היי קוראים לי מריים ולאחי אמיר וזה סיפור חיינו!

זה לא עוד יום רגיל בשבט קורייש, איש משבטנו ששמו מוחמד סיפר לכל השבט שהתגלה בפניו מלאך, המלאך גבריאל!!! הוא מספר שהמלאך ציווה עליו למסור לכולם להאמין באל אללה אל יחיד ובלתי ניראה!

מעטים האמינו לו ורבים לא האמינו והתנגדו. משפחתנו האמינה למוחמד ועזרה לו להפיץ בכל האזור!

אני ואמיר נלחצנו כי יכול להיות דבריו לא נכונים ומוביל אותנו אל המוות…

ניסינו לשכנע אותם לא להאמין לו אבל כבר לא היה סיכוי..

אבא התגייס למלחמה…

אבא מספר שהמלחמה נגד המתנגדים להאמין באל אללה..

אבא אמר שהכל יהיה בסדר ושהצבא של מוחמד חזק!

אני ואמיר היינו מבואסים לשמוע שאבא משתתף במלחמה אז אני ואמיר הלכנו בכל רחבי השבט כדי לדבר עם מוחמד.

הגענו לאוהל גדול ובו ראינו את מוחמד!

מוחמד קרא לנו להיכנס וישבנו על כריות אדומות ומוזרות אבל זה לא העניין עכשיו אז סיפרנו למוחמד שאבינו מתגייס למלחמה ועם יש אפשרות שהוא לא ישתתף בה.

.מוחמד צחק ואמר שאין כזאת אפשרות כל החיילים עברו מחנה אימונים ושאין כזה דבר יום לפני מלחמה להוציא חייל

אני ואמיר הופתענו מתשובתו שהמלחמה מחר ורצנו חזרה הביתה ולא מצאנו את אבא….

שאלנו את אמא איפה אבא?

היא ענתה: הוא יצא לעשות אימון אחרון לפני הקרב.

אני ואמיר הלכנו לנדנדה שם אנחנו מדברים על הכל!

אמיר אומר שנלך למלחמה לראות. אבל זה מסוכן מידי! אמרתי. אין מצב אני עושה דבר שכזה!

היום יום המלחמה!רצה אלינו במהירות אמא.

היום החיילים שלנו יחזרו בגאווה?

היום הם יחזרו עם אכזבה?

היום הם לא יחזרו?

היום הם יחזרו עם גאווה אבל יתאכזבו?

אמא אמרה לי מספיק והדבר היחיד המועיל שאני יכולה לעשות זה להתפלל לאללה…

היום זה היום הגדול!

מגיעות תוצאות המלחמה!

אמא רצה אלינו בבכי…

היא אומרת שהפסדנו ו…

ואבא נהרג במלחמה..

אמיר ניכנס ללחץ ובכה ושבר את המיטה!

 הוא התחיל לרוץ למטבח ולשבור צלחות וכוסות..

רצתי אל אמיר ועצרתי אותו ולקחתי אותו לנדנדה שבה אנחנו מדברים עם הכל..

דיברנו על אבא ועל המלחמה..

לאמיר היה קשה לדבר על זה ופרץ שוב בבכי והרס את המגלשה.

לאחר מכן מוחמד שלח שליחים לבתים עם החיילים ההורוגים וקיבלנו מכתב ובו היה כתוב:

למשפחת פאטמה היקרה”,

רצינו להתנצל על המקרה של אביכם הגיבור שעזר בכל כוחו במלחמה.

אביכם הציל כמה וכמה חיילים במלחמה וכאלה שהוא הציל את חייהם מטילים.

על שני חיילים כוון טיל והוא קפץ והגן עליהם ונפגע בבטן.

יש לנו בשורות שאביכם בבית החולים במצב אנוש יש לכם היום עד ארבע לבוא לבקרו.

הבשורות היו בשורות ראשוניות בגלל הפגיעה ולא עד כדי כך נכונות אביכם לא בטוח מת..”

.אני ואמיר רצנו לבית החולים וראינו את אבא עם המכונת הנשמה

הרופאים באו אלינו והודיעו שאבא לא ימשיך לחיות…

אמיר משך לרופא בחלוק ואומר לו:בבקשה תעשה עוד משהו בשביל שאבא יחייה.

הרופא אמר שאין מה לעשות..

אמיר קרע את החלוק של הרופא ברח ובכה..

אמיר ברח והגי לאוהל של מוחמד והתחיל לצעוק עליו הוא בא להרביץ לו אבל החזקתי אותו חזק חזק.

מוחמד סילק אותנו מהאוהל וצעקתי עליו ואמרתי לו שבגללו אבא שלי מת במלחמה.

השומרים לקחו אותי ואת אמיר הביתה.

שחזרנו הביתה ראינו הרבה דם, הרבה מאוד דם ראינו את אמא על הרצפה שיורד לה מהצוואר דם.

אמיר צרח והתעלף .

אמא השאירה מכתב.

נתתי לאמיר כאפה להעיר אותו והוא קם ואמרתי לו לקרוא איתי את המכתב.

במכתב היה כתוב:

“ילדים יקרים שלי אין טעם לחיי,

אבא האהוב מת ואליי שלחו מכתב ובו כתוב שנשים נשלחות למחנות עבודה ולא אוכל ללכת למחנה העבודה וגם לבקר אותכם שתחיו רק חיי אושר ובריאות אוהבת הרבה ❤אמא

שמעו ציפצוף וראינו את סבא וסבתא בחוץ באים לאסוף אותנו אליהם.

אמיר כבר לא הצליח לנשום וסבא לקח אותו על הידיים ואני בכיתי.

ארזנו מזוודות ואני ואמיר חיכינו להגיע לבית של סבא וסבתא.