קצת על רמת הגולן…

רמת הגולן הוא חבל ארץ המשתרע בצפון-מזרח ארץ ישראל באזור הגבול ישראל–סוריה, וכולל רמה טופוגרפית שטוחה המחורצת בכמה מהנחלים הגדולים ביותר בישראל. האזור נתחם בין הר החרמון מצפון, נהר הירדן ממערב, נהר הירמוך מדרום וגבול ישראל–סוריה ממזרח.

הגולן הוא אחד האזורים המתויירים ביותר בישראל. חבל ארץ זה נהנה מטבע ונוף שופעים ירוק, מאוסף מרשים של שמורות טבע ומסלולי טיול אטרקטיביים, מאתרים ארכאולוגיים והיסטוריים שונים, מאתר הסקי שעל החרמון היחיד מסוגו בישראל, מחוף מזרחי ארוך לימת הכנרת, וממבחר גדול של מבשלות בירה, מטעי תפוחים, אזורי פיקניק וכן מוזיאונים אחדים.

רמת הגולן נמצאת ממזרח לשבר הסורי-האפריקאי (שמתבטא באזור זה בעמק החולה). תנועת הלוחות הטקטוניים שיצרה את השבר גרמה להתרוממות הרמה לגובה, ולהיווצרותו של הר חרמון שגובל אותה. הרמה עצמה בנויה כמעין מישור נטוי – שינויי גובה כמעט ואינם מורגשים לאדם שנע בתוך הרמה, ובכל זאת היא נעה בין כ-1,000 מטר בצפון (באזור מַסְעַדֵה שלמרגלות החרמון) לבין כ-350 בקצהה הדרומי.

נחל אל על

נַחַל אֶל עָל הוא הנחל האיתן הדרומי ביותר ברמת הגולן. החלק הקניוני של הנחל, בין המושבים אליעד ואבני איתן, הוגדר כשמורת טבע “אלי על” שמשתרעת על שטח של כ-2,107 דונם. חלקו העליון של הנחל נקרא בערבית: ואדי דופילה (נחל ההרדופים) וחלקו התחתון ואדי א-שבאב נחל הנערים

בחלקו המזרחי הרדוד, נתפסים מימיו של נחל אל על במאגר בני ישראל בסמוך לחיספין, מגדולי מאגרי המים בגולן. הנחל עובר בשמורה בערוץ עמוק ויוצר במהלכו כמה מפלי מים, ביניהם “המפל הלבן” ו”המפל השחור”, וכמה בריכות. נחל אל על מתלכד יחד עם ואדי סמך ויוצר את נחל סמך הנשפך לכנרת. אמת מים שאורכה 25 קילומטרים הוליכה בעבר את מי הנחל לעיר סוסיתא בתקופה ההלניסטית.

סמוך לנחל, בקצה המערבי של השמורה, נמצא אתר קדום (מתקופת הברונזה הקדומה כ-3000 לפני הספירה) הקרוי “מתחם ברדוויל”.

מקור השם:

נחל אל על קרוי על שם המרגל הישראלי אלי כהן

שמורת יהודיה

שְׁמוּרַת יַעַר יְהוּדִיָּה היא שמורת טבע הממוקמת בדרום רמת הגולן, דרומית-מערבית ממושב אניעם ומקצרין, צפונית ממעלה גמלא. שטח השמורה הוא כ-66,000 דונם.

השמורה ממוקמת במדרונות היורדים לבקעת בית צידה, בצפון-מזרח הכנרת. השמורה מחולקת על ידי מספר נחלים: נחל יהודיה, נחל גמלא, נחל דליות, נחל משושים ויובלו נחל זוויתן. הנחלים חושפים קילוחי בזלת בשכבות בעובי משתנה.

המרכיב העיקרי של יער יהודיה הוא אלון התבור, ואליו מתלווה צמחייה שמרכיביה העיקריים הם שיבולת שועל נפוצה, שעורת הבולבוסין ותילתן הכדורים. במורד היער נמצאים שיזף מצוי ושיזף השיח.

