יומן מסע – בורות

 הספר מדובר על ילד שקוראים לו סטנלי ילנטס , סטנלי  חי תחת קללה משפחתית שמלווה את משפחתו כבר כמה דורות . סטנלי נשלח למחנה “גרין לייק” מחנה לעבריינים צעירים בלב המדבר שבו כל יום כל היום חופרים בורות באורך של מטר וחצי בדיוק לאורך ולרוחב של כל בור . סטנלי נשלח לקבוצה ד’ ומתחיל להכיר שם חברים , לא עובר הרבה זמן וסטנלי מתחיל להבין שלכל ילד בקבוצה ד’ יש כינוי משלו , ומקבל בעצמו את הכינוי “איש-המערות” .

אני הייתי מציעה לסטנלי ללכת ולספר למפקחת את כל האמת

על מי שמצא את השפופרת , אבל לתת לה סוג של “תנאי” שאם הוא מספר לה על מי שבאמת מצא את השפופרת ואיפה מצאו את השפופרת

אז היא תיתן לו ולאפס יום חופש .

היי אימא ,

“כבר המון זמן שרציתי לספר לך את כל האמת על מחנה “גרין לייק

אז … את האמת שמחנה “גרין לייק” הוא לא מחנה כיפי , יש לנו איזה עבודה

טיפשית שהיא בכל יום לחפור בור לאורך ולרוחב של מטר וחצי בדיוק , בשביל למצוא איזה אוצר למנהלים פה .

אין פה אפילו טיפה של מים והאגם כאן מיובש , יש כאן אפילו לטאה מנומרת שזה סוג של לטאה שברגע שהוא עוקץ אותך עובר כמה דקות ואתה מת .

אנחנו קמים ב4:30 בבוקר כל יום כדי לחפור את הבורות , ישנים על מיטות מסריחות , מתקלחים רק פעם ביום ולא שותים כמעט בכלל .

למרות שיש לי כאן הרבה חברים , לא כיף כאן בכלל .

כל המכתבים הטובים שכתבתי לך , היו כדי שלא תהיי עצובה שאני סובל . כל הסקי וכל הסיפורים שסיפרתי לך בכלל לא קיימים .

תהיי רגועה , אני בינתיים שורד כאן ואני אמשיך לכתוב לך עוד הרבה .

שלך , סטנלי

יומני היקר שלום ,

קראנו בכיתה עד פרק 44 והסיפור נהיה מותח ומעניין יותר מפרק לפרק ,

לדעתי אפס וסטנלי טעו כשהם החליטו לחזור למחנה , אבל הם מצאו את האוצר

ועכשיו המפקחת מאיימת עליהם כי היא חיפשה את האוצר כל השנים האלה והיא רוצה אותו .

סטנלי ואפס עכשיו בתוך בור , מכוסים בלטאות מנומרות שאם אחת מהן עוקצת אותם הם ימותו בתוך כמה דקות .

אני מקווה מאוד שסטנלי ואפס יצאו מהבור בחיים וישתחררו מהמחנה .

זה היה מותח מאוד ואני מחכה להמשיך לקרוא .

יומני היקר ,

היום סיימנו לקרוא את הספר , והיו המון רגשות מעורבבים ,

זה היה מאוד מותח ומרגש ומעניין , היו חלקים שחשבתי שזה הסוף ופתאום היה משהו מפתיע .

ריגש אותי מאוד הסוף שפתאום הופיעה העורכת דין , וסידרה את הכל , ואפס וסטנלי יצאו מהבור בחיים .

היה מדהים איך שפתאום הכל נפתר , נמצא פיתרון לנעליים ולשחקן הבייסבול קלייד .

והיה מאוד מרגש איך שאפס מצאה את אימא שלו בסוף .

היה ספר מאוד מעניין ומותח .

אני ממליצה מאוד , לקרוא את הספר “בורות ” .

לדעתי הספר מתאים לכל הגילאים מילדים ממש קטנים ועד לאנשים מאוד מבוגרים .

הספר מכיל המון רגשות ,  המון נושאים .

ספר מאוד מאוד מעניין ומותח .

אני לא ממש אוהבת לקרוא ספרים , אבל הספר הזה הפתיע אותי מאוד .

הספר מעניין מאוד,  הוא נותן לך סוג של “כניסה” לחיים של עבריינים צעירים , למרות שלא תמיד מי שבמחנה אשם .

הספר נותן לך לראות שלא הכל נורא בחיים , שגם במקום מאוד נורא אפשר למצוא טיפה של אור , שלכל אחד יש הזדמנויות שניות בחיים ,

בהתחלה לסטנלי לא היו חברים בבית ספר ותמיד הציקו לו ואז הוא הגיע למחנה ומצא חברים , ופתאום היו אנשים שאהבו אותו ואפילו נתנו לו כינוי משלו .

אני חושבת שכל אחד יכול באמת להתחבר לספר הזה ,  ואני ממליצה מאוד לקרוא את הספר .