלה פרוש שונה לחלוטין

.שבועות על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים

?מתי מועד חג השבועות

שבועות הינו המועד היחיד שתאריכו אינו מצוין בתורה. לפי המצוין בתורה, חל ביום החמישים לספירת העומר. על פי חז”ל, ספירת העומר מתחילה למחרת יום טוב הראשון של פסח, ובזמן שהיו מקדשים את החודש על פי ראיית הלבנה, היה החג יכול לחול בימים ה’, ו’ או ז’ בסיוון (תלוי במספר הימים של ניסן ואייר באותה שנה). בלוח העברי הקבוע, חודש ניסן הנו תמיד בן 30 יום ולאחריו- חודש אייר, הנו תמיד בן 29 יום, כך שחג השבועות חל תמיד בו’ בסיוון.

לפי הלוח העברי הקיים היום לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים ראשון, שני, רביעי או שישי, ואילו בחוץ־לארץ, יום זה יהיה היום הראשון לחג, ולאחריו יחול יום טוב שני של גלויות. חג השבועות הוא החג היחיד מבין שלוש הרגלים שאין לו חול המועד. יש שהסבירו עובדה זו בכך שחג השבועות חל בתקופה בה יש עומס חקלאי רב, בקצירת התבואה ועיבודה ולכן התורה קבעה לו יום אחד בלבד. עם זאת, בזמן המקדש היו מיועדים ששת הימים שלאחר החג להבאת קרבנות על ידי עולי הרגל, וכיום מציינים חגיגיות מסוימת בימים אלו על ידי הימנעות מאמירת תחנון בתפילה.

בתקופת בית שני, מכיוון שיום החג אינו מצוין במקרא, אלא כסיום ספירת העומר בת שבעה השבועות, “מִמָחָרַת הַשַּבָּת תּסְפְּרוּ חֲמִשִׁים יוֹם” – הצדוקים חלקו על הפרושים לגבי זמן החג. המסורת הרבנית החל מתקופת הגאונים סברה שדעת הצדוקים הייתה להתחיל בספירת העומר החל מהשבת בתוך חול המועד פסח. לא הייתה ברורה משמעות המחלוקת מבחינה ערכית, ונראה היה שמדובר רק במחלוקת פרשנית על המלים בתורה. יש חוקרים הסבורים שאת מחלוקת הצדוקים ניתן להבין לפי ספר היובלות של כת מדבר יהודה. ספר זה, שנמצא במערות קומראן, ועותק ממנו נמצא בגניזת קהיר מתאר שנת שמש קבועה בת 52 שבועות. לפי ספר היובלות, הספירה החלה ביום ראשון לאחר השבת שלאחר חג המצות. מכיוון שחג המצות החל תמיד ובאופן קבוע ביום רביעי בשבוע, העצרת (שמו המקראי של חג השבועות) הייתה תמיד בט”ו (15) בסיון (‘החודש השלישי’ – בלשונם) על פי ספירתם, אף הוא ביום ראשון בשבוע.

הקראים והשומרונים חוגגים את חג השבועות תמיד ביום ראשון, כי הם סופרים 50 יום מיום השבת שבחול המועד

?מהם מנהגי החג

מנהגי החג – תיקון ליל שבועות
אנשי קבלה נוהגים להיות ערים כל ליל שבועות וללמוד תורה . הם מיחסים משמעות מיוחדת ללימוד תורה דווקא בלילה. לדעתם לימוד כזה יכול לעשות “תיקון” נגד פורענויות העלולות להתרחש בעם היהודי או בעולם כולו. והדבר נכון אף יותר בחג השבועות. הסיבה לכך שבזמן מתן תורה בהר סיני, בני ישראל ישנו חזק וה’ היה צריך להעיר כל אחד ואחד כדי שכולם ישתתפו במתן התורה. כדי לכפר על התנהגותם של בני ישראל בלילה שבו ניתנה תורה נוהגים בליל חג שבועות להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. התיקון מורכב מפסוקים ראשונים ואחרונים בכל פרשה וכך עוברים על התנך כולו ולומדים אותו. נתחבר על יסוד מנהג זה . בספר יש לקט מן התנך המשנה הגמרא הזוהר וכן פיוטים ואזהרות מתרי”ג מצוות. ישנם המאמינים כי יש ללמוד את התנך ואינם לומדים את התיקון.

בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב
אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג הינו המנהג לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים. סבי (דיוגינס) סיפר לי שבמעמד קבלת התורה לא ידעו מה מותר לאכול ומה אסור לאכול (האיסור על לא תבשל גדי בחלב אמו לא היה ידוע – מכיוון שעוד לא קיבלו את התורה) ולכן הוחלט לאכול רק דברי חלב.
הסברים נוספים למנהג:
ראשי התיבות מחלב: ” וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה’ בשבועותיכם”
סכום האותיות ח-ל-ב בגימטריה 2+30+8=40, כנגד 40 יום שעשה משה בהר סיני ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה ( שמות, כ”ד).
סכום האותיות למילים דבש וחלב בגימטריה הן 613 כמספר תרי”ג מצוות שבתורה.
במעמד הר סיני ניתנה התורה ביום ו’ בסיוון ובה כתוב “לא תבשל גדי בחלב אמו”, ומכאן נצטוו ישראל להפריד בין בשר לחלב. מאחר ולא היו להם כלים כשרים הם החליטו לאכול באותו יום רק דברי חלב המנהג לאכול מאכלים חלביים השתמר עד היום.

קישוטי ירק
נוהגים לשטוח עשבים בבית הכנסת ובבתים בחג השבועות, זכר לעשבים שהיו בהר סיני. יש שמקשטים בקני סוף לזכר משה הקטן שהוצפן בין קני הסוף. עצים ושושנים – כיוון שהאגדה המספרת על מלך שרצה לעקור את הפרדס שלו כי היו בו קוצים רבים, אבל כשהגיע לפרדס ראה שושנה בין הקוצים, והחליט להשאיר את הפרדס. גם התורה היא כשושנה בין הקוצים, ובגלל מתן תורה – ניצל העולם כולו.

קריאת מגילת רות בחג השבועות
בחג השבועות קוראים את מגילת רות. לפי המסורת דוד המלך שהינו נינה של רות נולד ומת בשבועות. יש הנוהגים לעלות להר ציון ולהדליק לזכרו נרות. “כי אל אשר תלכי אל ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהייך אלוהי” (מגילת רות, א’). המגילה מספרת על רות המואביה אשר הגיעה עם נעמי חמותה לארץ ישראל חסרות כל, וזוכות למעשים של חסד. בעקבות נישואיה עם בועז משבט יהודה נולדו להם ילדים, והנין שלהם הינו דוד המלך. כמו שעם ישראל קיבל על עצמו את התורה במעמד הר סיני והסכים למלא את כל המצוות, כך גם רות המואבייה החליטה להתגייר ולקיים את כל המצוות.

?מהם שמות החג

שמותיו השונים של חג השבועות
:חג השבועות מכונה בשמות נוספים
חג השבועות = שבועות
.שָבוּעוֹת על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים
חג השבועות = חג הקציר
.חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה’ בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות כ”ג ט”ז: “וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה”
חג השבועות = יום הביכורים
יום הביכורים – בחג זה היו מביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים, המכונה גם שתי הלחם, מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה. שם זה מוזכר בספר במדבר כ”ח כ”ו: “וביום הבכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה’–בשבעתיכם”. כמו כן, ביום זה הייתה מתחילה תקופת הבאת הביכורים, במהלכה היו מביאים החקלאים את ביכורי אדמותיהם לבית המקדש (תקופה זו נמשכה עד חג החנוכה). הבאת הביכורים מתוארת בספר דברים כ”ו א’-ד’ ובמסכת ביכורים
חג השבועות = חג עצרת
עֲצֶרֶת – בתלמוד ובלשון חז”ל (משנה ראש השנה א ב)
חג השבועות = חג מתן תורה
חג מתן תורה שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי, והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית שהושמו במשכן
חג השבועות = יום הקהל
יום הקהל – ביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני. השם מביע את אחדות העם
חג השבועות = יום החמישים
יום החמישים – מבטא את תאריך החג, שבעה שבועות ועוד יום (שהם חמישים ימים) ממוצאי פסח ראש

