הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל.
בחוק יסוד: הכנסת היא מוגדרת כבית הנבחרים של המדינה.

בחוק המעבר, בראשית ימי המדינה, הכנסת הוגדרה כבית המחוקקים במדינת ישראל.

תפקידיה העיקריים

תפקידיה העיקריים של הכנסת הם: קביעת הנורמות הנהוגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הממשלה באמצעים שונים העומדים לרשותה, ובהם אישור חקיקת משנה, הצעות אי אמון, שאילתות, דיונים ועוד.

הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים שונים, תקנון הכנסת, או “הנוהג והנוהל המקובלים”.

לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציבות הדורות הבאים.

מקום מושבה של הכנסת הוא במשכן הכנסת שבקריית הממשלה בגבעת רם אשר בירושלים, בירת ישראל.

הכנסת הנוכחית היא הכנסת העשרים ויושב ראש הכנסת הנוכחי הוא יולי אדלשטיין.

   כנסת ישראל בירושלים

בחירות

שיטת הבחירות לכנסת היא ארצית-יחסית.

ההתמודדות בבחירות לכנסת היא בין רשימות מועמדים, בהן ניתן להעמיד לבחירה רק אזרחי ישראל שמלאו להם 21 שנה, שאין להם עבר פלילי קרוב ושאינם נושאים בתפקיד ממלכתי בכיר אחר.

לאנשי כוחות הביטחון מקובלת תקופת צינון הקבועה בחוק. ועדת הבחירות המרכזית, שמנהלת את הבחירות, רשאית, בעקבות תיקון שהתקבל ב-1985, לפסול רשימה או מועמד ברשימה שמציגים מצע גזעני, או שוללים את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

לפי חוק יסוד: הכנסת, הבחירות נערכות אחת לארבע שנים, ביום ג’ השלישי של חודש חשוון.

במספר מקרים תיתכן הקדמת הבחירות: בחוק שחוקקה הכנסת עצמה, במקרה שבו תקציב המדינה לא אושר עד ה-31 במרץ, ועל פי חוק יסוד: הממשלה, אם אף אחד מחברי הכנסת לא הצליח להרכיב ממשלה, ואם ראש הממשלה פיזר אותה בצו בהסכמת נשיא המדינה, והנשיא לא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אף אדם אחר.

הכנסת יכולה גם להחליט בנסיבות מיוחדות על הארכת כהונתה, אך לשם כך נדרש רוב של 80 חברי הכנסת.

הקמת הכנסת

כינוס המושב הראשון של הכנסת התקיים בירושלים בט”ו בשבט תש”ט (14 בפברואר 1949).

לאחר מכן, עקב היעדר תנאים מתאימים בירושלים, כינסה הכנסת זמנית את ישיבותיה במספר מקומות בתל אביב: מוזיאון תל אביב , בניין קולנוע “קסם” ומלון “סן-רמו”. ב-26 בדצמבר 1949 שבה הכנסת לירושלים.

תחילה קיימה את ישיבותיה בבניין הסוכנות היהודית, והחל מה-13 במרץ ישבה בבית פרומין שבמרכז העיר.

כבר בשנת 1949 דובר על הקמת משכן הכנסת כחלק מקריית הממשלה בגבעת רם. מיקומו בתוך המתחם השתנה בתוכניות השונות, ולבסוף הוחלט ב־1955 שמן הראוי שהוא יהיה לצד קריית הממשלה, במקומו הנוכחי, ולא בתוכה. בתחרות לתכנון המשכן זכתה תוכניתו של האדריכל יוסף קלארווין.

הבנייה מומנה מסכום של 1.25 מיליון לירות שטרלינג שהוריש הברון ג’יימס דה רוטשילד, ובתהליך התכנון הארוך שותפו אדריכלים נוספים, בהם דב כרמיובנו רם. עיצוב פנים הבניין הופקד בין השאר בידי דורה גד.

אבן הפינה הונחה ב־14 באוקטובר 1958 במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי, ואלמנת התורם, הברונית רוטשילד. הבניין נחנך ב־30 באוגוסט 1966.

במהלך השנים התרחבו מחלקות הכנסת השונות ונוספו מחלקות חדשות, מה שגרם לצפיפות במשכן.

בשנות ה-90 אף הוצבו בו קרוואנים על מנת לספק מקומות נוספים. בראשית המאה ה-21 הוחל בבנייתם של אגפים חדשים, שנחנכו בהדרגה, עד 2007.

השטח הבנוי במשכן כיום גדול פי שלושה משהיה ב־1966.

בפתח המשכן נמצאים רחבת הטקסים ומנורת הכנסת. במשכן נמצאים אולם המליאה, חדרי הישיבות, טרקלין שאגאל לקבלות פנים, ספרייה, ארכיון, משרדים ואודיטוריום.

שערי פלומבו, שהיו בשימוש עד 2007, הוסטו ממקומם.

לפי חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, נהנה שטחו של משכן הכנסת מחסינות, על מנת למנוע מעורבות ממשלתית בו ולהבטיח הפרדת רשויות.

                                                                  כנסת ישראל מבט מהכניסה

מליאת הכנסת

הצעות חוק – דבר חקיקה המוגש על ידי הממשלה, ועדות הכנסת או חברי הכנסת פרטיים, ועליו לעבור את שלבי החקיקה המקובלים (לחקיקה ממשלתית נדרשות שלוש קריאות ולחקיקה פרטית נדרשת קריאה טרומית ושלוש קריאות) באמצעות דיון והצבעה.

הצעות לסדר היום – הצעת חבר הכנסת לכלול בסדר יומה של הכנסת דיון בנושא מסוים. ההצעות המתקבלות מועברות בדרך כלל לדיון בוועדה הנוגעת לאותו נושא.

שאילתות – שאלה המוצגת על ידי חבר הכנסת לשר בממשלה בנושא הקשור לתחום העיסוק של משרדו.

הצעות אי אמון – הצבעה שמטרתה הבעת אי אמון בממשלה וקריאה להחלפתה. בכנסת נדרש רוב מוחלט מבין חברי הכנסת לצורך קבלת ההצעה. מאז 2003, על סיעה המגישה הצעת אי אמון להציע מועמד חלופי להרכבת הממשלה, במקרה שהצעת אי האמון תתקבל.

דיון בהשתתפות ראש הממשלה – דיון המתקיים בהשתתפות ראש הממשלה לבקשתם של לפחות 40 מחברי הכנסת, בהתאם לסעיף 42(ב) לחוק יסוד: הממשלה ולסעיף 169 לתקנון הכנסת. הדיון נמשך שעה, לא כולל נאומי ראש הממשלה וראש האופוזיציה, וראש הממשלה חייב להיות נוכח במליאה במהלך כל הדיון.

שעת שאלות – דיון שבו עומד שר על הדוכן ועונה לשאלות חברי הכנסת, משך הדיון הוא 60 דקות בתוספת עשר דקות על כל משרד נוסף שהשר ממונה עליו. על פי ההחלטה שגובשה בין הקואליציה והאופוזיציה, שלושת רבעי השואלים יבואו משורות האופוזיציה ורבע השואלים יבואו משורות הקואליציה.

לוח שיתופי

פאזל

ביקור בכנסת כיתה ה2

בטיול השנתי בירושלים לכיתות ה  ביקרנו בכנסת.

 ראינו את אולם המליאה ,למדנו על תהליך ההצבעות לחוקים

וראינו את הפסיפס המיוחד מאוד שנמצא בתוך אולם הכניסה לכנסת.