כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ צוֹרֵחַ

כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ בִּפְנִים גּוֹנֵחַ וְצוֹרֵחַ

אֲנִי בּוֹחֶרֶת רֶגַע קָט שֶׁל הֲפוּגָה.  

נוֹסֶקֶת לַשְּׁחָקִים בְּתוֹךְ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ,

מַבִּיטָה מִמַּעַל עַל הַ”חֲגִיגָה”.

וּמַשֶּׁהוּ קוֹרֶה – מִתּוֹךְ הַבָּלָגָן

מַשֶּׁהוּ מִתְבַּהֵר וּמִשְׁתַּחְרֵר.

וְאָז אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל יִפְעַת הַגַּן

עַד שֶׁמִּתְעוֹרֵר מַשֶּׁהוּ אַחֵר…