נולדת במזל טוב – מזל סרטן להורים מנוחה ומשה כהן

אח ליעקב ויחזקאל

ביום רביעי יא’ בתמוז הת”ש 19/7/1940

בבי”ח הדסה ברחוב בלפור בעיר תל אביב

– שעת כושר- אירועי ספורט 1940

אולימפיאדות הקיץ והחורף שהיו מתכננות להתרחש ביפן, בוטלו עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה

אתלטיקה–

נשים –

אנה זייצבה-בוסנקו (  ברית המועצות) שקבעה בריצת 1500 מטר שיא עולם חדש של 4:41.8 דקות

גברים –

הנרי יונסון (  שוודיה) קבע בריצת 3000 מטר שיא עולם חדש של 8:09.0 דקות.

ורנליוס וורמרדם (  ארצות הברית) קבע בקפיצה במוט שיא עולם חדש של 4.60 מטר.

–כדורגל

איטליה- אינטר מילאנו זוכה בסקודטו ובגביע האיטלקי.

ארגנטינה– בוקה ג’וניורס זוכה באליפות.

ברזיל– פליימרס זוכה אליפות סאו פאולו.

      – פלומיננסה זוכה באליפות ריו דה ז’יינרו.

גרמניה– נירנברג זכתה בגביע הגרמני.

       –  שאלקה 04 זכתה באליפות גרמניה.

פלשתינה– הפועל תל אביב זוכה באליפות ארץ ישראל בפעם הרביעית. 

בית”ר תל אביב זוכה בגביע ארץ ישראל בפעם הראשונה לאחר ניצחון על מכבי תל אביב בתוצאה 1.

הגביע הארץ ישראלי 1940 הייתה התחרות ה-11 מאז היווסדה. המשחקים הסתיימו ב-18 במאי 1940. בתחרות השתתפו 24 קבוצות ולכן היה צורך בסיבוב מוקדם, לפני רבע הגמר.

בית”ר תל אביב זכתה בגביע בפעם הראשונה בתולדות הקבוצה.

כדורסל–

אליפות דרום אמריקה- אורגווי זכתה באליפות.

ליגת ה NBL אקרון וינגפוט זוכה באליפות.

ליגת העל האיטלקית בכדורסל- Ginnastruc Triestina זוכה באליפות.

שחייה–

נשים- רנהילד ווגר דנמרק קבעה 2 שיאי עולם חדשים במשחה ל400 מטר חופשי והעמידה אותו על תוצאה של 5:00.1 דק’ (15 בספטמבר).

        שיא עולם חדש במשחה ל- 1500 מטר חופשי בתוצאה של 21:10.1 דק’ (11 באוגוסט)

גברים- נבחרת ארה”ב קבעה שיא עולם חדש במשחה שליחים  4X100 מטר חופשי בתוצאה של 3:54.4 דק’ (8 במרץ).

בית הנבחרים-

שלטון המנדט הבריטי

הנציב העליון – סר הרולד מק מייקל

ראש העיר תל אביב- ישראל רוקח 1936-1952

ישראל רוקח כיהן כראש עיר בתקופה קשה לישוב היהודי בארץ: מאורעות 1936-1939, מלחמת העולם השנייה, מאבק נגד השלטון הבריטי ומלחמת העצמאות. כהונתו כראש עירייה מתאפיינת לכן הן בחיזוק מעמדה ובפיתוחה של תל אביב והן בדאגה להגנה על תושביה.

ארגוני מחתרת בשנת 1940

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיווה למעשה את התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

“ההגנה” הוקמה ב-1920 על מנת לכונן הגנה כוללת ליישוב מפני התקפות ערביי הארץ. בתחילה עבר הארגון תחת בעלויות של מוסדות שונים, היה מצומצם בהיקפו, מפוזר בכמה כוחות מקומיים וחסר פיקוד מרכזי, סבל ממחסור בתקציב ומסכסוכים שונים. תפקוד הארגון במאורעות תרפ”ט החדירה להנהגת היישוב את הצורך החיוני בהגנה המאורגנת, ומתחילת שנות ה-30 הארגון החל לגדול ולהתפתח. הוקמו מפקדה ארצית ומטכ”ל (“הפיקוד העליון”) לניהול הארגון ברמה הכלל ארצית ולתאום פעילויות מבצעיות, שפעלו תחת מרות הנהגת היישוב בראשות דוד בן-גוריון. לנוכח המרד הערבי הגדול, החלה “ההגנה” לשתף פעולה עם הבריטים בגיוס נוטרים להגנה על היישובים היהודיים ובהקמת יחידות לוחמים (הנודדת, פלוגות השדה ופלוגות הלילה) מתוך אסטרטגיה חדשה של התקפות יזומות כנגד הפורעים, ופתחה קורסים מבצעיים ומפעלי ייצור נשק בשם תע”ש, שהפכו אותה לארגון מבצעי של ממש. “ההגנה” גם החלה להשתתף במנגנון ההעפלה החשאית לארץ בהובלת ספינות המעפילים, וסייעה להקמת יישובי “חומה ומגדל“.

