עץ חג המולד הקטן

סיפורינו התרחש לפני שנים רבות בעיירה קטנה ושמה סכיזופרניה.

בבית קטן, על גבעה גדולה מאוד, גדל לו ילד קטן בשם דרק. הילד המסכן שהוריו

נטשו אותו בציעורותו, חי עם סבתו הזקנה.

זה היה הוא יום חג המולד ולסבתו של דרק לא היה כסף לקנות מתנות לחג המולד לכן

דרק, יצא לקבץ נדבות…….

“סבתא אני יוצא!”

“אין בעיה חומד”

דרק הרויח כ200 שקלים ויצא למסע הקניות לחג המולד בשוק המקומי, שבצי.

בדרכו דילג וקפץ בשלוליות והגשם טיפטף לו על עורפו ופניו.

היה לו כיף.

דרק מצא שבלולים ומצא את חברו שילווה אותו לאורך מסעו, שבלולי פעקום.

“שלום! אתה רוצה להיות חברי?”

“לא, לא ממש”

“לא ממש אכפת לי מתשובתך כי אני אקח אותך ביד כי אתה פצפון.”

“כן, גם נכון…”

וכך הם יצאו לדרכם…..

“אחחח אתה דורך עליי דרק!”

“מי זה מדבר?!”

“אנייייי שלוליתייייי!”

“וואו כפרה מה זה מה שלקחת? שלוליות לא מדברות רק שבלולים ובני אדם.”

“כן אבל אולי אתה הוזה……”

“אני מניח שכן…”

“טרילילילייייייי”

“פעקום אתה שר מכוער!”

“דרק, אתה מכוער!”

וכך דימעותיו של דרק החלו לזלוג אחת אחת…

פעקום סרב להתנצל אך האהבה מנצחת הכול!

חיש מהר קפץ דרק והתבונן בפעקום.

“אתה….. אתה לא מבין מה אני הולך לעשות עכשיו!”

הם עשו שולם שולם לעולם והמשיכו במסעתם.

(בסיפור המקורי הוא מעיף לפעקום כאפה)

מפה לשם יצא שהוא קנה רק עץ ולא הצליח לסחוב אותו הביתה ואז העץ נפל

על פעקום ומסתבר שהכול היה חלום ושהוא בכלל ילד עשיר שגר עם הוריו ואחיו ואחיותיו בארמון מפואר

והשבלול זאת בכלל בובה שני מטר שהוא קיבל בגיל שלוש ומאז הוא חולם עליה

ובכלל יש לו בבית עץ ענק ומלא מתנות והוא בכלל לא יוצא החוצה בגשם כך שהוא לא קופץ על שלוליות

והסבתא שלו ממש עשירה והיא איזה בת עשרים והוא בכלל ממש חזק ובסוף גם מסתבר שלא קוראים לו דרק

ושקוראים לו בכלל יניב והוא בכלל יהודי והם חוגגים חנוכה ושהוא גר בכלל ברמהש או בתל אביב ושהוא בכלל שונא שבלולים ושבכלל

הסיפור הזה הוא פנטזיה.