כדור באוזן plastoflippancy

שמי לא חשוב, יליד מרץ 88

נולדתי עם היכולת היחודית למצוא את המזל בחוסר המזל שלי

 היות ונולדתי בחודש מרץ הייתי הראשון להתגייס לצה”ל מבין חבריי

מה גם שהתגייסתי לתותחנים, אבל זה לא הסיפור

 אז… הסיפור מתחיל ביומו האחרון של חופשת ה”רגילה” הראשונה שלי בצה”ל בעוד ישיבה רגילה בגינה השכונתית , המקום בו בני 18 עושים את מה שבני 18 עושים

בעודנו יושבים ועושים את הדבר שהיינו הכי טובים בו באותה תקופה, שהוא בעצם כלום

חבר שבאותו הרגע “הריח את הפרחים” וחש ברוח שטות קלה, שם לב שבכיסו נשארו כמה כדורים של רובה אוויר והחליט שהוא מנסה את מזולו ודופק את מזלי בעצם בניסיונות זריקה לקלוע לי כדור לאוזן

כדור ראשון נזרק

זו היתה החטאה

כדור שני נזרק

אוייי זה היה קרוב, ברגע זה עדיין לא ייחסתי חשיבות לניסיון התנקושת זה

כדור שלישי נזרק

he shots he scores

הכדור נכנס ונתקע, פה חבריי פתחו בקירסקס של ניסיונות “הזויים” להוצאתו ללא הצלחה כמובן

..אחד ניסה צעקות, אחד שיחק לי באוזן, אחד ניסה בעזרת הלשון(זה קרה!) ומכאן תמשיכו לדמיין

  יוסי (שם בדוי),  אחד החברים,  היה שוטר מתנדב והחזיק צ’קלקה ברכבו אותה הוא שם על רכבי, שהוא לא בדיוק רכב משטרתי (“הונדה שפיץ”) וטס לבית החולים

 את הרכב הוא החנה בחניה של אמבולנס

 הגעתי למיון ונשלחתי לכירורג

 שם, כילד שנכנס בפעם הראשונה לרופא שיניים בפחד משלל הכלים המוצגים לפניו, אשר בסופו של דבר כל כלי וכלי נכנס לתוך האוזן שלי,  משואב אבק עד  הקרס של קפטן הוק, כן! ההוא מפיטר פן

 !עכשיו לטיפת רצינות, באותו הרגע באמת הבנתי כאב מהו

לאחר כמה וכמה ניסיונות כושלים דרשתי שיפסיק!, פה לובה (היא לא ציינה את שמה אבל היא נראתה בדיוק כמו שאתם מדמיינים) נכנסה עם מזרק בידה, כאילו הוציאו אותה היישר מהסט של ספיחס וביקשה במבטא כבד:”מוריד מאחתונים” . נאצה את המחט בישבני והזריקה את משכך הכאבים, אך גם זה ללא שום תרומה למזעור הכאב האיום הזה

..דרשתי הרדמה מלאה

חשוב לציין שאבי נכח בחדר ב”כל”  הסצנה שערכה לערך רבע שעה, אך הרגישה פחות או יותר כמו נצח

במהלך שאלון הכניסה לניתוח נגלה בפני אבי הדבר שהכי מבאס הורים, הילד שלי מעשן! כיאה לחוסר המזל שלי

הניתוח עבר בהצלחה

. הכדור הוצא מהאוזן ונשבר השיא לניתוח המהיר ביותר

?!אתם בטח שואלים את עצמכם איפה היוכולת שלי באה לידיי ביטוי

אז קיבלתי שבוע גימלים, בואו נאמר את האמת גימילים זו מתנה הכי טובה שחייל יכול לבקש, בנוסף השבוע נפל בדיוק על שבוע השמירה הראשון

. מה שפטר אותי משמירות לאורך כל תקופת ההכשרה

ואוו זה היה שווה את זה 🙂