ספר יהושוע

מבוא לספר יהושע

יהושע היה משרתו של משה הוא מלווה אותו עוד מנעוריו, משהות לצד משה , יכול היה יהושע ללמוד מקרוב על קשיי ההנהגה וכיצד להתמודד עם קשיים אלה, כך יכול לצבור ניסיון רב לקראת התמנותו למנהיג בפועל.

משה ממנה את יהושע ליורש ועליו להמשיך את המשימה של כיבוש הארץ. ארץ כנען הייתה מיושבת על ידי עמים שונים ולכן העם בהנהגת יהושע יצא למלחמות רבות על מנת לרשת את הארץ המובטחת.

חלוקת הארץ לשבטים: יהושע חילק את ארץ כנען לנחלות על פי שנים עשר השבטים בהתאם לגודל השבט.

*מקור כוחו של יהושע כמנהיג: משה—-סמכות אלוהית.

*דמותו של יהושע כפי שהיא מצטיירת ממקורות בתורה:

-“מלא רוח חכמה” – חכם.

– בפרשת המרגלים: מאמין באמונה רבה בה’ ובישועתו את ישראל .

– “רוח ה’ שורה עליו” – כריזמה.

– בעל כישורים של מפקד צבאי (מלחמת עמלק).

– מחוקק ושופט.

– שמר על אוהל מועד.

*טקס העברת ההנהגה ממשה ליהושע נערך עוד בחייו של משה כדי שלא להשאיר את העם ללא הנהגה וכדי שהעם ידע מיהו ממלא מקומו של משה על מנת להבטיח שאיש מהעם לא יעז לרצות את ההנהגה או למרוד ביהושע.

הטקס נועד למנוע זעזועים בהנהגה לאחר מות משה ולהבטיח את רציפות השלטון.

*חז”ל ערכו השוואה בין משה ליהושע: משה=שמש, יהושע=לבנה.

דומה: שניהם מאורות (חז”ל העניקו להם חשיבות רבה כל כך כמו המאורות בבריאת העולם).

שונה: השמש (משה) מאור גדול והירח (יהושע) מאור קטן. מנהיג גדול לעומת מנהיג קטן.

מינויו של יהושע הכניסה לארץ כנען (יהושע א’)

*המשימות המוטלות על יהושע:

1. לעבור את הירדן.
2. לכבוש את הארץ.
3. לחלק את הארץ לשבטים.
4. לקיים את כל הכתוב בתורה.

*יהושע מקבל שתי הבטחות מה’ :

1. הבטחה לאומית “כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו, לכם נתתיו”.
2. הבטחה אישית : “כאשר הייתי עם משה אהיה עמך”.

להבטחות מצורפות מילות עידוד רבות: “חזק ואמץ”, “אף תערוץ”, “אל תחת”, “לא ארפך”, “לא אעזבך”.

יהושע זקוק להרבה עידוד כי המשימה קשה !

יהושע נדרש לשמור ולעשות את הכתוב בתורה , כדי שיצליח בכל דרכיו “והגית בו יומם ולילה”.

*ההכנות לכניסה נערכו שלושה ימים . שבטי ראובן , גד וחצי מנשה שקיבלו את עבר הירדן המזרחי נדרשו לעזור לשבטים האחרים בכיבוש הארץ והם הסכימו.

קבלת מרותו וסמכותו של יהושע על ידיהם היא אות וסימן לעם כולו- ביסוס מנהיגותו של יהושע .

*גבולות הארץ המובטחת:

מזרח- נהר פרת.

דרום-נהר מצרים, מדבר פארן.

מערב-הים התיכון.

צפון-לבנון.

המרגלים (יהושע ב’)

*יהושע שולח מרגלים לארץ כנען על מנת לאסוף מידע:

בתחום הצבאי: הצבא, נשק, ההגנה=חומות.

*יהושע מעוניין לכבוש את יריחו כעיר ראשונה משתי סיבות:

1. יריחו ממוקמת בקרבת עבר הירדן.
2. הרתעה: אם יהושע יכבוש את יריחו העיר החזקה עם החומות המבוצרות זה יגרום לפחד וחששות גדולות בקרב שאר העמים בכנען.

*המרגלים נחשפו וניצלו בזכות עזרתה של רחב הכנענית.

מטרת הנאום של רחב: הסופר המקראי מרחיב בנאום של רחב ויש לכך סיבה. רחב כוללת בנאומה:

1. הודאה כי ה’ הוא האלוהים בשמיים.
2. העם בכנען שמע על הניסים שעשה ה’ לעם ישראל.
3. “וימס לבבנו מפניכם”-פחד גדול בכנען מפני בני ישראל ויהושע.

מידע זה גרם לביטחון, חוזק, רוח קרב, מוטיבציה אצל בני ישראל.

*רחב מנהלת משא ומתן עם המרגלים ותמורה היא מבקשת הגנה לה ולמשפחתה בעת הכיבוש. המרגלים מסכימים והם מסכמים ביניהם על סימן זיהוי לביתה של רחב, שהוא החוט השני (חוט בצבע אדום).

