העוף ושלושת בניו

ציפור אחת בנתה את קינה על אי בלב ים. הטילה בקן שלוש ביצים, ומהן בקעו ויצאו שלושה אפרוחים.

בשעת גאות הים היו עולים הגלים על האי ומעמידים בסכנה את הקן עם האפרוחים.

אמר העוף האב: “אקח את גוזליי ואעביר אותם למקום בטוח”

תחילה לקח בכנפיו את בנו הראשון והתעופף אתו, ובדרך שאל:

“בני, עכשיו אתה רואה אותי צעיר ובריא, אתה חלש ורך, ואני נושא אותך על כנפי.

כאשר יבואו ימים, ואהיה זקן וחלש, ואתה תהיה אז צעיר וחזק, האם תישאני אתה בכנפיך?”…. “כן אבא, בוודאי!”

“שקרן אתה!” קרא האב לעומתו, וזרק את בנו בכורו הימה.

חזר האב ולקח על כנפיו את בנו השלישי. שאל גם אותו: “תענה לי את האמת, בני, אבא שלך עכשיו צעיר ובריא.

אתה רך וחלש, ואני נושא אותך על כנפי. כאשר יבואו ימים, ואהיה זקן וחלש, ואתה אז צעיר וחזק, האם תישאני גם אתה אז על כנפיך?

” ענה הבן: “אבא, כאשר תהיה זקן וחלש ואני אהיה צעיר וחזק, יהיו לי ילדים משלי, והרי אצטרך לדאוג להם תחילה ולשאת אותם על כנפי”.

אמר האב: “בני, אתה דיברת אמת!” ובסיימו את דבריו העביר העוף האב את בן הזקונים שלו למקום בטוח.