טיול שנתי כיתה י”א -חיפה והסביבה

:חיפה הסבר כללי

חֵיפָה- היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. היא חברה בארגון פורום ה-15, .משמשת משמשת מרכזו של מטרופולין חיפה, המרכז העירוני העיקרי של צפון ישראל, ונחשבת לבירת מחוז חיפה

חיפה היא מרכז תחבורתי, תעשייתי ותרבותי חשוב ומשפיע על כל מדינת ישראל ואחד ממרכזי הסחר הימי של ישראל. עוד מראשית ימיה,  במאה ה-3 לפנה”ס, הייתה זו עיר נמל. גם בשנות האלפיים, אחד מסמלי העיר הוא נמל חיפה, שהוא אחד משני נמלי המסחר הגדולים של

ישראל.

-היסטוריה

ראשיתה של חיפה אינה ידועה בבירור. חלק מהחוקרים סבורים שיישוב בשם חיפה היה קיים כבר בתקופה הפרסית. מחקרים אחרים מאחרים את היווסדה למאה ה-2. חיפה נזכרת במקורות התלמודיים ובכתבי השליחים הנוצריים. בתקופה זו הייתה זו עיירה קטנה ששכנה בין שכונת .בת גלים והמושבה הגרמנית של היום, אתר שמוכר כיום כ”חיפה אל-עתיקה”

-גאורגרפיה

הטופוגרפיה של חיפה מגוונת – העיר משתרעת על פני אזורים מישוריים לאורך חוף הים התיכון (חלקם קרקעית ים שיובשה), על שיפוליו הצפוניים והמערביים של הר הכרמל וכן על שטחים נרחבים בפסגות ההר. עקב כך בחרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לציין את הגובה הממוצע של חיפה מעל פני הים בשני מספרים: 5 (גובהו הממוצע של החלק על שפת הים) ו-380 (גובהו הממוצע של החלק שעל הכרמל). לגיוון הטופוגרפי הזה מצטרף גם מפרץ חיפה שהעיר יושבת בדרומו, המתאפיין ברוחות מתונות הודות להסתרה על ידי רכס הכרמל. נחל קישון זורם בעמק זבולון ממזרח לעיר ונשפך אל מימי המפרץ לא רחוק מהעיר התחתית. ממערב, בולט אל תוך המים חצי האי כף הכרמל. הטופוגרפיה של העיר ייחודית בארץ בשל הסמיכות בין הר וחוף הים. המפרץ שלחופו היא שוכנת הוא המפרץ הטבעי היחיד לאורך חוף הים התיכון הישראלי. הכיוון הכללי של העיר הוא צפון-מערב – דרום-מזרח, כמו קו-רכס ההר. בפינה הצפון-מערבית נפגש הכרמל עם הים, באזור הידוע כ”ראש הכרמל”,שהוא ייחודי מבחינה אקולוגית. בקצה הדרומי משתרע פארק הכרמל, מה”ריאות הירוקות” הגדולות של מדינת ישראל.

הגנים הבהאיים:

המתחם הבהאי על הר הכרמל בחיפה משתרע לאורך של כמעט קילומטר, בין המושבה הגרמנית מצפון-מזרח, לבין מרכז הכרמל מדרום-מערב. במרכזו רחבה שבה גן מטופח ובו שבילי הליכה מרוצפים בחצץ בגוון אדמדם. הרחבה פונה אל שדרות הציונות שמדרום לה והחוצות את המתחם ממזרח למערב במנהרה. בקצה הצפוני של הרחבה ניצב מקדש הבאב. מעל לרחבה מטפסות תשע טרסות במעלה הכרמל המשמשות כציר האורך העיקרי של המתחם כולו, ומסתיימות בכניסה העילית אל המתחם ברחוב יפה-נוף. תשע טרסות נוספות מהוות את המשכו של ציר זה במורד ההר, והן מסתיימות בכניסה התחתית של המתחם, הפונה אל שדרות בן-גוריון. בצידו הדרום-מזרחי של המתחם משתרעת ה”קשת”, ארבעה מבנים הערוכים בצורת קשת, והכוללים את בית הצדק העולמי, מרכז ההוראה הבינלאומי, המרכז ללימודי הכתבים הקדושים ואת הארכיון הבינלאומי. ארבעת המבנים סוגרים מדרום על הגנים המונומנטליים.

