שרה גיבורת ניל”י

בחרתי לספר חלק מתוך הספר, לדעתי זה השיא של הספר. וזו נקודה מותחת מאד.

שרה נתפסת על ידי החיילים העות’מאנים ועוברת עינויים קשים מאד.

בשלב מסויים היא מבקשת רק ללכת לבית ההורים, שם החיילים מצווים לא לעזוב אותה.

למרות הפקודה שקיבלו החיילים, היא מבקשת להיכנס להתקלח והם מסכימים להשאיר אותה לבד, כשהם מכוונים לדלת של חדר האמבטיה את הנשק, כדי שלא תצליח לברוח.

שרה יודעת שהיא מסוגלת אולי להישבר בעינויים הקשים ושבכל מקרה, היא תמות, בדרך כלשהי, ושהעות’מאנים לא ייתנו לה לחיות.

ציטוט מהקטע:

“ברובים מכודנים ניצבו מאחורי הדלת הנעולה. הרובים נטענו. היא לא תוכל להימלט.

שרה ידעה כי זמנה קצר מאוד……

נפץ של ירייה עלה מאחורי החדר”.

שרה החביאה פעם נשק בחדר האמבטיה כשהחיילים העות’מאנים אספו אותה מהבית ובעצם בגלל זה ביקשה ללכת להתרחץ, כדי להשתמש בנשק הזה ולהתאבד.

שרה בחרה להתאבד משום שלא רצתה לסכן את שאר חברי המחתרת או לגלות סודות לעות’מאנים.

זה קטע מאד עצוב ומרגש.

אני ממליצה על הספר הזה מאד.

במיוחד בגיל הזה.

הספר מרגש מאד וחשוב מאד לתולדות הקמת המדינה, בגלל שהוא מספר על הגיבורים שהיו ובזכותם אנחנו פה.

אני מחכה לנסוע למוזיאון ניל”י בזכרון, כדי לראות איפה כל הדברים האלה התרחשו.