טיול שנתי שכבת י”א

היום הראשון 21.3.18:

נחל חרמון (בניאס)

[היסטוריה]

מכתבי יוסף בן מתתיהו משתמע שהבניאס היה המקור העיקרי של נהר הירדן. יואל אליצור משער שמדובר בטעות של בני התקופה אשר בגלל חשיבות העירבניאס או בגלל מפלו המרשים ייחסו לו זרימה חזקה יותר מאשר בנחל דן.

בשנת 1923 החליטה ועדה בינלאומית כי הנחל עצמו יישאר בשטח המנדט הבריטי בעוד שהכפר והמעיינות יהיו בשטח המנדט הצרפתי (ובמשתמע, חלק (מסוריה). מלחמת העצמאות קיבעה מצב זה, כאשר רק חלקו הדרומי של הנחל נותר בשליטה ישראלית. הסורים השתלטו על חלקו הצפוני של הנחל והפכו אותו לשטח מפורז. בשנת 1964 ריכזה סוריה ציוד הנדסי כבד באזור, והחלה במפעל שמטרתו הטיית מסלול הנחל מזרחה על מנת למנוע ממימיו להגיע לישראל, בניגוד לחוק הבינלאומי. ישראל התנגדה לפעולה זו, והמאבק על מי הירדן נמשך בגיזרה, כאשר אחד משיאיו היה פעולה גדולה של צה”ל ב-12 באוגוסט 1965במהלכה הצליח צה”ל להשמיד את ציוד ההטיה, לאחר קרב בו הופעלו ארטילריה וטנקים. הסורים המשיכו במאמציהם, אך הצליחו לחפור רק חלק קטן מן התעלה עד שנכבש האזור בידי צה”ל במלחמת ששת הימים. במהלך אותה מלחמה פלשה מחלקת טנקים סורים לאזור, במהלך הקרב הדרדר אחד הטנקים לאפיק הנחל, הוא הושאר במקום.

כיום חלקו העליון של הנחל כלול בשמורת הטבע ‘שמורת נחל חרמון’, ובמקום ישנם מסלולי טיולים רגליים, בנופי הפרא הקדומים של האזור, שהינם בין הנופים הטבעיים היפים בישראל. בשנת 2010 נחנך באתר, לאחר מאבקים משפטיים ממושכים, שביל תלוי ראשון מסוגו בישראל, העובר באזור שעד כה לא היה נגיש למטיילים. הכניסה

לשמורה בתשלום והכניסה למים אסורה בכל שטח השמורה.

תיאור והספר על המסלול:

ההליכה על הגשר התלוי אל מפל הבניאס מעניקה תחושת חוץ-לארץ אמיתית. הגשר עובר מעל זרימת המים המטורפת בינות לעצי דולב ואלון ובנוי בצורה מדהימה. הולכים על גשר העץ שלא פוגע בנוף ובנוי מעל ולצידי הנחל הזורם.

בראשית הדרך בנייתו לוותה במחלוקת בנושא שמירת הטבע ועלו השאלות האם לחשוף את המקום לציבור. בסוף הוחלט על חלק קטן (100 מטר) שייפתח לטובת המטיילים. ליום טיול פורה שלבו ביקור בגן הלאומי בניאס ובעיר הרומית ואחרי זה המשיכו לשביל התלוי.

פקחי רשות שמורות הטבע מצויים בשטח ששמור בצורה מעוררת כבוד. המקום נקי מסודר ונעים. ניתן לטייל במסלול של כ-45 דקות מהחנייה בבניאס מעל המפל בשביל מסומן טבעתי. ניתן להשאיר רכב אחד בברכות הבניאס וללכת בשביל התלוי ואחר כך לחצות באזור המפל וללכת על השביל הכחול לבן המוביל לבריכות הבניאס. טיול  מדהים.

 :22.3.18 היום השני

 נחל חזורי

נחל חזורי – נחל קצר בשיפולי החרמון היורד בתלילות רבה מנבי חזורי אל נחל גובתה. הנחל חותר ומפלס דרכו בסלע גירי רך המאפיין את הרי החרמון (בניגוד) .להרי הגולן הנמצאים מעט דרומה העשויים מסלע בזלתי

בנחל צומחת צמחייה ים תיכונית אופיינית כגון: אלון מצוי, אלה ארצישראלית, ער אציל (המוכר מתבלין עלי הדפנה), אדר סורי, כליל החורש עם פריחה ורודה-סגולה בחודשי

.האביב,הרדוף הנחלים, דולב מזרחי קיסוסית קוצנית, ארנין ההרים ועוד

איך מטיילים:

