חצי האי ערב

גיאוגרפיה- חצי האי ערב הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאתיופיה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן. חופי חצי האי ערב הם הים האדום מדרום-מערב ומפרץ אילת הים הערבי מדרום-מזרח; מפרץ עומאן והמפרץ הפרסי מצפון-מזרח. חצי האי ערב שוכן כולו ברצועת המדבריות העולמית. בשל כך אזור זה אינו משופע בגשמים ושטחו צחיח מאוד אחוזים בודדים מאוד באי נהנים מגשם הניתן לניצול ואגירה על ידי בני האדם. שאר השטח מדברי לחלוטין.

קיימת פינה קטנה במזרח חצי האי באזור הרי עומאן הזוכה לכמויות סבירות של גשמים המאפשרות התיישבות חקלאית. החקלאות המסורתית מבוססת על מרעה נוודים ודייג בזכות הפיתוח המואץ שחל בעשורים האחרונים מתפתחת בחצי האי ערב חקלאות המתבססת על התפלת מימי הים. הדמוגרפיה של האזור בנויה סביב משטר המים, מרבית אוכלוסיית מרכז חצי האי החיה בתוך המדבר היא אוכלוסיית נוודים. בעשורים האחרונים עם פריחת כלכלת הנפט והגז שהזרימה כסף רב לאזור. חצי האי ערב הפכה להיות מעיר ענייה לעיר עשירה. 

המדינות הנמצאות בחצי האי ערב- ערב הסעודית- המדינה הגדולה ביותר בחצי האי ורוב האוכלוסייה נמצא בה ובתימן. מדינות נוספות בחצי האי הן: תימן, עומאן, איחוד האמירויות הערביות, קטר, בחריין, כווית.

היסטוריה- באזורי תימן פרחו ממלכות רבות עד תחילת האסלאם. ובעקבות קשרי מסחר בתבלינים ובשמים הפך אזור דרום חצי האי לפורח מבחינה כלכלית. האימפריות בחבש ובאפריקה גילו שאזור תימן הוא אזור נגיש למסחר וגם אזור עליו ניתן להשפיע, והשפיעו עליו. עם עליית האסלם הפך כל יהודי למוסלמי, ולמעט היהדות לא הורשתה אף דת אחרת להתקיים בחצי האי. עלייה זו סימלה את דעיכתו של דרום חצי האי תימן. במלחמת העולם הראשונה החלה חלוקה מחודשת של המדינות באיזור והנפט הפך להיות החלק העיקרי בהתפתחות המדינות והכלכלה באזור.

כלכלה-  כיום מנסות מדינות המפרץ הפרסי לייצר כלכלה של היי- טק ותיירות.

חיי השבטים

נוודים – בדואים

נודדים לחיפוש מרעה לצאן ולגמלים

מתפרנסים מגמלים, מסחר, שוד, הגנה על סוחרים בדרך הבשמים

עקרונות חשובים :

-גאולת דם

-הכנסת אורחים

-אומץ לב ונאמנות

יושבי קבע

בנאות מדבר ובערים

מתפרנסים מחקלאות, מסחר, הגנה על סוחרים בדרך הבשמים, אירוח עולי רגל.

עקרונות חשובים :

-גאולת דם

-הכנסת אורחים

-אומץ לב ונאמנות

ערים מרכזיות :

מכה ( הכעבה)

ית’רב

מרבית השבטים הם עובדי אלילים. מיעוט – יהודים ונוצרים (בעיקר באזור ית’רב). המקום המקודש – הכעבה. השבטים מנוהלים על ידי ראש השבט ונכבדי השבט שבוחרים בו ועוזרים לו.

מוחמד קבל את השליחות בגיל 40 כשהתבודד בהרים.

השליחות – צריך להאמין באללה , אל יחיד ובלתי נראה.

תושבי מכה סרבו לשמוע למוחמד. הסיבות :

•קל יותר להאמין באלילים שרואים מאשר באל שלא רואים.

•הם פחדו שבגלל האמונה באל אחד יפסיקו לעלות לרגל לכעבה במכה, ואז הפרנסה שלהם תיפגע.

•הוא קרא לעשירים לתת מכספם לעניים כי אם לא הם יענשו ביום הדין, והם לא אהבו את הטענה הזו.

בית’רב כן הסכימו לקבל אותו בגלל ש :

•הם הכירו את הרעיון של אל שלא רואים כי בית’רב חיו שבטים יהודים.

•לא איכפת להם מהפרנסה של עולי הרגל.

•שליחי מוחמד הצליחו להשכין שלום בין שבטים יריבים.

