“יומן מסע “בורות

יומני היקר שלום

 התחלנו לקרוא את הספר “בורות” הספר מספר על ילד בשם סטנלי שהגיע למחנה עבודה של נערים

  סטנלי הגיע למחנה העבודה ואנחנו עדיין לא יודעים למה,

הנערים צריכים לחפור בורות במחנה וסטנלי הוא ילד ללא ביטחון , הוא מלאה וחדש לא כל כך מבין מה רוצים ממנו .

על המשפחה של סטנלי הוטלה קללה ובגלל זה הוא ומשפחתו תמיד נמצאים בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון .

אני מרגישה קצת רחמים על סטנלי במיוחד בגלל שממה שנראה כרגע הוא לא אשם , הקללה שהוטלה על משפחתו משפיע גם עליו ובגלל זה אני קצת מרחמת עליו ..

יומני היקר שלום

בהמשך הספר שקראנו לייזר הלך לסטנלי ואמר לו שעם הוא מוצא את “האוצר” שנמצא בבור להביא לו את זה והוא יעשה כאילו הוא מצא.

סטנלי מצא את “האוצר” בבור והביא אותו לייזר , לייזר לקח את החפץ שמצא סטנלי ולייזר רצה להביא אותו למר פנדנסקי .

סטנלי הרגיש חרטה על כך שהביא ללייזר את החפץ למרות שידע שזה הדבר הנכון לעשות , אחרי כמה דקות אמר סטנלי ללייזר שיחכה למחר ויביא את החפץ למר פנדנסקי מחר בשביל שיהיה לו יום חופש שלם לייזר הסכים איתו וחיכה ליום למחרת.

יום למחרת לייזר חפר קצת את הבור ועשה כאילו הוא מצא את החפץ .

מר פנדנסקי הביא את החפץ למפקחת והיא התחילה לתת לנערים מנוחות ,מים , מקלחת עד שהתחילו לעבור הימים והם לא מצאו כלום והמפקחת התחילה להשתגע הם עבדו עד מאוחר ללא מים ומנוחה עבדו יותר שעות בשעות החמות מאוד של היום.

סטנלי הישתגע הוא רצה ללכת לספר למפקחת שזה לא לייזר מצא אלה הוא ואז הם יחפרו במקום שמצאה את “האוצר” ושם ימצאו עוד הרבה חפצים כאלו.

אני הייתי מציע לסטנלי ללכת לדבר עם המפקחת ולהגיד לה שאולי הם צריכים לחפש במקום אחר כי יש מצב שהחפצים מפוזרים במקומות שונים.

יומני היקר שלום לדעתי המכתב שסטנלי צריך לרשום לאמא שלו יהיה כך:

היי אמא,

זה אני סטנלי , אני יתחיל מזה שאני מתגעגע מאוד אלייך ולאבא .

נמשיך מזה שאני רותה לבקש סליה סליחה שעד עכשיו לא סיפרתי לך את האמת על המחנה ועל מה שיש בו

אני רוצה שתדעי שהמחנה לא יפה כמו שסיפרתי לך למעשה הוא מכוער ברמות אין פה כלום חוץ מחול אפילו נוף אין פה ממש אמצע המדבר .

אני רוצה שתדעי גם שאין לי מקלחת חמה וארוכה למעשה היא ממש קצרה והמים פשוט קפואים.

אני רוצה שתדעי גם שלא מביאים לנו פה הרבה אוכל למעשה ירדתי מלאא במשקל .

אני רוצה שתדעי שאין פה פעילויות וכיף למעשה אנחנו עובדים פה בפרך וכל היום חופרים בורות.

אבל אני גם רוצה שתדעי שבאמת מצאתי פה חברים ,  פעם ראשונה שאני לא לבד , שלא שופטים אותי או צוחקים עליי

בנוסף אני רוצה שלא תתחילי לדאוג עכשיו הכל בסדר אני מסתדר , קשה וכואב ואני מתגעגע אבל אני יכול להסתדר אל תדאגי לי.

אוהב סטנלי