הלל הזקן

כך עשה הלל יום יום. בבוקר עבד ואחר הצהריים בא אל בית המדרש ללמוד תורה.

פעם הביא הלל עצים העירה ולא מצא קונה. הלך הלל אל בית במדרש והשומר לו נתן לו

להיכנס. מה עשה הלל? עלה על הגג ושכב על יד החלון ושמע לדברי המורים.

זה היה יום חורף קר. רוח חזקה נשבה ,שלג ירד מן השמים וכסה את הלל. אך הלל לא קם

ממקומו. הוא שכב והקשיב.

למחר באו המורים אל בית המדרש והנה חושך . אמר שמעיה אל אבטליון :” אבטליון, אחי,

בכל יום אור בבית והיום אפלה. אולי כיסו עננים את השמים”.

הביטו למעלה וראו פני אדם בחלון. עלו שניהם על הגג והוציאו את הלל מן השלג. הוא

רעד מקור. הלבישו אותו בגדים חמים והושיבו אותו כנגד האש עד כי התחמם.

אפלה פירוש