מקור שמהּ של השמורה בשם הכפר הנטוש אל-יהודיה, הנמצא במרכזהּ. בכפר שרידי עתיקות ובהם מבנים בעלי קשתות, כותרות, אבני גזית ועליהן עיטור מנורה בת חמישה קנים וכן כלי צור מהתקופה הניאולתית הקדומה.

ביער מינים רבים של בעלי חיים. עם העופות שביער נמנים בז מצוי, חיוויאי הנחשים, נשר מקראי, רחם ועקב עיטי. ציפורי שיר מסוגים שונים כגון גיבתון אדום-מקור, גיבתון שחור-ראש, חמריה חלודת-זנב, חנקן אדום-ראש, חנקן גדול, ירגזי מצוי, כחל מצוי, סבכי קוצים, עפרוני מצויץ, פיפיון הרים, תור צוארון ותפוחית מצויה.

תופעה מיוחדת בנחל דליות ונחל גמלא היא קינון עופות דורסים גדולים במצוקי הנחלים. נצפו באזור למעלה מעשרה אתרי קינון של נשרים.

עם היונקים המצויים ביער נמנים הדרבן, חזיר בר, נמייה מצויה, קרקל, זאב, לוטרה, צבי ושפן סלעים מצוי.

נחל זוויתן

נַחַל זָוִיתָן הוא נחל איתן באזור רמת הגולן שאורכו כ־26 ק”מ. הנחל ניזון ממעיינות קטנים שזורמים לאפיקו בחלקו העליון ומתחיל ברכס בשנית באוכף שבין הר חוזק לבין הר קורטם. לכל אורכו מפלים קטנים ובריכות מים. מבריכת מים בראש מפל הזוויתן, בריכה שבה משושים גדולים. הנחל נשפך בסופו לנחל משושים.

בראשית המסלול המטויל שתי בריכות ענק בגובה של כ-8 מטר שניהם, ולאחר כמה מאות מטרים נופלים מימי הזוויתן מגובה של כ־25 מטרים לבריכת מים נוספת עמוקה יותר. לאחר מכן מתחתר הנחל בקניון עמוק, הקרוי “הנקיק השחור” ובו חובבי הסנפלינג גולשים. בתחתיתו ממשיך הנחל עם מספר בריכות יפות עד לחיבורו עם נחל משושים, בחלקו האחרון והמתון יותר של הנחל ישנו מעיין שכבה יפהפה הקרוי “עין נטף” על שם שמימיו מטפטפים ויורדים בצורת חצי גורן, ומהם נסרכות שערות שולמית ועוד.

המצולעים האופייניים נוצרו תוך כדי התקררות זרמי לבה לאחר התפרצות געשית. צורת המצולע המשוכלל מתקבלת כאשר פני הלבה מתקררים ומתכווצים, לעומת פנים הלבה אשר עודו לוהט ומוסיף לנוע. הבדלי הטמפרטורה בין החלק החיצוני והפנימי של הלבה גורמים לסידוק המעטה החיצוני. בהמשך, מהתפתחות סידוק זה נוצרת צורת המצולעים המשוכללים הנחשפים בערוצי הנחלים. גובה העמודים מגיע לכ־5 מטרים, כאשר רובם בעלי חמש, שש, ולעתים אף שבע צלעות. קוטרו של כל עמוד בין 30 ל־40 ס”מ.

בסמוך לאפיק הנחל אותרו שרידים רבים של בתי כנסת מתקופת התלמוד, בין היתר בחורבת זוויתן, בחורבת זמימרה, בחורבת עסליה ובחורבת קצביה.

