יומן המסע בורות

 יומני היקר שלום, התחלנו לקרוא בשיעור הומניסטיקה את הסיפור בורות.

הסיפור מספר על סטנלי ילנטס שהוא נער ויש עליו קללה בגלל סבא שלו, אני מאוד מתחבר לסיפור בגלל שזה ספר מעניין, אני לא יודע על מה סטנלי חושב ומה הוא עושה.

אני גם חושב איך סטנלי מרגיש במיטה ואיך המחנה נראה ואני מנסה לדמיין את זה.

אני עכשיו בפרק 15, שלחו את סטנלי למחנה וזה נראה כאילו הפלילו אותו הוא מספר שנפל עליו נעל של שחקן הפוטבול האגדי, ובדיוק באותו רגע המשטרה הגיעה והוא נשלח לבית משפט שחקן הפוטובול מספר שהוא רוצה למכור את הנעליים שלו ולתרום את הכסף לנזקקים, והוא אמר שסטלני גנב את הנעליים שלו.

אני מציע לסטנלי לספר למפקחת כך: תקשיבי המפקחת זה לא לייזר מצא את השפורפרת זה אני מצאתי את השפורפרת, אני יגיד לך בשני תנאים

אחד שאני אוכל ללמד את אפס לקרוא,

והשני הוא יום חופש,

ואז אני יגיד לך איפה השפורפרת ואם לא תסכימי אני יגיד להורים שלי והם יגידו למשטרה.

היי אמא,

המחנה שאני נמצא בו “גרין לייק” ,

הוא לא כזה כיף הוא בעצם בכלל לא כיף,

אנחנו כל היום חופרים בורות כדאי למצוא משהו בשביל המפקחת, איזה אוצר או משהו

למרות שיש לי הרבה חברים כאן לא כיף לי כאן.

אין לנו בריכה ולא גקוזי ולא סקי ולא כלום והאגם הזה מיובש בלי מים בלי כלום

אנחנו רק כל היום חופרים בורות בגודל מטר וחצי כל יום, קמים ב4:30 בבוקר כדאי לחפור בורות ישנים על מיטה מסריחה מתקלחים פעם ביום אוכלים 4 ארוחות שזה טוב ולא שותים בכלל כמעט.

בקיצור כתבתי לך את הדברים הטובים כדאי שלא תדאגי לי ותתבאסי עליי ועל המקום הזה…

לי ולאפס שזה חבר שלי היה הסכם שאני ילמד אותו לקרוא והוא יחפור לי קצת מהבור ואז יהיה לי כוח ללמד אותו לקרוא.

החברים פחות הסכימו לזה שאני ינוח והם יעבדו והגיע למצב שרבנו מכות אני ואפס נגדם ואפס ברח אני חושב על לברוח גם עם אפס ואנחנו נסדר

אל תדאגי אנחנו עדיין בסדר כאן ומקווה שהזמן יעבור מהר ואני חזור עלייך

אל תתעצבני עליי שלא אמרתי לך את האמת ותישארי רגועה אני יכתוב לך עוד הרבה ואת האמת

שלך, סטנלי.

יומני היקר שלום היום קראנו בכיתה את 32,33 והסיפור מותח מאוד,

אני חושב שסטנלי הוא ממש אמיץ שהוא לקח ככה את הרכב וברח למרות שנתקע בבור ונפל הוא החליט לברוח ולנסות למצוא את אפס

ולעלות ביחד ל”אצבע אלוהים”, ושלא יחזור למחנה כי יכעסו עליו מאוד וכל הכבוד לו למרות שנפל לבור ולא חזר למחנה.

מקווה שימצא את אפס ושאפס לא מת או משהו כזה ואז הם יסתדרו ביחד.

יומני היקר שלום היום קראנו בכיתה עד פרק 44 והסיפור מעניין,

למרות שאני חושב שסטנלי ואפס טעו שחזרו למחנה אבל הם מצאו שם אוצר עכשיו המפקחת מאיימת עליהם שהם יתנו לה את האוצר.

אבל יש שם מלא לטאות ארסיות.

מקווה שסטנלי ואפס יצאו מזה בחיים ויהיה אוצר שווה ושהם יהיו עשירים.

זה היה מותח מאוד שרציתי להמשיך אבל לא המשכתי.

יומני היקר שלום היום סיימנו לקרוא את הספר היה מאוד מרגש ומעניין,

איך שהעורכת דין עזרה וסידרה שם את הכל והוציאה משם את סטנלי וגם את אפס.

גם איך שהם מצאו פתרון לנעליים ושחקן הבייסבול האגדי קלייד.

גם איך שאפס מצאה את אמא שלו והכל הסתדר.

בקיצור ספר טוב ומעניין אבל הייתי מוסיף עוד קצת לסוף כי היו צריכים להוסיף קצת.

לכבוד סטנלי,

שלום סטנלי היום סיימנו את הספר בורות בו אתה הכוכב הראשי.

בהתחלה שהגעת למחנה גריין לייק הרגשתי שלא כיף לך ואתה מבואס,

גם אם כל המצב שלך שהציקו לך בבית ספר בגלל שהיית שמן והכל…

ובכלל שלא היית אמור להיות שם בגלל שהפלילו אותך,

וגם שסבא שלך עשה לכם מזל נאחס לכל המשפחה כבר כמה דורות.

לדעתי עשית חכם שהלכת עם אפס והסתדרתם לבד עם בצלים והקומפוט.

בהתחלה התבאסתי שהגעת למחנה שלא בצדק ופתאום אתה חופר בורות וקם ב4:30 כל הזמן יש אקשן ואתה רוצה להמשיך לקרוא כי זה מעניין.

אבל אחרי שהסתדרת הרגשתי יותר טוב כי גם אתה הרגשת טוב ושפתאום הבנת מה קורה שם ומה עושים ונהיה לך קל יותר לחפור בורות, ובטח אפילו היה לך רגעים של כיף ונהנת שם,

אבל בטח הכי כיף היה לך לחזור הבייתה עם מלא אוכל עם מיטה נקייה וטובה לישון מלא להתקלח גם הרבה לשתות מלא גם בקיצור הכל הרבה יותר טוב בבית חוץ מהחברים אבל עכשיו אתה יכול לשחק עם אפס ובטח יהיה לכם כיף ותלמד אותו לקרוא.

לסיכום היה לי ממש כיף לקרוא את הספר ואתה דמות מרכזית וטובה וכמעט כל ההחלטות שלך היו טובות נהנתי לקרוא ותודה.

שלך, צליל…