חשיבות גיוס לצה”ל

חרבת מדרס

קק”ל הכשירה בחרבת מדרס מסלול מסודר וקליל של כשעה וחצי, שעובר בשלל אתרים מעניינים במקום: שרידי יישוב, מערכות קבורה ומסתור של יישוב חקלאי, שהיה מיושב מתקופת הברזל ב’ (1000 לפנה”ס) ועד סוף התקופה הרומאית (המאה הרביעית לספירה

מהחנייה של האתר נעלה בגבעה המתונה בשביל בסימון כחול. עד מהרה השביל מתפצל: ימינה מתחיל סימון שבילים ירוק, שבו נחזור, אך כעת נמשיך שמאלה בסימון הכחול. לאחר כמה דקות נגיע לאטרקציה הראשונה במסלול: מערת פעמון גדולה, שמהדופן שלה מתחילה מערכת מחילות מסתור יפהפייה.

מערת המסתור

מערת פעמון נקראת כך על שום צורת הפעמון שלה. את מערת הפעמון חצבו מלמעלה למטה: מאחר ובאזור זה שלושת המטרים העליונים של האדמה הינם שכבה קשה הנקראת נארי, את הפתח העליון למערה חצבו כפתח צר, וברגע שעברו את השכבה הקשה והגיעו לקרטון הרך, הרחיבו את החציבה. חציבת מערות הפעמון הרבות הפזורות באזור הייתה ככל הנראה לכריית הקרטון, ששימש כחומר בנייה. בהמשך נראה כי היו למערות גם שימושים משניים נוספים, כגון מגורים או אכסון. תקרת מערת הפעמון התמוטטה עם השנים.

מדופן המערה יוצאת מערכת מסתור יפה ומפותלת מתקופת מרד בר כוכבא, שהיא למעשה אוסף של חדרים לשימושים שונים, שחוברו על ידי מחילות. מערכת המסתור שימשה את הלוחמים כמקלט בעת מצוקה וכבסיס תת קרקעי. באזור פזורות שפע של מערכות מסתור, בהן ניתן למצוא גם מחסנים רבים למזון, שמן ומים.

המערה בטוחה לביקור, והמעבר בין החדרים שבה מתבצע רוב הזמן בזחילה על ארבע. המסלול הוא מעגלי ומשכו כ-20 דקות. חובה להצטייד בפנס, ואסור להדליק נרות, כדי שלא לפגוע במערכת המסתור. המסלול במערה הוא חד סטרי, וחובה להתחיל מהפתח העליון שבדופן מערת הפעמון כדי לשמור על כיוון זחילה אחיד.

לאחר הביקור במערכת המסתור, נמשיך בשביל לראש הגבעה. את המסלול ילוו הכלנית, הנורית, הפרג, הרקפת, עירית גדולה, לוטם מרווני ולוטם שעיר, עצי אשחר ארץ ישראלי, אלת המסטיק, אלון מצוי, קטלב מצוי, עוזרר קוצני ועוד.

הפירמידה ומערת הקבורה

בראש הגבעה נגיע למבנה גדול העשוי בצורת פירמידה בת מספר מדרגות אבן. הפירמידה שימשה ככל הנראה כמצבת זיכרון לאנשים שנקברו מתחתיה. גובה הפירמידה הוא חמישה מטרים, והיא היחידה מסוגה בארץ. בערבית נקרא הקבר אלמנטאר – הצופה. בראש הגבעה ישנה תצפית יפיפייה על כל אזור שפלת יהודה. מראש הגבעה נתחיל לרדת לצידה השני של הגבעה. בדרכנו נעבור ליד קיר אבני גזית (אבנים מסותתות) ככל הנראה שריד לבית כנסת עתיק. נמשיך עם הסימון הכחול ולאחר מספר דקות הליכה, נגיע למערת הקבורה.

