הסיפור של טומי ! ♥

 ! אני ממש דואג לטומי ! הוא החבר הכי טוב שלי ואני לא יודע מה לעשות ! בזמן האחרון הוא לא מרוכז , עצבני , מתוסכל , זה לא טומי שאני מכיר

אני שליו , העיפרון האהוב על שני , זאת אומרת , האהוב על שני אחרי טומי , טומי הוא העט שלה וכראוי לסופרת , הם מבלים הרבה ביחד . שניהם כתבו כ”כ הרבה ספרים , יפים , מרגשים ומצחיקים ועכשיו כשאני חושב על זה , אני מבין אותו , זה  קשה בלי שני ! .

אתמול בלילה אני וטומי שמענו את עופרי ודניאל , הילדים שלה , מדברים עליה , הם אמרו משהו על בית חולים ומחלה וטומי התחיל לבכות , עכשיו שנינו ידענו מה קרה לשני , שנינו ידענו שהיא מתגעגעת לטומי בדיוק כמו שהוא מתגעגע אליה , ואולי אפילו יותר .

 עוד בוקר . עוד בוקר בלי שני ואני וטומי עצובים ביחד . שוב נפתחת הדלת ושוב נטע נכנסת , זורקת את התיק והולכת למטבח . אני יודע שנטע , הבת של שני , עצובה אפילו יותר מכולנו ביחד ! היא באה ישר מהלימודים שלה , שמתחילים בלילה , ויושבת על הספה עם הארוחה שלה , חושבת על דברים , בטח על אמא שלה , שעכשיו שוכבת בבית חולים ומחכה לצאת משם , כדי לפגוש את הבת שלה . תמיד נטע הולכת לחדר שלה אחרי שהיא אוכלת אבל היום היא באה לשולחן העבודה של שני , היא חיפשה משהו , אני בטוח , היא עשתה את זה בקפדנות ויעילות , עד שמצאה את מה שרצתה . מה שהיא רצתה היה טומי , היא לקחה אותו והתחילה לכתוב , לכתוב דברים כ”כ יפים , מרגשים , שבאים מתוך כאב וגעגועים לאמא שלה , שחזקים יותר מכל דבר אחר בעולם . אחרי שנטע סיימה לכתוב היא אספה את טומי , אותי ואת שאר כלי הכתיבה והכניסה אותנו לקלמר , הקלמר שלא ראינו כ”כ הרבה זמן וכולנו התגעגענו אליו וחיכינו להיכנס אליו שוב , במיוחד טומי .

נטע הכניסה אותנו לתיק , אני יודע שעברנו אוטובוס ורכבת וכל הזמן הזה טומי דיבר איתי על שני , ואז הגענו . כמה שטומי ציפה למפגש הזה , ככה הוא התאכזב . שני הייתה חלשה ועייפה ולא יכלה לכתוב , טומי ישב בפינה של הקלמר וחשב , כנראה עליה .

נשארנו שם כמה ימים , זה היה ממש גירוי בשביל טומי , להיות ליד שני ולא לכתוב ?! . הוא תיכנן כ”כ הרבה זמן מה הם יכתבו , הרכיב עלילות והמציא חיבורים , אבל אף אחת מהדמויות שלו , שכבר היו ממש מציאותיות , לא יזכו  להיכתב , לפחות לא בזמן הקרוב .

שני הייתה חלק כ”כ משמעותי מהחיים של טומי ושלי , וקשה לנו לעכל שהיא לא יכולה לכתוב עכשיו . ” היא צריכה להתאושש ”  , ככה שמענו את הרופא אומר לנטע , אני לא יודע כמה זמן ההתאוששות הזאת תיקח , אבל אני יודע , שאנחנו לא נוכל להסתדר בלעדיה עוד הרבה זמן .

מחר שני תחזור סוף סוף , מחר טומי לא יהיה עצוב יותר , מחר הם ימשיכו לכתוב , אבל אני יודע שממחר הם יכתבו יותר טוב , יותר מהרגש , כי שניהם יזכרו , כמה היה להם רע אחד בלי השני .