על אף שהמסלול אינו ארוך, הוא מדורג כמסלול המתאים למיטבי לכת, מאחר ונדרשת בו מיומנות בהליכה בין סלעים גדולים. משך המסלול כ-5 שעות והוא מתאים לכל עונות השנה. עם זאת, מומלץ שלא לטייל בו בזמן ואחרי גשם, מפאת סכנת החלקה. במסלול אין מים, ומומלץ להיעזר במקל הליכה

:23.3.18 היום השלישי

 נחל כזיב ולמערת עלמה

[מסלול הנחל]

ערוץ נחל כזיב מתחיל בהר מירון במספר יובלים המנקזים את אזור פסגת הר מירון והכפר בית ג’ן, ומסתיים בים התיכון מצפון לכפר אכזיב. ערוץ הנחל עובר בסמוך ליישובים חורפיש, אלקוש, אבירים, מעיליא, מצפה הילה, נווה זיו, גורן, גורנות הגליל, מנות והעיר מעלות תרשיחא. סביבת הנחל היא שמורת טבע בה נמצאים מבצר המונפור ומִבנים צלבניים אחרים. לאורך הערוץ מספר מעינות ביניהם עין זיו, עין טמיר, ועין חרדלית. בעקבות הפסקת השאיבה בתחנת עין זיו (שייכת לחברת “מקורות”), הנחל שוב זורם לכל אורכו כל השנה. בעין טמיר קיימת נקבה צרה וארוכה, בכניסה הוצבה אזהרה של רשות הטבע מפני כניסה לנקבה מחשש התמוטטות. זיהום המים בנחל כזיב נמוך בהשוואה לנחלים אחרים בישראל. המים הנשאבים מעין זיו מוזרמים חזרה לנחל ואינם משמשים עוד את ישובי הגליל המערבי עקב פסילה של משרד הבריאות. עם זאת, המים הוגדרו כמתאימים לרחצה.

איך מגיעים ואיך מטיילים

(מסלול קווי – הלוך ושוב: מעלות > עין זיו > עין טמיר > וחזרה (4-8 ק”מ

מסלול זה חביב על משפחות שכן הירידה והעלייה בו פחות תלולות. עם זאת, בשנת 2011 נחסם כביש הגישה לעין זיו, דבר שהוסיף כשעה הליכה על כביש והפך אותו לפחות אטרקטיבי. מסלול זה מתחיל בכביש הגישה ליד עין זיו. מכביש 89 פונים צפונה בכניסה המערבית של מעלות תרשיחא . ממשיכים עם הכביש היורד לתוך הנחל כ-0.5 ק”מ עד לנקודת שבה לא ניתן להמשיך שוב ברכב, ושם חונים. משם ממשיכים רגלית כ-1.5 ק”מ (כחצי שעה) בירידה לעבר סוף הכביש והגישה לעין זיו . הולכים בתוך הנחל עם השביל הירוק עד לעין טמיר או עד לנקודה שמתחשק וחוזרים בחזרה לרכב באותה הדרך.

מסלול מעט יותר קל אך מעט פחות מרשים (אין ביקור במבצר המונפורט, וחלק מהטיול עובר בכביש לא מוצל).

לבאים עם שני רכבים יש שתי אפשרויות, כאשר מסלול מספר 3 מחייב הקפצת רכבים קצרה וקלה.

מומלץ לשמור טיול זה לעונה החמה, עת לא כל כך נעים לטייל במסלולים שאינם כוללים בריכות קרירות כמו בנחל כזיב.

 שלב 2:למערת עלמה

אגדות שונות נכתבו וסופרו עליה במהלך השנים. בעבר נקראה המערה בשם “מערת הבבלים” על פי האגדות שעולי בבל עלו דרכה חזרה לארץ ישראל או בגלל שנטמנו בה עצמות של עולי בבל. בשנת 1742 ביקר בעלמה רבי חיים בן עטר ומתיאור תלמידו על המסע עולה, כי במערה מצויים קברים: “שיש שם מספר צדיקים קבורים, תשע

מאות אלף”. אגדה נוספת מספרת כי מוצא המערה הוא בירושלים

מערת עלמה נחשבת כמערה העמוקה ביותר בישראל, והיא מוסדרת לביקור באמצעות יתדות ומחזירי אור, שהופכים את החוויה לפשוטה ונעימה

המערה, שנמצאת על קו שבר גיאולוגי בין רמת דלתון ורמת עלמה, על יובל של נחל חצור, נוצרה כתוצאה משילוב של שתי תופעות: הראשונה היא בלייה קארסטית – מים שנקווים בעמק ברמת עלמה מחלחלים דרך הקרקע הבזלתית אל שכבות הגיר שנמצאות מתחת, ממיסים את הסלע ויוצרים “בולען”, שהוא חלל המסה. אליו התווספה תופעה של שבירה טקטונית (מכאן הנטיפים, הסדקים והבולדרים), ושניהם ביחד יצרו את המערה המדהימה הזו.