חציית הירדן (יהושע ג’)

*המשימה הראשונה שהוטלה על יהושע-חציית הירדן.

ההכנות לקראת מעבר הירדן:

1. התקדשות-לאור אירוע חשוב בעם- נס מה’ ונפלאות. יהושע מצהיר בפני כל העם כי מחר יעשה ה’ בעם נפלאות.

מטרת ההצהרה: שהם ידעו שיהושע הוא המנהיג הנבחר ע”י ה’. התקיימות ההצהרה היא הוכחה שהמינוי להנהגה הוא מטעם ה’.

2. חציית העם את הירדן היא נס ולא אירוע טבעי.

הנס הראשון בתחילת הנדודים=חציית ים סוף (נס גדול יותר).

הנס האחרון בנדודים=חציית מי הירדן.

זוהי סגירת מעגל מבחינה סמלית- ה’ השולט בגורל עם ישראל ובכוחו להציל את העם מכל צרה.

כיבוש יריחו (יהושע ו’)

*כיבוש יריחו יתרחש בעזרת נס גדול והוא עדות לכוחו של ה’ והוא עדות לכוחו של ה’. ה’ אומר ליהושע שהכיבוש יעשה על ידי טקס דתי ולא על ידי מלחמה=נס. ה’ מנחה את יהושע-יהושע מנחה את הכוהנים ואחר כך את העם.

תפקידם של הכוהנים:

1. לשאת את ארון ה’.
2. להיות חלוצים-מובילי התהלוכה.
3. לתקוע בשופרות.

העם מובלים אחרי הכוהנים.

*הטקס הדתי נמשך שבעה ימים. כל יום הקפה אחת במשך שישה ימים וביום השביעי שבע הקפות+תקיעה בשופרות בהקפה השביעית וזה גרם לנפילת החומות ביריחו. ואז נאום יהושע והוראות לכיבוש: חרם הנפש והרכוש למעט רחב ומשפחתה.

ביצוע ההוראות: כיבוש יריחו על ידי העם, הרג כל יושבי העיר למעט רחב ומשפחתה ואי לקיחת שלל.

*יהושע אוסר על העם בהווה ובעתיד לבנות את יריחו ומקלל את האיש אשר יבנה אותה מחדש. החשיבות בהשארת העיר חרבה היא סמל והוכחה ועדות לנס שהתרחש ולכוחו של ה’.

הברית עם הגבעונים (יהושע ט’)

*יושבי גבעון שמעו את הנס שעשה ה’ לעם ישראל ביריחו ואת הכיבוש של העי בהנהגת יהושע. הגבעונים חששו ביותר היות והוטל “חוק החרם”.

חרם=השמדה טוטאלית ללא לקיחת שלל.

יושבי גבעון החליטו לכרות ברית עם בני ישראל בעורמה. בני ישראל האמינו לגבעונים וכרתו איתם ברית בשם ה’. לאחר שהתגלתה התרמית לא יכלו בני ישראל להפר את הברית.

ברית=הסכם, חוזה, שנערך בין שני צדדים כאשר כל צד מתחייב בהבטחות כלפי הצד השני.

 מצד אחד ולהשלים את מסע הכיבוש של כנען מצד שני. בסופו של דבר נמצאה “פשרה” בין הגבעונים לעם ישראל. הגבעונים יהפכו לחוטבי עצים ולשואבי מים של ישראל (עבודות בזויות).

סיכום ספר יהושע

*ארבעה תפקידים הטיל ה’ על יהושע: חציית הירדן, כיבוש הארץ, הנחלת הארץ לשבטי ישראל, לוודא כי העם ישמור על חוקי התורה ויציית להם.

*המסר של ספר יהושע הוא: הצלחות עם ישראל תלויות בשמירת מצוות התורה. לדוגמה: כיבוש יריחו. המסר בספר יהושע הוא תיאולוגי (דתי, אמונה) ואידיאולוגי (השקפת עולם) ולא מסר היסטורי.

*תכונות יהושע הראוי להיות מנהיג:

1. מקיים הבטחות: סיפור רחב, פרשת הגבעונים.
2. אמונה בה’.
3. אומץ לב-הנהגת עם ישראל במלחמות ובכיבושים.
4. אסטרטג-מתכנן מהלכי מלחמה וקרבות.
5. אחריות-דואג לצורכי העם לפני מעבר הירדן.
6. דבק במטרה- מילא את המשימות.

*לאחר שה’ סייע לבני ישראל לכבוש את הארץ ולהתנחל בה, כעת תורו של העם לשמור על מצוות ה’ ולהיות נאמנים לו. אולם לאחר מותו של יהושע נכשל העם במשימה זו. זוהי החוליה המחברת את ספר יהושע לספר שופטים שממשיך אותו. בעוד ספר יהושע מתאר תקופה, שהעם שמר בה על נאמנותו לה’ תחת הנהגת יהושע, הרי ספר שופטים מתאר תקופה שבה לאחר מות המנהיג העם לא שמרעל נאמנותו לה’ אלוהי ישראל ועל כן סבל התקפות וכישלונות.