2017

שלום ילדים,

נספר לכם על ילד מיוחד ומדהים.

על הסביבה הוא שומר ואת האשפה הוא משתדל למחזר.

אז לא נאריך במילים,

קדימה את סיפורינו מתחילים…

בקיבוץ גר ילד ושמו אדיר

שכדאי לכם מאוד להכיר.

הבוקר אימא ואבא הגיעו לבשר,

שאדיר את הקיבוץ עוזב ולמקום חדש עובר.

אימא לאן אנחנו עוברים?

שאל אדיר,

ענתה האם: אדיר, אנחנו עוברים לגור בעיר.

אבא את המכונית מניע, ואת המשפחה לעיר מסיע.

מבעד לחלון מביט אדיר,

ולנגד עיניו רואה המון עשן היוצר זיהום אוויר.

אני אשנה את המצב! הצהיר.

ארכב על אופניים, ואהיה זהיר.

כך את המסר לשמירה על הסביבה אעביר.

אחר הצהריים בפארק המשחקים,

אי אפשר לשחק כי הדשא מלא באשפה ובבקבוקים.

אדיר עצוב כי לשחק אינו יכול,

אפילו לא בארגז החול.

אדיר קורא בקול גדול:

חברים, נעבוד בדרך שיתופית, נמיין זבל

ונמחזר למיכל המיחזורית!

החברים ביחד ניקו במהרה,

וקיבלו פארק משחקים נקי בחזרה.

אדיר בים אוהב לטבול,

אך הפלא ופלא הוא מתחיל לסבול.

שקיות פלסטיק מושלכות לכל עבר,

היי! משהו כאן לא בסדר!

כיצד אפשר להנות מהמים, כאשר שקיות נצמדות לי לרגליים?

עליי לקחת אחריות, וללמד אחרים לא להתנהג באנוכיות.

את השקיות נשליך לפח,

ואת הים נשאיר מטופח.

אדיר לבית הספר ממהר,

את שיעור אומנות מאוד אוהב,

לצייר עם מכחול מחכה ומתלהב.

דני חברו מציורו מאוד מתאכזב,

את הציור על הרצפה משליך ועוזב.

אדיר אליו פונה ושואל:

דני, למה את הציור אתה לא שומר?

הרי דפים עשויים מעצים במקור,

עלינו למחזרם ועל הסביבה לשמור.

קיבלתי ליום הולדתי אוטו על שלט,

פניתי לאבא בעצב מוחלט.

אבא, האוטו כבר לא נוסע!

אבא ענה:

אולי נגמרו הסוללות, בוא לך נסייע.

אדיר, בני יקירי, זה בוודאי לא מקרי,

האוטו נסע כל כך הרבה וצפוי שהוא ייכבה.

אבא את הסוללת להשליך לפח רצה, אך אבוי,

אדיר במהרה את פיו פצה, אבא לא!

סוללות לפח אין להשליך, כדי שאת חיי הטבע נאריך.

מבית הספר יצאנו לטיול,

ופתאום פגשנו במסלול, צבי קטן פצוע ברגליו

כי מטייל פסולת לא הרים אחריו.

ברגלו תקועה קופסת שימורים,

אז מה אתם אומרים,

האם על הסביבה אתם שומרים?

כדי מצב כזה למנוע,

ובחיות לא לפגוע?

הסוף!