ספר זכרונות טיול שנתי שכבת יא

זהו ספר מידע על הרי אילת המכיל מידע על האתרים בהם נטייל

הרי אילת

הרי אילת הוא רכס הרים בדרום ארץ ישראל, בדרום הנגב.

קבוצת ההרים קרויה על שם העיר אילת הסמוכה וכן על שם היישוב המקראי איילות שככל הנראה ישב במקום בו נמצאת היום העיר אילת.

שרשרת רכסי אזור תמנע משתייכת לאזור הרי אילת. תמנע נמצאת כ-25 ק”מ צפונית לאילת.

הר שני והר נשף הם שני הרים בצפון-מערב הרכס אשר אינם קרויים על שמות מלכים. כמו כן ישנם עוד מספר הרים במקום הקרויים בשמות אשר אינם על שם מלכי יהודה השונים.

בין ההרים בגוש המרכזי, הגבוה בין ההרים הוא הר חזקיהו והשני בגובהו הוא הר שלמה למרות שלמתבונן מן הצד נראה כי הר שלמה גבוה מהר חזקיהו.

רמת יותם היא ההר הנמוך ביותר ברכס ללא התחשבות בכל הגבעות הנמצאות בשטח הרכס.

נחל גשרון

נחל גשרון הינו אחד הנחלים היפים ביותר בישראל. הערוץ מתחתר בשכבות סלע מגוונות, גרניט, אבני חול וגיר, דבר המוסיף ליופיו של המסלול.

סיפורו של הנחל מאז ראשית המאה ה- 20′ כרוך בסיפור קביעת הגבול בן ארץ ישראל ומצרים.

קו הגבול נקבע כתוצאה מהסכמים קולוניאליים בין בריטניה (ששלטה במצרים) והשלטון העות’מאני ששלט בארץ ישראל. כתוצאה מלחצים בריטיים, הועבר הגבול בשנת 1906 מרפיח לעבר טאבה, ללא היגיון טופוגרפי רב ובהעדר מחשבה כלשהי על תנועת בני אדם לאורך קו הגבול.

למעט מיקום אבני גבול בראשי הגבעות, לא סומן הגבול בשטח. קו גבול זה חוצה את נחל גשרון בחלקיו התלולים ביותר, ומשאיר את מורד הנחל בשטחי סיני, כולל מקור המים היחיד באזור – ת’מילת טאבה, אזור של מי תהום גבוהים. מדיניותם של הבריטים בקביעת קו הגבול נועדה, מעבר לשליטה על מקסימום שטח, להעביר כמה שיותר מקורות מים לאורך הגבול לשליטתם, ובשטחים העות’מאניים נותרו מקורות מים ספורים בלבד.

מאז ועד למלחמת ששת הימים, היווה נחל גשרון אזור גבול, שחלקו אינו נגיש למטיילים.

עם חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים בשנת 1982, אישרו שתי המדינות את תקפותו של קו הגבול הקולוניאליסטי, אלא שהתעוררה מחלוקת לגבי מספר נקודות לאורך הגבול, ובראשן אזור טאבה, שמדינת ישראל התעקשה להמשיך ולהחזיק בו, כולל תא שטח של כמה קילומטרים רבועים סביב קניון נחל גשרון, דבר שאיפשר למטיילים להמשיך ולבקר באזור. באביב 1989, כתוצאה מבוררות בינלאומית, נסוגה מדינת ישראל ממובלעת טאבה, ומאז שב המרחב להיות אזור גבול. במשך שנים ארוכות לא הוקמה כאן גדר מערכת, בשל הטופוגרפיה הקיצונית, אולם הפיגוע בהרי אילת ב- 18 באוגוסט 2011 טרף את הקלפים, ובעקבותיו הוחלט להקים גדר מערכת רציפה, גם באזור ההררי התלול של נחל גשרון.

פריצתה של דרך המערכת באזור זה היוותה מבצע הנדסי מהקשים ביותר בישראל, במאמץ לצמצם למינימום את הפגיעה בטבע מחד, ולא להשאיר שטחים ישראליים משמעותיים מעבר לדרך המערכת, מאידך. המבצע הושלם בשנת 2014, ומסלולי הטיול בנחל נפתחו מחדש למטיילים. למרות קרבתנו היתרה לגבול, כמעט ולא נרגיש בקיומו במהלך הטיול, אולם הצלקות בנוף תישארנה בהרים לדורות רבים.

מסלול הטיול המלא הינו למיטיבי לכת בלבד, ומיועד לטיול יום מלא.

נחל בת שבע

נמצא על האוכף בין הר יהורם לבין הר שלמה (אוכף המטכ”ליסטים) שם מופיעה
הכתובת “אוכף זה שבין הר יהורם להר שלמה זהו אחד המקומות היחידים בעולם שבו ניתן לעבור בצעד אחד יותר מחמש מאות
מיליון שנה”. כמו שנאמר הכוונה היא למעבר בין המסלע.

במקום ניתן גם לדבר על המסלע היחודי לאזור אילת וגם על סיפור המטכליסטים שקרה באזור ומזה על איך להתנהג במדבר.

הר צפחות

הר צפחות, הדרומי בהרי ישראל, מתנשא לגובה 278 מטרים בלבד אבל מיקומו הייחודי מעל מפרץ אילת הופך אותו לאחד המקומות היחידים בישראל מהם ניתן להשקיף לעבר ארבע מדינות – ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית. מספר שבילי טיול, עולים אל פסגת ההר ומאפשרים וריאציות שונות לטיול במקום המדהים הזה. כיוון ההליכה המומלץ הוא מנחל צפחות, ואז נוף המפרץ הכחול מתגלה במפתיע לאחר הליכה מתונה בנוף המדברי.

שמו של ההר ניתן לו על שם סלעי ציפחה הנמצאים באזור זה.

אוכף המטכ”ליסטים

אוכף המטכ”ליסטים נמצא על האוכף בין הר יהורם לבין הר שלמה  שם מופיעה
הכתובת “אוכף זה שבין הר יהורם להר שלמה זהו אחד המקומות היחידים בעולם שבו ניתן לעבור בצעד אחד יותר מחמש מאות
מיליון שנה”. כמו שנאמר הכוונה היא למעבר בין המסלע.

במקום ניתן גם לדבר על המסלע היחודי לאזור אילת וגם על סיפור המטכליסטים שקרה באזור ומזה על איך להתנהג במדבר. בפסגת ההר אפשר לספר על מבצע עובדה