?מהו יום טבוח

“יום טַבּוֹחַ , הוא הזמן להקרבת קורבנות שהיה אסור להקריב בחג השבועות ושאותם הביאו מיד לאחר השבועות. בשל הקורבנות הרבים שהיו מובאים באותו זמן, התקבל הכינוי – “יום טבוח

בכל אחד משלוש הרגלים היו מביאים עולי הרגל, קורבנות יחיד, כגון עולת ראיה, שלמי חגיגה ושאר קורבנות שאין מקריבים אותם ביום טוב. בפסח וסוכות הקריבו את אותם קורבנות שהביאו האנשים, בשאר ימי החג שהינם חול המועד ובכל מקרה הם ימי חג ושמחה, אולם חג השבועות הוא יום אחד בלבד. לכן הימים שלאחריו שימשו להשלמת הבאת אותם קורבנות ולאכילתם של שלמי החגיגה (לפי דעת בית הלל), כך שבמיוחד ביום שלמחרת חג השבועות היו מובאים קורבנות רבים. לכן נחשבים ששת הימים שלאחר השבועות כימים מיוחדים, ויש הנוהגים לייחס את היום שלאחר שבועות כמעין יום טוב אף יותר מימי אסרו חג האחרים.

כאשר שבועות חל בשבת, אז ישנם קורבנות נוספים שלא ניתן להקריב ואז אפשר להקריבם עד שבעה ימים לאחר השבועות

?מהם טקסי הביקורים

:טקסי ביקורים מודרניים

החל מראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל נוהגים במרבית המושבים הכפרים והקיבוצים לערוך טקסי הבאת ביכורים, שבהם חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים המשתתפים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים. טקסי ביכורים נוהגים לערוך גם במרבית הגנים ובבתי הספר היסודיים בכל רחבי הארץ. יום לפני החג מתבקשים הילדים לבוא עם חולצות לבנות ועם טנא ובו פירות העונה, ומתקיימים אירועים שונים לכבוד החג.

טקסים אלה מבוססים על המסורת היהודית על פיה, עם הקרבת “שתי הלחם” בחג השבועות נפתחה עונת העלאת פירות הביכורים לירושלים אל הכהנים שבבית המקדש, העלאת פירות הביכורים לא נעשתה במוע אחיד, אלא כל חקלאי או קבוצת חקלאים העלו את פירות הביכורים שלהם בשעה שפירותיהם הבשילו

?מהם תפילה ופיוטים

בתפילת שחרית נוהגים האשכנזים לומר את הפיוט אקדמות לפני קריאת התורה. הפיוט נאמר בארמית, בליווי מנגינה מיוחדת. הוא פותח בבקשת רשות לקרוא בתורה, ועוסק במעלת התורה ובשכר הצפון ללומדיה. חלק מהספרדים נוהגים לומר לפני קריאת התורה את הפיוט המכונה “הכתובה” שחובר על ידי רבי ישראל נג’ארה. פיוט זה מתאר את ה”כתובה” כביכול, בין הקב”ה (החתן) לבין עם ישראל (הכלה).

קריאת התורה היא בפרשת יתרו, שבה מתואר מעמד הר סיני. המפטיר הוא בפרשת פנחס, והוא עוסק בחג הביכורים ובקורבנותיו. ההפטרה היא בתחילת ספר יחזקאל (מעשה מרכבה). לאחר קריאת התורה, נוהגים האשכנזים לומר את תפילת יזכור לעילוי נשמותיהם של קרובי המתפללים שנפטרו, יחד עם חללי צה”ל, השואה והרוגי מלכות.

לפני תפילת מנחה אומרים הספרדים והתימנים את הפיוט “אזהרות” (חובר על ידי רבי שלמה אבן גבירול) שתוכנו מניית כל תרי”ג מצוות התורה. בני עדות אשכנז נוהגים לזמר את הפזמון כד יתבין ישראל משום שהיא עוסקת בעניין שמחת התורה. בקהילות יהודי גאורגיה נוהגים שאחרי קריאתן קוראים את “עשרת הדברות”. בחו”ל קוראים ביום הראשון את מצוות עשה וביום השני את מצוות לא תעשה. בחלק מקהילות צפון אפריקה “

קוראים פיוט אזהרות דומה שחיבר רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני, ובקהילות מרוקו נוהגים לקרוא את שני סוגי האזהרות