גיאוגרפיה

שאלת החקר:

איך משפיעה הכלכלה הגלובלית על כלכלת ישראל?

השערות לשאלת החקר:

נימוק ראשון: כלכלת ישראל היא נושא מאוד מעניין ואנו רוצים לחקור על נושא זה מכיון שהוא משפיע על חיינו.

נימוק שני: אנו רוצים לדעת ממה בעולם מושפעת כלכלת ישראל.

נימוק שלישי: מעניין אותנו מהי כלכלה גלובלית ואיך היא משפיעה על ישראל בפרט.

גלובליזציה: הגדרת המושג

מאפייני הגלובליזציה

הפעילות הכלכלית נשלטת בידי חברות ותאגידים רב לאומיים לפני העידן הגלובלי ,התבצעה רוב הפעילות הכלכלית בתוך כל אחת ממדינות העולם או כחלק מהקשרים שבין מדינות העולם

. הייצור היה לרוב מרוכז במדינה אחת , במפעלי ענק או לכל היותר במספר מפעלים סמוכים שבהם התבצעו כל שלבי הפיתוח והייצור .כיום ,בעידן הגלובאלי ,חברות רב לאומיות, הנקראות גם תאגידים בין לאומיים ,הן המובילות את הגלובליזציה.

גלובליזציה = תהליך כלל – עולמי שבו אנשים, הון, סחורות ורעיונות עוברים במהירות ממקום למקום ,בלי שמרחק או גבולות יעכבו אותם.

כך נוצר מעין שוק גלובלי אחד שיש לו השפעה על הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות והחברה ברוב מדינות העולם. מקור השם הוא במילה: “גלובוס

איך הכלכלה הגלובלית משפיעה על כלכלת ישראל? נתונים

תהליך הגלובליזציה. העולם נמצא כיום במצב שבו מדינות רבות משולבות זו בזו בכלכלתן, ונוצר שוק עולמי אחד שבו טכנולוגיה, מידע, הון, סחורות ועובדים זורמים ממקום למקום במהירות, ולעתים ללא תלות במרחק.

הגורם המרכזי שהאיץ את התהליך הוא הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים בתחום התקשורת והעברת המידע.

כתוצאה מכך, המוצרים המיוצרים בכל מדינה צריכים לעמוד בתחרות בין-לאומית: הם צריכים להתחרות, באיכותם ובמחירם, במוצרים דומים המגיעים ממקומות שונים בעולם.

ויש לתהליך זה עוד תוצאה: תושבי מדינות שונות בעולם צורכים מוצרים דומים, בילויים דומים ושירותים דומים, כמו גינס, המבורגר, וקוקה קולה.

את הכלכלה הגלובלית מובילים ארגוני-על כלכליים, שהחשובים שבהם הם “ארגון הסחר העולמי”, “הבנק העולמי” ו”קרן המטבע הבין-לאומית”. עיקר הפעילות של הכלכלה הגלובלית מתבצעת על ידי חברות רב-לאומיות כמו מקדונלדס, מיקרוסופט.

שיטת המחקר: השוואת נתונים והסקת מסקנות

בשיטה זו נחפש מידע בשנים קודמות המשווה את מצב הכלכלה בארץ בתחומים שונים לעומת מצב הכלכלה בחו”ל באותן השנים בדיוק.

בשיטת מחקר זו נוכל להבין בדיוק מה השפיע על כל תחום כלכלה בארץ בהתאם לכלכלה הגלובלית באותן השנים.

נתון ראשון: קריסת הכלכלה באירופה(2010), איך זה השפיע עלינו?

כיצד צפוי המשבר באירופה להשפיע על שוק המניות של תל אביב?

ישראל מפנה כ-40% מהיצוא שלה למדינות אירופה, והאטה כלכלית בגוש היורו תשפיע לרעה גם על שורה ארוכה של חברות ישראליות.

מלבד ההשפעה הכלכלית קיימת גם השפעה בתפישת הסיכון של המשקיעים. העמקת הבעיות באירופה ונפילת הבורסות שם תגרום גם למשקיעים בישראל להוציא כספים מאפיקי השקעה מסוכנים.

במונחים שבהם נהוג לתמחר מניות, מחירי המניות בתל אביב אינם גבוהים כיום. מכפיל הרווח החציוני במדד ת”א 100 מסתכם ב-8-9 בלבד, לעומת 12-13 בעבר. במדד ת”א 25 מגיע מכפיל הרווח החציוני לכ-12.

אלה מכפילים נמוכים, אבל ייתכן שהם מוטים מעט כלפי מטה משום שהם עדיין לא משקפים את הפגיעה הצפויה ברווחי החברות. בהסתכלות לטווח הארוך המחירים בתל אביב נראים כיום נוחים מאוד לכניסה.

כל זה לא אומר שבשנה הקרובה הם לא יירדו עוד יותר.

נתון שני: בשנים האחרונות שער הפאונד יורד ובכל פעם שהפאונד יורד כך זה משפיע על הכלכלה בארץ. איך?

