עצוב שמח plastoflippancy

בלילה חורפי חשוך וגשום, ברקים ורעמים בחוץ הגשם מצליף בתריסים המוגפים בחלוני[ הבזקי אור

הברק נכנסים דרך החרכים ,צווחה חזקה מפלחת את הלילה ונשמעה חזקה, מהרעם קול של כאב

ממושך, כאילו מישהו חותך בסכין איבר חם רך ונושם  ,התעוררתי בבהלה משנתי המקוטעת ומיד

חיפשתי את כלבתי האהובה מתחת למיטתי ביודעי שהיא מפחדת מרעמים וברקים וחשה אותם עוד לפני

התרחשותם, ולהפתעתי גיליתי שהיא מתחת למיטתי בכרית שלה ישנה בנחת. נרגעתי והמשכתי לישון.

.בבוקר כלבתי היקרה קייטי לא היתה כתמול שלשום משום מה נראה לי שהיא לא חשה בטוב

הפצרתי באימי קחי אותה לוטרינר אני מרגיש שמשהו לא טוב קורה לה. אימי היתה עסוקה במטבח עוד

מעט היא אמרה. אולי  היא תירגע בנתיים. כאשר יצאה אמי והסתכלה על כלבתי קייטי ראתה וגם אני

ראיתי שכולה רועדת היא עומדת על רגליה עם ראש שמוט ולא כל כך מגיבה לסביבה. אמי מיד לקחה

אותה במונית לרופא המרוחק מביתנו.שם נערכה בדיקה יסודית כולל שאלות האם בטעות בלעה כדור

רפואי.כמובן שנשמרנו לא להפיל ארצה שום כדור שעלול לסכן אותה.  אמי הרגישה ברע ולא מסוגלת

להסתכל איך מוציאים לה דם לבדיקה יצאה לבית המרקחת הסמוך וביקשה כדור הרגעה בתקווה רבה

שכל הבדיקות יניבו תוצאות טובות. כשחזרה אמי נאמר לה שתוצאות הבדיקות מראות סימנים לא טובים

ושחיות לא מראות מצוקה גם כאשר הם במצב קריטי בטבע אסור להם להראות סימני חולשה.

אך בכל זאת ינסו לתת לה תרופה דרך הוריד ויעשו הערכה מחודשת של מצבה.

שמו אותה בכלוב עם אינפוסיה לוריד אמי ניסתה ללטף אותה אך היא לא התקרבה אליה.

 לא עברה חצי שעה של המתנה מורטת עצבים ופחד ודפיקות לב. יצא הרופא ואמר קייטי כלבתי איננה

עוד בחיים . הוא אמר היא הרימה את ראשה כאילו ורוצה ליילל ונשמה את נשימתה האחרונה

מיד נקראתי על ידי אמי לראותה בפעם האחרונה לפני שהפרד ממנה. נסעתי במהירות לא יכולתי

להתרכז בלימודיי למבחן הצפויי למחרת.

ראיתיה עטופה במגבת עיניה פקוחות לרווחה יפות ונוצצות כפי שהיו תמיד. גופה נוקשה וקר ליטפתי

אותה בפעם האחרונה ליבי התכווץ. וכמו בסרט עברו לי בראש כל אותם שנים ששמחה אותי בקיומה.

אני בן זקונים ויש לי אחות גדולה ב-18-   שנים ואחי בהפרש של 15 שנים קיבלתי את קייטי כמתנת יום

הולדת מאחותי לבר המצווה. רוב הזמן אני לבד בבית .הורי עובדים לפרנסת הבית. כאשר הלכנו ביום

הולדתי לקחת את קייטי הגענו למושב שמגדלים בו כלבים מסביב כל הכלובים היו מלאים בכלבים

מייללים ומאחלים שיקחו אותם לידיים. כאילו אומרים קחו אותנו אליכם.

קייטי גם היתה בתוך כלוב עם שתי אחיותיה ברגע שלקחנו אותה אל זרועותינו כל הכלבים שבתוך

הכלובים השתתקו לפתע כאילו הבינו בחרנו את מי שרצינו.

שמחתי היתה גדולה לאין שיעור ישנה בקצה מיטתי  וכמו תינוקת בלילות ביקשה חום ואהבה.

פחדה לצאת מחדרי עד שהתרגלה לאט לאט לתנאים של הבית .החינוך לניקיון נפל בחלקי עשיתי זאת

באהבה ובחיבה רבה כמו אבא לתינוקת קטנה . אהבתי אותה מקבלת אותי בשמחת אין קץ בבואי הבית

קופצת ומלקקת את פניי מזיזה את זנבה בעליזות בולטת.כאשר כאב לי לא משה ממיטתי ישבה כאילו

אומרת אני שומרת עלייך.

במשך 14 שנים חייתה . וביום אחד במספר שעות מועט הלכה מאיתנו לעד.

הכאב  והגעגועיםעדיין לא מרפים ממני ומכל משפחתי. הנכדה הקטנה של אימי בת ה3 ביטאה את זה

טוב מאיתנו. אמרה אני זוכרת אותה ולא שוכחת היא היתה כל כך טובה.

טל חננאל

creative thinking afeka 2017