סיפור העלייה של סבא יעקוב

.סבא יעקוב הוא אבא של אמא שלי

.הוא נפטר לפני עשר שנים

.סבא יעקוב נולד בעיר ספקס, במדינת טוניסיה, שנמצאת בצפון אפריקה

.בימי מלחמת העולם השנייה התבצרו הגרמנים בעיר ספקס, והיא הופצצה רבות על ידי מטוסי ארצות הברית

.בשנת 1942 נכבשה טוניסיה על ידי הגרמים

.בתקופת הכיבוש הגרמני הקימו הנאצים יודנראט מקומי, לקחו בני ערובה, החרימו את רכוש היהודים והטילו על הקהילה עונשיים כספיים כבדים

.ארבעת אלפים יהודים נשלחו למחנות ריכוז בתוניסיה ומעטים גם נשלחו למחנות השמדה

.יהודים רבים נורו למוות בבתיהם, הומתו בצעדות מוות, רעב, מחלות והפצצות

.תוניסיה שוחררה על ידי ארצות הברית בחודש מאי בשנת 1943, ולאחר שישה חודשי כיבוש שמו קץ לרדיפת היהודים

.בשנים הללו המצב היה קשה מאד בתוניס במיוחד עבור היהודים, אשר סבלו מאנטישמיות רבה ומשלטון הנאצים

המשפחה של סבא יעקוב, הוריו [רחמים וכרמלה], ותשעת אחיו הרגישו שהם שהם צריכים לעלות לארץ ישראל, למדינת היהודים

  .לכן עם היווסדה של המדינה עלתה כל המשפחה יחדיו, בשנת 1949

.סבא יעקוב היה הבן הכי צעיר במשפחה, רק בן חצי שנה

.בדרך לארץ השפחה נאלצה לעבור בצרפת לחודשיים, על מנת לקבל אישורים הנדרשים

.לצורך עלייתם לארץ ישראל

.הדרך הייתה קשה מאד עבור המשפחה, אשר התגוררה “במעברה” {ישוב קליטה} בקריית חיים

לא היה מספיק אוכל וכסף עבור המשפחה כי הם באו למדינה חדשה

.ונאלצו להשאיר את כל רכושם וחבריהם בתוניס

בבגרות של סבא יעקוב הוא עסק בכימיה ואחרי כמה חודשים הוא הכיר

.את סבתא סוזן נערה בריטית אשר הגיעה לביקור בארץ ישראל עם חברותיה, על סירה בא עבד סבא יעקוב

.השניים התאהבו ונישאו כשנתיים מאוחר יותר

סבתא סוזן החליטה לעלות לארץ בעקבות אהבתה לסבא יעקוב והחלה את חייה הבוגרים

.במדינת ישראל, בה החליטו השניים {למרות שסבתא סוזן לא ממש רצתה} להקים את משפחתם

.דודה שלי שרון, נולדה, כשנה לאחר מכן ואז אחרי שלוש שנים אמא שלי, אריאלה נולדה והם היו משפחה מאושרת ונחמדה