יומן מסע- בורות

התחלנו בכיתה לקרוא את הספר בורות ומסופר על ילד בשם סטנלי שהיה דחוי בבית ספר וכל הילדים צחקו עליו… ולאחרונה הוא עבר למחנה לעבריינים צעירים. הוא טוען שהפלילו אותו במשהו אני חושבת שהוא אומר את האמת. הוא מצטרף למחנה ועליהם לחפור בורות ולחפש כל מיני דברים והוא לא כל כך טוב בזה. הוא מנסה להשתלב בחבורה של הילדים שם ובסופו של דבר הוא השתלב ואפילו המציאו לא כינוי: איש המערות.

לייזר הוא המנהיג של החבורה למרות שהוא לא הכי גדול או חזק. זה היה ממש מוזר לסטנלי כי הוא היה רגיל תמיד שהבריונים הם המקובלים כמו בבית ספר הקודם שלו. אחרי מה שהוא עבר עם אלו שהרביצו לו אני חושבת שזה מרגיע אותו שלא כל האנשים כאלה.

לאמא היקרה,

אני מקווה שאת בסדר לא כיף לי פה בכלל.

אנחנו כל היום חופרים בורות בלי לדעת למה בלי כמעט מנוחה קמים בארבע וחצי בבוקר ועובדים עד מאוחר.

הילדים פה גם קצת מפחידים… הם עכשיו קוראים לי איש המערות כי הסתדרתי איתם אבל יש סיבה לזה שהם כאן בכל זאת.

אני עייף מאוד ואני ממש לא מסתדר עם מר אדון . אני מצטער… מה ששלחתי לך במכתב הקודם היה שקר אין פה שום דבר כיף.

רק חופרים ועובדים במשך כל היום.

מתגעגע סטנלי

אני חושבת שסטנלי צריך להגיד למפקחת לפני שהיא מתחילה לכעוס עליו שהוא מצא את השפורפרת.

הוא צריך להגיד לה שהוא מצא ואם היא רוצה שהוא יספר לה על זה שלא תכעס עליו ותיתן לו ימי חופש ודברים כאלה…