ביקור קצר בברכת המשושים:

שמורת נחל המשושים הינה חלק משמורת יער יהודיה שבמרכז הגולן. בשמורה קניונים עמוקים, זרימת נחלים ומעיינות, נקיקים ומפלים

• ברכת המשושים – ברכה קסומה זו היא מוקד עניין מרכזי למטיילים בשמורה. זוהי ברכת מים גדולה (כ-20X30 מטרים) המוקפת מצוק הבנוי מהמוני משושי בזלת. העמודים המשושים, הניצבים זקופים על דפנות הברכה, יוצרים תמונת טבע מרשימה ומיוחדת. תופעת זו נוצרה מזרמי לבה שהתקררו והפכו לסלעי בזלת בתהליך אטי. כשהתגבשות החומר למוצק נעשית לאט-לאט ובלא הפרעה, הצורה הנוצרת היא משושה. אל הברכה מוביל שביל הליכה המתפתל בין עצי אלון התבור. משך הירידה בשביל כ-20 דקות. העלייה מהברכה אל מבואת הכניסה באותו השביל נמשכת כ-30 דקות. לפני שמגיעים אל הברכה מומלץ לפנות במעלה הנחל אל גשרון החוצה אותו, וממנו אפשר לצפות על המים השוצפים בנקיק הנחל הצר.

גן לאומי חורשת טל

חורשת טל היא אתר טבע ונופש. הגן הלאומי משתרע על פני 700 דונמים, ובו מדשאות רחבות ידיים ואגם שחייה גדול, הניזון מפלגי מים צוננים, שמקורם בנחל דן. מעל לכל אלה מתנשא הר החרמון, וממנו ההשראה לשם המקום, כמאמר הפסוק: “כטל חרמון שיורד על הררי ציון” (תהלים קל”ג 3). המקום מושך אליו חובבי אתרי מים ומי שמבקשים מקום נוח ללון בו בחיק הטבע.

שמו העברי של המקום ניתן על רקע הפסוק “כטל חרמון שיורד על הררי ציון…”[1]. שמו הערבי של המקום – שׁג’רת אל-עשׁרה (עץ העשרה) קשור באגדה ערבית לפיה עשרה ממלווי מוחמד חנו בפלגי הדן, אך לא היו באזור עצים לקשור אליהם את הסוסים. לפיכך תקעו המלווים את מקלותיהם באדמה וקשרו אליהם את הסוסים, והמקלות הכו שורשים והפכו לעצים גדולים, מהם התפתחה החורשה.

בניאס (אתר ארכאולוגי)

בניאס הוא אתר ארכאולוגי בו נמצאים שרידיה של עיר קדומה שהתקיימה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הרומית. האתר ממוקם למרגלות הר החרמון, בשמורת טבע נחל חרמון. בתוך האתר נמצאים מעיינות מהם נובעים רוב מי נחל חרמון הנקרא גם “בניאס”.

אזור נחל הבניאס, והמערה הטבעית הגדולה המצויה במקורות הנחל, היה תמיד בעל חשיבות אסטרטגית, הן בשל המים השופעים בו כל ימות השנה, ופוריותו הרבה, והן בשל היותו מעבר נוח מאזור החרמון לאזור רמת הגולן, ונקודה חשובה על הציר שבין ערי החוף לדמשק.

בית הכנסת אבוהב

בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת מהמאה ה-16 השוכן בלב העיר העתיקה של צפת. על פי המסורת, בית הכנסת קרוי על שמו של רבי יצחק אבוהב, מחבר הספר מנורת המאור, אולם סביר יותר כי בית הכנסת קרוי על שם רבי יצחק אבוהב מקסטיליה, שבין תלמידיו היה רבי יעקב בירב שעלה לארץ והתיישב בצפת.

בקיר הדרומי, הפונה לירושלים, ממוקמים שלושה ארונות קודש. בארון הימני נמצא ספר תורה אשר נכתב על פי המסורת על ידי רבי יצחק אבוהב, ותלמידיו העלוהו לצפת. ספר זה הוא אחד מהעתיקים שבספרי התורה המצויים בצפת, ומוציאים אותו לקריאה בשלושה מועדים: ראש השנה, יום כיפור ושבועות. ספר נוסף אשר נמצא בבית הכנסת הוא ספרו של רבי סולימאן אוחנה, מקובל שעלה לצפת מפאס שבמרוקו והתחבר עם גורי האר”י. ספרים אלו העניקו לבית הכנסת משנה חשיבות, ולכן נהגו יהודי צפת לחגוג בו את ליל חג מתן תורה.

סוף