הכרמל

הַכַּרְמֶל הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני

הים (“רום כרמל” ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו”רכס הכרמל” בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.

יש המשערים כי מקור השם הוא מהצירוף “כרם־אל” – כרמו של האל, מכיוון שהיה עשיר בכרמים ועצי פרי.

עמק יזרעאל:

עמק יזרעאל (ערבית: مرج بن عامر (מרג’ בן עאמר) “עמק בן עמאר”, سهل زرعين (סַהְל זִרְעין) “מישור זרעין”) הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, התחום בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני

בעמק יזרעאל נמצאו שרידים ארכאולוגים המעידים על התיישבות קדומה באלף השביעי לפנה”ס. באתר באר עינות ניסנית, נמצאה באר קדומה מתקופה זו. אתר נוסף הוא עין אל-ג’רבה המתוארך לתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה (האלף הרביעי לפנה”ס).

עמק יזרעאל היה חבל ארץ חשוב ברוב התקופות הודות לדרך הנוחה שהוא מאפשר בין מישור החוף לבקעת הירדן, דרך זו הייתה המשכה של “דרך הים” למן המאה ה-15 לפני הספירה.

בתקופת התנ”ך נתחמה הדרך על ידי הערים מגידו ויזרעאל ובעמק התרחש סיפורה של דבורה הנביאה וסיסרא^[1]. בתקופת שבטי ישראל התחלק העמק בין נחלותיהם של שבט יששכר, שבט זבולון, שבט נפתלי ושבט אשר, בתקופת מלכי ישראל היה העמק מחוז חשוב ואחאב אף הקים בו את ארמון החורף שלו.

במהלך התקופה ההלניסטית ירדה חשיבותו של העמק בעקבות התפתחותה של “דרך החוף” על חשבון “דרך הים” וככל הנראה בתקופת הרומאים החל האזור להתכסות בביצות. בעקבות הביצות וההצפות בעמק ההתיישבות בו פחתה והאזורים היחידים שנותרו מיושבים ומעובדים הם שולי העמק.

ההתיישבות המחודשת בעמק החלה באמצע המאה ה-19, כאשר בעמק התיישבו גרמנים טמפלרים. בתחילת המאה ה-20 החלו מוסדות ציוניים לרכוש אדמות בעמק מן הערבים. היישוב היהודי הראשון שעלה על הקרקע בעמק הייתה הקואופרציה במרחביה שהוקמה ב־1911 על 10,000 דונם מאדמות הכפר הערבי איל פולה שרכש ב-1909 ממשפחת סורסוק הלבנונית, “גואל אדמות העמק”, יהושע חנקין. על המתיישבים הראשונים בעמק הוטלה המשימה של ייבוש הביצות. באוקטובר 1913 הקימו חברי ארגון השומר ישוב בתל עדשים (תל עדש). עם סיום מלחמת העולם הראשונה התחדשו המאמצים לרכוש קרקעות בעמק וב-1921 הוקמו נהלל ועין חרוד ולאחריהם עוד עשרות יישובים על הקרקעות החדשות שנרכשו והוכשרו.

שלום תלמידים להלן פרטים ספציפיים על הטיול:

אנחנו נשהה במהלך הטיול באכסניה הנקראת אכסניית אנ”א בחיפה,

אנחנו נבקר בגנים הבהאיים בחיפה, נבקר במפרץ חיפה, ונטייל בעירה.

 בנוסף אנחנו נטייל בכרמל ובים-הכרמל שהינו פארק אתגרי עם מלא אטרקציות מהנות.

ונטייל בעמק יזרעאל וניסע ברכבי שטח.

שהייה לנו טיול מהנה מצפה לראותכם(: .