{הצהרה לעתיד}

אָדָם כְּשֶׁהוּא רָעֵב
אוֹ לֹא בָּטוּחַ
הוּא יַעֲשֶׂה פְּשָׁרוֹת,
הוּא יַעֲשֶׂה דְבָרִים
שֶׁלֹּא חָלַם עֲלֵיהֶם בְּחַיָּיו.

לְפֶתַע יֵשׁ לוֹ גַב עָקֹם,
וּמַה קָּרָה לוֹ לְגַבּוֹ
שֶׁנִּתְעַקֵּם?
אָבְדַן הַגַּאֲוָה.

וְחִיּוּכוֹ קָפוּא
וּשְתֵּי יָדָיו מְטֻנָּפוֹת
אוֹ כָּךְ נִדְמֶה לוֹ
מִמַּגָּעָם שֶׁל חֲפָצִים לַחִים
שֶׁאֵין לוֹ מִפְּנֵיהֶם מָנוֹס.

וְאֵין לוֹ שׁוּם בְּרֵרָה
אוֹ כָּךְ נִדְמֶה לוֹ,
וְהוּא יַבְלִיג שָׁנִים רַבּוֹת
עַד לְהַפְלִיא

וְרַק יִרְשֹׁם אֶת קוֹרוֹתָיו
בִּפְנִים
שָׁנָה אַחְרֵי שָׁנָה.