במסורת מימי הביניים מכונה המערה “מערת הבבליים”. תלמיד “אור החיים” תיאר ביקור של שלושה ימים עם לפידים ארוכים במערה “אשר אין לה קץ ותכלה”, ואגדות מאותם ימים מספרות שהיא מגיעה עד לירושלים. יש הטוענים שעצמותיהם של מתים מבבל, שרצו להיקבר בארץ ישראל, הועלו ארצה והושלכו למערה. אצל החרדים המערה נחשבת למקום קדוש, כנראה על פי מסורת מהאר”י.

סיור במערה

שימו לב: העטלפים שמתגוררים במערה ישנים שנת חורף, ולכן אין כניסה למערה בתקופה שבין 1 בנובמבר עד 1 באפריל.

זמן הטיול: 2-3 שעות, בהתאם לקצב וכמות האנשים במערה. הדרך חזור תמיד יותר קצרה.

למי זה מתאים: מטיילים מגיל 8 ומעלה, שאינם קלסטרופוביים. מומלץ להיכנס למערה בקבוצה של 3 אנשים לפחות.

ציוד חובה: פנס טוב (רצוי פנס ראש), סוללות רזרביות ופנס רזרבי, נעליים עם סוליות נגד החלקה, ובגדים ארוכים – בתוך המערה עשוי להיות קריר.

היום הרביעי 24.3.18

 מצפה אופיר:

מצפה אופיר הוא נקודת תצפית בדרום רמת הגולן, שהוקמה לזכרו של הנער אופיר שעל, שנולד בשנת 1970 ונפטר בשנת 1986 ממחלת כבד נדירה. מרחבת המצפה יוצא שביל הליכה מסומן, העובר לאורך המצוק ושרידי מוצב סקופיה, לעבר שרידי המושבה בני יהודה. באזור המצפה נטועים עצי זית וביניהם מספר שולחנות אבן המשמשים לפיקניקים.

המצפה והאתר:

המצפה הוקם על ידי ג’ימי שעל ממושב גבעת יואב, לציון זכרו של בנו, אופיר. אופיר אהב מאד את נופי הגולן, והקמת מקום בטבע הייתה הדרך הכי טבעית להנציח את זכרו. הגישה למצפה היא מכביש 789 המוביל מצומת כורסי לבני יהודה. בקילומטר התשיעי, במעלה הכביש, יש שילוט ימינה לכיוון דרך עפר נוחה, המתאימה לנסיעה לכל כלי רכב. המצפה נמצא בקצה השדות של מושב גבעת יואב, בנקודה הנמצאת 450 מטר מעל פני הכנרת.

מעבר למגרש החנייה הוקמה רחבה מוצלת ובה ניטעו 16 עצי זית, כמניין שנותיו של אופיר, ובין עצי הזית הוצבו ספסלים. בכיוון מערב הוקמה רחבת התצפית שנותנת הרגשה של מרפסת הבולטת מהרכס לכיוון הכנרת. ברחבת התצפית הוקמו שני שולחנות מאבן ועליהן מסומנות נקודות עניין ומיקומן היחסי לתצפית.

מרחבת התצפית ניתן להשקיף לכיוון מערב כלפי מטה ולראות את עמק הירדן, החוף המזרחי של הכנרת ואת החלק הדרומי של עמק החולה. במבט גבוה יותר ניתן לראות את הרי הגליל התחתון, את הר תבור ואת מצוקי הר ארבל. במבט למרחקים, אפשר לראות את הרי הגליל העליון ואת הרי נפתלי, ומעבר להם את הרי הלבנון והר חרמון.

מדרום לרחבה הוקמה רחבה נוספת ובה שולחנות פיקניק שהוכנו מאבני הגולן. מעל רחבת התצפית, נשתלה חורשה של עצי בר: אלונים ואלות, חרובים וכליל החורש. שביל טיול מסומן, יוצא ממצפה אופיר, וממשיך דרומה לאורך המצוק. השביל עובר דרך שורת בונקרים ותותח סורי, אשר מוקמו לאורך קו המצוק בקרבת הכפר הסורי סקופיה שניטש במלחמת ששת הימים. השביל יורד לעבר שרידי המושבה בני יהודה, שתושביה חיו בתוך הכפר הערבי ביר א-שכום. השביל ממשיך דרך קרן עין גב ומגיע עד לקרבת קיבוץ עין גב. יש תצפיות רבות לאורך המסלול, ומכיוון שהשביל חשוף לשמש, הוא מתאים לטיול בעונות הקרירות ומומלץ בתקופת הפריחה.

במדרון שמצפון מערב למצפה נמצאת חורבה בשם “עין עוואניש”, המשמרת לפי הסברה את שמו של היישוב התלמודי עינוש.