כאשר אנו מייצאים מוצרים לחול הם רוצים רכוש אותם במחיר המשתלם והזול ביותר (הסחר הוא בכסף שלהם)

ואם לדוגמא מחרנו סחורה ב20 פאונד עד כה כאשר הפאונד ירד גם הערך של הסחורה בשקלים ירד וכך אנו מרוויחים

פחות על אותם המוצרים = ירידה במטבע של ארץ מסויימת שאנו עוסקים בסחר איתה משפיעה אוטומטית על הרווחים בכלכלה שלנו.

נתון שלישי: המשק הישראלי משתלב בכלכלה הגלובאלית (ומקבל יתרונות)

בעבר כדי להגן על התוצרת הישראלית הוגבל יבוא של מוצרים זולים ממדינות אסיה, דרום אמריקה ואירופה המזרחית, והוטל מכס גבוה על מוצר יבוא מאירופה ומארה”ב.

הדבר גרם לכך שמוצרי היבוא היו יקרים יותר מהמוצרים המקומיים, ואוכלוסיית ישראל קנתה בעיקר מוצרים מקומיים. בשנות ה- 17 חל שינוי בגישה הכלכלית, כשהמדינה ראתה את היתרון בהשתלבות בתהליך הגלובליזציה והחליטה לפתוח את המשק הישראלי. בכדי להשתלב בכלכלה הגלובאלית ערכה המדינה כמה רפורמות כלכליות:

א.הסרת מכסים והגבלות על היבוא – ישראל חתמה על “הסכמי סחר חופשי” עם מדינות רבות.

ב.הסרת ההגבלות על מטבע חוץ – כיום כל אחד יכול לרכוש מטבע חוץ ללא הגבלה ולהשקיע את הכסף במה שירצה ואיפה שירצה.

ג. פרטה של גופים כלכליים

נתון רביעי: ענף המסחר נחשף לתחרות בין – לאומית

בעקבות הגלובליזציה המשק הישראלי נפתח למסחר וליבוא של מוצרים ממדינות רבות בעולם. הסרת ההגבלות על היבוא נעשתה בהדרגה.

החשיפה לתחרות השפיעה על הפעילות המסחרית של ישראל בכמה תחומים: רשתות שיווק בין – לאומיות חדרו לשוק המקומי, וכיום ניתן לראות את כל המותגים הבין – לאומיים ממלאים את מדפי החנויות.

מחירי המוצרים המיובאים והמקומיים ירדו בגלל התחרות ביניהם. מדובר בעיקר במוצרי טקסטיל, הלבשה והנעלה, כלי בית וציוד חשמלי לבית ועוד.

התפתחה תרבות מסחר חדשה והיא כוללת שיטות שיווק חדשות, עלייה באיכות המוצרים, ובעיקר עלייה ברמת השירות ללקוחות.

הולכים וצומחים מרכזי מסחר גדולים, המשתרעים על שטחים נרחבים ונבנים על פי תקנים ודרישות של רשתות שיווק בין – לאומיות.

פרק שני: דיון ומסקנות

שאלת החקר סקרנה אותנו מאוד ונדהמנו לגלות שכל שינוי הכי קטן בכלכלה הגלובלית משפיע באופן ישיר על הכלכלה בישראל.

על הרווחים של הסוחרים בארץ המייבאים דברים לחו”ל ועל ההפסדים שלהם בעקבות ירידת המטבע בארצות זרות,נפילת הבורסה בעקבות משברים בין לאומיים,

משברים כלכליים שאנו צריכים להתאים את עצמנו לארצות השונות בעולם מבחינם המחירים של המוצרים, האיכות, החברה ועוד הרבה איכויות שצריכות להיות זהות לכלכלה בחו”ל שלפי כלי המחקר משפיעה באופן שיר על הכלכלה בארץ.

משוב ורפלקציה:

העבודה היית לנו מאוד מעניינת לעשייה, למדנו דברים חדשים ומעניינים שלא היינו נוגעים בהם אלמלא העבודה.

שמחנו שעסקנו בנושא זה שהו נושא חשוב שהעשיר את הידע שלנו בתחומים רבים ועניין אותנו בו זמנית.

הצעה לשיטת חקר חדשה:

את שאלת המחקר הזו אפשר לסקר בדרכים רבות.

אחת מהן היא שאלון, אפשר להקיף את שאלה זו בשאלון בכיוון שנוכל לשאול כופים המנהלים את הכלכלה בישראל ולשאול אותם על השינויים בכלכלת ישראל ואיך הם מתאימים את עצמם לשינויים בכלכלה הגלובלית.

אך הצורה שבא אנו חקרנו את שאלת החקר גרמה לנו לפחות סרבול מהשיטה שהצענו ולתשובה ברורה וחדה יותר.

ביבליגאוגרפיה:

• “the marker”

• “אורית ווילסון”

• אתר “משגב”

• וויקפד