ליבי סיפור עלייה

סבתא אסתר מספרת: בשנת 1933 בגל העלייה החמישי,

עלתה סבתא רבא שושנה עם סבא רבא ברוך לעיר יפו שבארץ ישראל.

היא עלתה לארץ מכיוון שרצתה לעלות בזכות תנועת ה”שומר הצעיר” שהייתה חברה בה,

 תנועת הנוער הכשירה ועודדה ילדים ציונים לעלות ארצה בכך שהעבירו להם פעולות אימנו ועודדו אותם לעלות ארצה,

שם (בתנועה)  היא פגשה את סבא רבה ברוך הם התחתנו ולאחר מכן עלו לארץ יחד .

היא נסעה מרוסיה לטורקיה ברכבת ולאחר מכן נסעה באוניה לארץ.

באוניה היו ספסלי עץ ובכל ספסל ישבו 10 אנשים!!  

לסבתא רבה שושנה הייתה מחלת ים שגרמה לה להקאות ובחילות.

והיה  לה ולשאר האנשים קשה לישון בלילה בגלל הצפיפות הטלטולים והחום.    

כשהגיעו לעיר יפו שבמרכז הארץ התקשו במציאת פרנסה, אוכל ומגורים בנוסף התגעגעו למשפחתם וחבריהם שנשארו ברוסיה.

הם גרו באוהל, והיו חברים ב”הכשרה, שמרון”

תוכנית שאימנה עולים צעירים להיות חלוצים לתפארת ולפעול למען המדינה.

לאחר השתתפותה בקורס עברו היא וסבא רבא ברוך לקיבוץ דליה שבצפון,  שם מצאו עבודה ושיפרו את חייהם.

לאחר כמה שנים עברו לעיר מגדיאל – שכיום נקראת הוד השרון.  שם הם ילדו שלושה ילדים ובניהם סבתא אסתר.