טיול שנתי

הקמת גן הוורדים

בשנת 1978 חיפש דוד גלעד, חבר מועצת הפרחים בישראל וחובב ורדים, מקום לארח את תערוכת הוורדים הבינלאומית, שתוכננה להתקיים בישראל ב-1981.

הוא פנה לאדריכל הנוף יוסף סגל (מתכנן הגן המקורי), ובתמיכתו של ראש העיר הוחלט להסב את גן הנשיא לשם גן הורדים
הגן משתרע על פני שטח של 81 דונמים, ונחשב לגן הייצוגי והגדול ביותר בארץ לוורדים, שכן שתולים בו כ-15,000 שיחי ורדים מ-400 זנים שונים. הוורדים בגן פזורים בחלקות על פי ארצות, ובכל חלקה ישנם שלטי הסבר על סוג הוורדים ומוצאם.

בלב הפארק מצוי גם אגם מלאכותי קטן בעל שני מפלסים, אליו מוזרמים המים בתעלה פתוחה ממפל. האגם מהווה אטרקציה תיירותית, ומהווה חלק מפעילות הפנאי והספורט הנערכת תדיר ברחבי הגן. במזרח הפארק פועל מנחת המסוקים על שם תא”ל שמואל אלדר, המשרת את באי הכנסת. סמוך אליו שוכנת מנורת הכנסת, הכלולה אף היא בתחומי גן הוורדים.
בשל מיקומו הייחודי של הגן המטופח בלב קריית הממשלה, נערכות בו מדי פעם קבלות פנים רשמיות לאורחי מדינת ישראל ועיריית ירושלים.

יָד וָשֵׁם 

הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת – “חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי”ג-1953”.

יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ותיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.

כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר “חסיד אומות העולם” ללא יהודים שפעלו להצלת יהודים מידי הנאצים, תוך סיכון חייהם.

המוסד זכה פעמיים בפרס ישראל. בשנת תשל”ג זכה בפרס עבור מפעל ההוצאה לאור של פנקס הקהילות, ובשנת תשס”ג זכה בפרס על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

כפר הנוקדים

הכפר הוקם בשנת 1991, 3 וחצי ימים גשומים בשנה.

החזרת חצי־האי סיני לידי מצרים, הותירה געגועים לאווירה המופלאה, לטיולים, למגע עם הטבע הראשוני ולמפגש עם אנשי המדבר- הבדואים. מייסד הכפר, שהכיר היטב את סיני, האמין שאפשר להחיות את החוויה גם בתחומי הארץ. הוא התיישב עם משפחתו בערד והקים בקרבתה את כפר הנוקדים. הכפר הוקם מתוך אהבה למדבר ומתוך רצון להבין ולהכיר את אורחותיו, את החי והצומח הייחודיים לו, ואת דרך החיים של תושביו הבדואים.עבודה רבה הושקעה בתכנון הכפר וכולו מחווה לבני המקום ולחומרים מקומיים: בכפר בניה באבן טבעית, אולמות האירוח מקושטים בשטיחים ובבדים ארוגים משיער עזים, בחדרי האירוח מנורות העשויות ממלח ששקע בים המלח, הרהיטים מעוצבים בעץ ובברזל, ומגוון כלי אבן ואריגים יוצרים אווירה חמה ונעימה.

הר סהרונים

מצד סהרונים הוא מצודה נבטית על דרך הבשמים, בלב מכתש רמון, הקרויה על שם צמח סהרון משתלשל שגדל לידו. המצודה היא מבנה מרובע שאורך כל אחת מצלעותיה הוא 42 מטר. בליבה חצר מרכזית המוקפת בחדרי מלאכה, מרחצאות ובתנור.

מיקומו של המצד נבחר בשל קרבתו למעיין עין סהרונים, וככל הנראה היה פעיל בין המאות הראשונה והשלישית. ממצאים מחפירה ארכאולוגית שנערכה במקום מצביעים על שכבות אפר ולפיכך כנראה על שריפה שפגעה קשות במקום.

החקירה הארכאולוגית הראשונה של המקום הייתה בשנת 1934. בחפירות נמצאו מטבעות נבטיים של המלכים חרתת הרביעי ורבאל השני מהמאה הראשונה לספירה, ומטבעות רומיים של הקיסרים אנטונינוס פיוס, קומודוס וקרקלה מהמאות 3-2 לספירה. נמצאו גם כלי בישול ועצמות רבות של גמלים.

כיום יש במקום חניון יום.

בית הספר לקצינים

בית הספר לקצינים של צה”ל על שם חיים לסקוב הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה”ל, בו מוכשרים כל קציני וקצינות צה”ל למעט טייסים וחובלים. הבסיס נמצא בקרבת מצפה רמון, ומפקדו הוא קצין בדרגת אלוף משנה.

קורסי מפקדי המחלקות של ההגנה נערכו משנת 1921 במקומות שונים ברחבי הארץ (הראשון נערך בקיבוץ כפר גלעדי), והחל משנת 1937 התקיימו ברובם בבסיס ג’וערה. בעקבות הקמת צה”ל במאי 1948, עבר בית הספר לקצינים למחנה 80 בפרדס חנה, באוגוסט 1955 למחנה סירקין בפתח תקווה ובמאי 1968 עבר למצפה רמון.

עד לסוף שנות ה-90 הוכשרו בבסיס קצינים בלבד, במגמות אג”מי, בסיסי וחי”ר, וקצינות הוכשרו בבה”ד 12 שבצריפין. בשנת 2002 אוחדה סופית ההכשרה הבסיסית של קציני וקצינות המטה למגמת “נחשון”, והחל השילוב המגדרי בבתי הספר, בהתאם למגמות ההכשרה. עם סגירת בית הספר לקצינות בשנת 2005, עברה הכשרתם של כל הקצינים והקצינות לבה”ד 1.

בשעת חרום משמש הבה”ד כחטיבת חי”ר 261, הכפופה כיום לאוגדת עזה.

נחל גוב

זהו נחל גוב המספק חוויה לחובבי מדבר וגם לחובבי אתגרים. כאן נוכל לבחור בין מסלול קצר ומעגלי בקניון הצר של נחל גוב, הנמצא בין מעלה עקרבים הרומי לבין מעלה עקרבים הבריטי. או במסלול אתגרי יותר האורך כ- 7 שעות ומתאים למשפחות מיטיבות לכת. ההתחלה היא בעלייה תלולה יחסית בדרך מרכזית עתיקה והירידה בנחל מרשים ושופע חיים.

ניתן להצטרף להדרכה באזור ולהכיר את בעלי החיים, הצומח המדברי וההיסטוריה הארוכה והמרתקת של אזור מעלה עקרבים.

אֵילַת

היא העיר הדרומית במדינת ישראל והיחידה בה לחופי הים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-50,000 תושבים.

בתקופת המנדט שכנו במקום יישוב בדואי קטן בשם אום א-רשראש ונקודת משטרה בריטית. בימי קדם שכנה בסמוך למקומה של אילת העיר עציון גבר, הנזכרת רבות בתנ”ך. ב-1949 נכבש המקום במסגרת מלחמת העצמאות, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. אילת נוסדה כיישוב אזרחי בשנת 1952, והוכרזה כעיר בשנת 1959.

העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ”ך, לצד עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף – “תחנת הצי המסחרי של העם העברי”.

החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתבצע באמצעות כביש 90, העובר בערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישר, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע לאילת בטיסה ממרכז הארץ לנמל התעופה אילת בזמן טיסה ממוצע של כ-35 דקות.