שימו לב

יש לשים לב ולהיזהר ממזג האוויר בחצי האי ערב, תושבי חצי האי ערב ואורח חייהם תנאי טבע קשים שוררים בחצי האי ערב חצי האי ערב הוא אזור מדברי , ותנאי האקלים בו קשים : במשך שעות היום שורר באזור חום כבד , ובלילה קור עז ; מקורות המים במקום מועטים, דברים שיש לשים לב אליהם במקרה של ביקור באזור. אדמות החול והטרשים אינם טובים לעיבוד חקלאי , ויש בהם שטחי מרעה מועטים . תנאי הטבע משפיעים על מנהגיהם של התושבים התושבים בחצי האי ערב חיו בשבטים . מרביתם היו שבטים נודדים , ומיעוטם היו יושבי קבע בנאות מדבר ובערים . נוסף על קשיי האקלים ארבו לתושבי המדבר עוד סכנות רבות שיש להיזהר- ובהן פשיטות , התנפלויות ומעשי שוד של בני שבטים עוינים . בני המדבר נזקקו להגנה ; ובאין מדינה ובתי משפט , הגנו בני המשפחה אלה על אלה. כך התפתח בקרב בני השבטים המנהג שלפיו קרובי הנרצח חייבים לנקום את מותו על ידי פגיעה ברוצח או בבני משפחתו . מנהג זה נקרא גאולת דם . חששם של בני השבטים מפני גאולת הדם הרתיע מביצוע מעשי הרג , ובזכות המנהג היה אפשר לשים קץ לנקמה ולסכסוך בלי אלימות , באמצעות טקסי פיוס. הודות להתמודדות עם סכנות רבות העריכו בני השבטים את אומץ הלב והנאמנות.

היכן לבקר

בחצי האי ערב קיימת המדינה ערב הסעודית, היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם, בה מעמד האישה הוא הנמוך ביותר בעולם, ולמרות כל זאת יש בה עיר בירה מודרנית וקוסמופוליטית, מוזיאונים מוצלחים, חופים יפים, מרוצי גמלים וערי נופש.

בערב הסעודית יש מגוון של אתרי תיירות חשובים וביניהם, ריאד, בירת ערב הסעודית שוכנת במרכז המדינה בסמוך לרצועת דהנה, בנוסף, מומלץ לבקר במוזיאון של ריאד, המוקדש להיסטוריה ולארכיאולוגיה של האזור, בארמון מוראבה ובמוזיאון של אוניברסיטת המלך סעוד, המציגה ממצאים ארכיאולוגיים מחפירות שערכו חוקרי האוניברסיטה. מצפון-מערב לטאיף שוכנת העיר הקדושה מכה, שהביקור בה אסור למי שאינו מוסלמי. מצפון למכה שוכנת העיר הקדושה מדינה, שבה נמצא קברו של הנביא מוחמד. גם בה הביקור אסור ללא-מוסלמים. צנעא, עיר הבירה, שוכנת בהרים שבמערב המדינה. אתרי תיירות ידועים בה הם מצודת קסר א-סילה, שנבנתה מחדש במאה השביעית לספירה, העיר העתיקה, המוקפת בשרידי החומות שתחמו בעבר את גבולותיה ושוק באב אל-יאמן, המחולק ל-40 אגפים נפרדים, שכל אחד מהם מתמחה בסחורה מסוג מסוים. השוק הוקם לפני 1,000 שנה, ובו אגף תבלינים מרשים. המסגד של צנעא הוא אחד העתיקים בעולם. והוקם בימי מוחמד.

מנהגים

מנהגי אבל– בטקס הלוויה יש הפרדה בין גברים ונשים. קוראים פרקי קוראן ומתאבלים בקול.

ניחום האבלים– המשפחה המתאבלת יושבת בביתה ומקבלת את המנחמים הבאים לתמוך ולעודד.

ברית מילה– הגבר המוסלמי נימול בגיל 13. המקור לכך היא מילתו של ישמעאל, שנימול ע”י אברהם כשהיה בן 13. לעומת היהודים שנימולים בגיל 8 ימים, בו מל אברהם את יצחק.

האסלם הגדיר חמש מצוות, המופיעות כולן בקוראן כמצוות יסוד ביניהן:

תפילה- המוסלמי חייב לקיים חמש תפילות ביום, התפילה כוללת את ה”עדות” והפרק הראשון בקוראן,

צדקה- המוסלמי נדרש לתרום צדקה מכספו, בדרך כלל לנזקקים ובעת מלחמה לפדיון שבויים,

צום- המוסלמי צם בימי חודש הרמאדן מזריחת השמש ועד שקיעתה,

עלייה לרגל למכה- גברים ונשים מוסלמים, מבוגרים ובריאים, חייבים לקיים מצווה זו לפחות פעם בחייהם, ולעלות לרגל אל העיר מכה שהיא  העיר הקדושה ביותר באסלאם שלפי המסורת המוסלמית היא עיר הולדתו של הנביא מוחמד.

מקוות שנהנתם!

מגישות: מיאה כהנר ונועם גבאי

תאריך ההגשה: 28.5.17