במלחמת העולם השנייה החל שיתוף הפעולה עם הבריטים כנגד סכנת הפלישה של גרמניה הנאצית, בעידוד הארגון לגיוס לצבא הבריטי ובהקמת כוח צבאי סדיר ומאומן בארץ – הפלמ”ח. לאחר המלחמה פעלה “ההגנה” נגד הבריטים במסגרת תנועת המרי העברי בפעולות גדולות כגון פיצוץ תחנות הרדאר וליל הגשרים, ולאחריה החל דוד בן-גוריון להכין את הארגון להוות את הצבא העתידי של המדינה. לשם כך התפתח חיל השדה והוחל בגיוס כוחות לוחמים לחטיבות רגלים ובהקמת יחידות שונות בארגון (שירות אווירי, ימי, תותחנים, שריון ועוד), כדי שיוכלו לעמוד בהתקפות ערביי הארץ ובעיקר מפני צבאות ערב. “ההגנה” ניהלה את השלבים הראשונים של מלחמת העצמאות, מהלחימה ביישובים ובכבישים וליווי השיירות אליהם, דרך המבצעים הגדולים לכיבוש הערים ואזורי הארץ מהגליל ועד הנגב באמצעות 11 חטיבות הלוחמים שהקימה מכוחותיה, ועד תחילת הפלישה של מדינות ערב לארץ ישראל, ולה תרומה מכרעת לניצחון במלחמה זו. בשלהי מאי 1948, תוך כדי סערת הקרבות, הפך הארגון לצה”ל.

הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ”ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון “ההגנה“, בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ”ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית”ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם “ההגנה” או “המעמד“. אנשי הארגון הצטרפו לצה”ל עם הקמתו.

האצ”ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור. לקביעה זו היו שותפים חלק ממתנגדי הארגון כמו גם גורמים נוספים אחרים כגון ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, הסוכנות היהודית ועיתונים בינלאומיים בתקופה שלפני קום המדינה.

ישנם היסטוריונים הרואים במאבק המזוין, שבו לקח חלק האצ”ל, גורם משמעותי ביציאת הבריטים מארץ ישראל. היסטוריונים אחרים ראו בשלילה את אי ציותם של “הפורשים”, האצ”ל והלח”י, להנהגת היישוב ואף לא ראו את פעולותיהם כגורם משמעותי ביציאת הבריטים.

לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח”י) הייתה מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. הלח”י הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה, בעקבות רצח ברנדוט, גם על ידי הממשלה הזמנית. את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ”ל) שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בפעולותיהם ניסו אנשי הלח”י לפגוע בבכירי ממשלת המנדט והצבא הבריטי על ידי התנקשויות ופגיעה במתקנים אסטרטגיים. בשנת 1940 ניסה הארגון לחתום עסקה עם המשטר הנאצי בגרמניה על מנת להציל את רוב יהדות אירופה מהשמדה והעלאתם של אותם יהודים לארץ ישראל. בתמורה, הבטיח הלח”י להילחם באימפריה הבריטית מתוך ארץ ישראל.

בשנת 1980 הכירה מדינת ישראל בתרומתו של הלח”י וראתה בו גוף לוחם שסייע בהקמת המדינה. באותה שנה נוצר “אות הלח”י” שהוענק לחברי המחתרת.

אירועים בולטים

• 15 ביולי – הפצצה אווירית ראשונה על חיפה מתוך ארבע.

• יוני – ארגון המחתרת היהודי לח”י (ראשי תיבות של “לוחמי חרות ישראל”) הוקם על ידי אברהם שטרן במטרה לגרש בכוח את השלטונות הבריטיים מארץ ישראל, לאפשר לכל המהגרים היהודים להגר לישראל ולהקים מדינה יהודית בארץ ישראל.

• 9 בספטמבר – מלחמת העולם השנייה: הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב גורמת למותם של 137 בני אדם. זו הייתה ההתקפה הצבאית הקשה ביותר בארץ ישראל בעת מלחמת העולם השנייה.

• 

• 25 בנובמבר – אסון הפאטריה: אוניית המעפילים “פאטריה“, אשר נשאה על סיפונה כ-1,800 פליטים יהודים אשר היו בדרכם מאירופה לארץ ישראל, הוטבעה בנמל חיפה באמצעות פצצה שהוטמנה בחשאי על סיפונה על ידי ההגנה. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 260 בני אדם ו-172 נוספים נפצעו. ההגנה הטמינה את הפצצה על סיפון האונייה במטרה להשבית את הספינה על מנת למנוע ממנה לעזוב את נמל חיפה, משום שכוונת השלטונות הבריטים הייתה לגרש את כל הפליטים שלא החזיקו בהיתרי כניסה. עם זאת, משום שכוחות ההגנה לא העריכו נכונה את עוצמת הפיצוץ, הפצצה גרמה לספינה לשקוע תוך רבע שעה בלבד.

• 12 בדצמבר – אוניית המעפילים “סלבאדור“, אשר נשאה על סיפונה כ-327 פליטים יהודים אשר היו בדרכם מבולגריה לארץ ישראל, טבעה בסערה קשה שהתרחשה בים מרמרה בקרבתאיסטנבול. 239 מנוסעיה ובהם 66 ילדים נספו באסון.

תרבות ובידור

הצגות :

הבימה

– “ראובני מר היהודים” במוגרבי

–  “קשה להיות יהודי” רמת גן

– “מירלה אפרת” באדיסון

“אהל” תיאטרון פועלי א”י

– “בתיה” תל אביב

– “דיגים” חדרה

– “ירמיהו” תל אביב

המטאטא

– “האוסטרלים בעיר”

קולנוע :

אלנבי:

– “בנכר אני כאן”

– “שרלוק הולמס”

מגדלור:

– “דרדי”

– “מלון אימפריאל”

מוגרבי:

– “בלו”

– “גורילה”

אופיר:

– “חותם הערפד”

– “הילולא בהוליבוד”

ככר דיזינגוף:

– “הנערה ממכסיקו”

– “שושנת הרמות”

והרי החדשות