מערת הקבורה היא מערכת קבר מפוארת חצובה בסלע שהכניסה אליה הייתה דרך חצר ריבועית. למערה היו נכנסים מבעד לפתח שהדלת שלו היה אבן גולל – אבן שנעה על מסילה ואפשרה לסגור ולהגן על הקבר. בתוך הקבר שני חדרי קבורה. הקבורה נעשתה על ידי קבורה ראשונית – קבר בו הונח הנפטר, וקבורה משנית, בה  לאחר מספר חודשים (שבהם הגופה נאכלה) הוציאו את העצמות והניחו אותם הגלוסקמאות (ארונות קבורה קטנים). ניתן לראות כי אורך הגלוסקמה הוא כאורך עצם הירך, העצם הארוכה ביותר בגוף. בתוך המערה ניתן לראות את הגלוסקמאות. בהמשך השביל, נגיע לפיצול שבילים כחול-ירוק. השביל הכחול בנקודה זאת ממשיך לעבר מערבה ומתחבר לסימון שבילים אדום העולה למצפה משואה. אנו נבחר בסימון השבילים הירוק הממשיך לתחתית הגבעה ושמביא אותנו עד מהרה למערת קבורה מרשימה.

הכניסה למנהרות הכותל

לכותל המערבי חלק נסתר, ארוך ומרשים, הנחבא מעיני השמש, ואותו ניתן לראות ב’מנהרות הכותל המערבי’.

הכניסה למנהרות הכותל נמצאת מתחת לקמרון העתיק שבקצה רחוב הגיא. מעל קמרון זה מתחיל ‘הגשר הגדול’. בעבר הרחוק, השתמשו תושבי ירושלים בגשר רחב הממדים הזה כדי לעלות להר הבית. אורכו של הגשר הגיע למאה מטרים, ועברהעליו

גם תעלת מים. מימיה מילאו את הבורות הרבים הפרוסים מתחת לרצפת הר הבית. קמרונות נוספים מתחת לגשר נראה במהלך הסיור בתוך מנהרות הכותל עצמן.

דגם הכניסה

מדרגות הכניסה של מנהרות הכותל מובילות לעולם תת-קרקעי קסום, בו כל אבן מספרת סיפור.
בתחנת הפתיחה ניתן להביט בדגם פיזי של הר המוריה – המקום בו הוקם לימים בית המקדש. באמצעות חלקים מודולריים לומדים את תולדות ההר והסביבה. במקביל, ניתן לצפות בהדמיה תלת-ממדית חדישה ומרהיבה של הר הבית, המאפשרת

מבט ב-360 מעלות על מבנה בית המקדש השני. האנימציה ממחישה את שלבי הבנייה והחורבן שעברו על הר הבית ועל הכותל מאז ועד היום.

מעבר הסתרים

האם מסדרון ארוך זה, הקרוי ‘מעבר הסתרים’, באמת שימש את דוד המלך כמעבר סודי, בזמן שביקש ללכת מארמונו להר הבית כדי להתפלל? מי שכתב את האגדה הזאת לפני כ-500 שנה לא ידע שהמעבר הזה נבנה זמן רב מאוד לאחר תקופת דוד המלך. הסיפור הופרך, אך השם המסתורי נשאר. בזמן ההליכה ב’מעבר הסתרים’, מתגלות הקשתות הגדולות של ה’גשר הגדול’ בזו אחר זו, והן מובילות אותנו קרוב יותר ויותר לכותל המערבי.

הגשר הגדול

ככל הנראה, על הגשר הגבוה והרחב, פסעו כוהני ירושלים, בדרכם לבית מקדש. בגדיהם הלבנים נשקו לשיפוע המתון, ומעליהם התנשא אחד השערים המפוארים והמונומנטליים של הר הבית.
כמו הכוהנים, גם שאר הפוקדים את המקדש עלו להר הבית ביראת כבוד גדולה. טרם עלייתם להר, הם טבלו באחד מעשרות (ואולי מאות) מקוואות הטהרה שהיו פרוסים סביבו, וכך, טהורים ונרגשים, הם ניגשו למקום הקדוש. מספר מקוואות טהרה עתיקים נמצאו בתוך מנהרות הכותל. מבעד לזכוכית המותקנת ברצפת הגשר, מתגלות לעינינו מדרגות בנות אלפיים שנה – אלו הן מדרגותיו של מקווה גדול, שבו השתמשו אבות אבותינו בימי הבית השני.

שער וורן ו”מול קודש הקודשים”

יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, שהוקמה ב- 1953 אחראית על תיעוד תולדות העם היהודי בתקופת השואה, הנצחת סיפורם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה באמצעות ארכיונים, ספרייה, בית ספר להוראת השואה, מכון בין-לאומי לחקר השואה, מוזיאונים והכרה בחסידי אומות העולם.

השואה הינה אירוע מעצב ומכונן בחברה הישראלית. השפעתה על עיצוב הזהות האישית והקולקטיבית במדינת ישראל היא משמעותית ומתמשכת.

ליד ושם, רשות הזיכרון הממלכתית לשואה ולגבורה, תפקיד מוביל ומשפיע בתהליך המורכב של עיצוב זיכרון השואה ובהתפתחות יחס החברה הישראלית לנושא.
יד ושם מציע מגוון אמצעים ללימוד נושא שואת העם היהודי, המאפשרים למבקרים ולמתעניינים בחינה וחוויה של היסטוריה יהודית אישית ואנושית.

בתחום הטיול נפרט ונחשוף את התלמידים אל המראות המחרידות הנמצאות במוזיאון “יד ושם” ובנוסף תועבר הרצאה ע”י ניצול שואה שישתף את סיפורו האישי .

מוזיאון חיל-האוויר “שמורת הטבע של חיל-האוויר”, מזמין אתכם לסיור בשבילי ההיסטוריה האווירית של מדינת ישראל.

במוזיאון תוכלו לראות כ-150 כלי טיס שונים. החל ממטוס ה”מסרשמיט” של מלחמת העצמאות, ועד מטוס ה”בואינג”, ה”לביא” וה”פאנטום”.

“במעמד מפקדים, עמיתים ונכבדים – אשר סייעו במימוש רעיון הקמת מוזיאון לחיל-האוויר,
ייעוד המוזיאון: להוות מרכז לאומי שתפקידו לשמר את מורשת חיל -האוויר , לחקור אותה ,להציג ולהנחיל אותה , לציבור ישראל ככל ולדורות הבאים של לוחמי וחיילי חיל -אויר  בפרט , על מנת לקרב אותם לחיל ולמושתו תוך יצירת זיקה ויחסי גומלים בינהם .
למיקומו של המוזיאון בסמוך לבסיס חצרים מספר יתרונות, ביניהם מזג אוויר יבש התורם לשימור המטוסים, פוטנציאל השטח הרחב, קשר תחזוקתי לבסיס וקרבה למסלולי הטיסה שלו, וכן תרומה מיוחדת לפיתוח התיירות בנגב וקרבה לבית הספר לטיסה המאפשרת לגדל את פרחי הטיס ואת השוחרים על ברכי מורשת החיל.

נתחיל את טיולינו מצומת הרוחות על כביש 40, כשעה נסיעה מבאר שבע דרומה או עשר דקות צפונה ממצפה רמון. בצומת ניכנס לכיוון בה”ד 1  ונעבור את הבסיס על כביש בה”ד 1 – הר חריף. נמשיך בכביש כעשרים דקות עד שנראה מצד שמאל שלט חום המפנה לבור חמת. נלך לבדוק את מפלס המים של בור חמת. בפיצול שבין השביל הירוק לכחול, בתחילת המסלול, נבחר בשביל הכחול ונלך עמו בנחל חמת לאורך כשני קילומטרים.

סיפור דרך
מעט אחרי היציאה מהנחל נגיע לשפת המצוק עם תצפית מרהיבה אל חלקו המערבי של מכתש רמון. על המצוק נמשיך עוד כשמונה קילומטרים עד לבית ספר שדה הר הנגב. בדרך נעבור תחנת האכלה נטושה, נקודות תצפית מרשימות, חורשה ומצפה כוכבים.
השביל נמצא בשמורת הר הנגב ועובר ברובו לאורך מצוקו המערבי והמרשים של מכתש רמון. .
אזור הר הנגב המערבי זוכה לכמות מוגברת של מים ביחס לכמות המשקעים הנמוכה בנגב, וזאת בזכות גובהו. עובדה זו נוצלה כבר לפני אלפי שנים לטובת פיתוח כפרים חקלאיים, כאשר היה צורך למצוא פתרון לאגירת מים ומזון לתקופת הקיץ היבשה. בארות וממגורות, כמו בור חמת, היו האמצעי לעשות זאת.