יומן מסע בורות

יומני היקר שלום,התחלנו לקרוא את הספר בורות בספר מדובר על ילד ששמו סטנלי ילנטס שהוטלה על המשפחה שלו קללה, סטנלי הגיע למחנה לעבריינים אבל הוא טוען שהפלילו אותו, במחנה הם צריכים לחפור בורות.

יומני היקר שלום,הפתרון שלי לסטנלי זה שהוא צריך ללכת ולדבר עם לייזר והשאר ולהגיד להם שהם חייבים לעשות משהו בגלל שהמפקחת לא תגיד להם לעצור עד שימצאו משהו,אז הרעיון שלו היה להגיד ללייזר שהוא צריך לדבר עם המפקחת ולהגיד לה שהוא מצא את השפורפרת יום לפני ובמקום אחר ושהוא חשב לעצמו שעם יראה את השפורפרת בבוקר אז יהיה לו יותר יום חופש.

יומני היקר שלום,לדעתי המכתב שצריך לכתוב סטנלי לאמא שלו זה ככה:

לאמא שלום רציתי לספר לך מה קורה באמת במחנה גרין לייק עד היום רשמתי לך שקרים כי לא רציתי להדאיג אותך,במחנה אנחנו חופרים בורות במשך שעות המקום שאנחנו חופרים בו זה מקום חם ויבש והאדמה קשה במקום הזה פעם היה אגם, בכל בוקר אנחנו קמים ב-4:30 לפנות בוקר ומתחילים לחפור יש כמה ילדים שהתחברתי אליהם ולמנהיג שלהם קוראים לייזר ויש חוק כזה שחופרים בורות, מי שמוצא משהו בבור שמעניין את המנהלת הוא מקבל יום חופש יום אחד מצאתי משהו אבל זה היה סתם מאובן וזה לא עניין את המנהלת ואז ניגש אליי לייזר ואמר לי,עם אתה מוצא משהו עדיף שתביא לי לא כל כך ידעתי מה לעשות ואז יום אחד מצאתי מין שפורפרת מזהב והייתי בטוח שאני יקבל יום חופש אבל אז גילו אותי חבריי עם השפורפרת והייתי חייב להביא ללייזר בגלל שהבטחתי לו אז הבאתי לו ואז שהגיעה המשאית שמביאה את המים לייזר נתן לעמוד אחד לפני האחרון שבדרך כלל עמדתי אחרון,ורציתי גם להגיד לך שהילדים שהתחברתי אליהם ממש נחמדים הם המציאו לכולנו שמות חיבה השם חיבה שנתנו לי זה איש המערות,אני ממש מתגעגע אלייך ורוצה לראות אותך.

מסטנלי

יומני שלום עד כאן (44) העיינינים מתקדמים, אפס החליט לברוח מהמחנה לכיוון הר הבוהן הגדולה, אחרי ארבעה ימים שסטנלי לא ידע עם אפס חי או מת הוא החליט ללכת לחפש אותו סטנלי לא היה בטוח עם הוא יצליח לשרוד בלי אוכל ומים אבל זה לא היה אכפת לו הוא היה נחוש למצוא את אפס שסטנלי הגיע לחצי הדרך להר הבוהן הגדולה הוא מצא סירה הפוכה עם השם מרי לו, מתחת לסירה הוא מצא את אפס, סטנלי ואפס החליטו להמשיך את המסע שלהם לכיוון הר הבוהן הגדולה אפס היה חולה כל כמה זמן הבטן שלו התחילה לכאוב ולהתכווץ והוא היה נופל ישר אבל הוא נלחם בכאב והצליח לקום שסטנלי התחילו לטפס על ההר לאפס התחילו הכאבים והוא נפל ואיבד את ההכרה סטלני הרים אותו על כתפו והמשיך לטפס סטנלי מצא מין אגם קטן כזה עם מים והיו שם בצלים סטנלי נתן לאפס לשתות ולאכול אחרי כמה זמן שאפס התאושש הם החליטו ללכת לחפש את האוצר סטנלי ואפס ארזו להם אוכל ומים ויצאו לדרכם בחיפוש הבור.

יומני היקר שלום,היום סיימנו לקרוא את הספר הספר היה ממש מרגש וטוב בסוף הספר סטנלי ואפס מצאו את הבור אבל המפקחת מר פנדנסקי ומר אדון תפסו אותם ועמדו מולם עם נשק כעבור כמה זמן התגלה שסטנלי ואפס עומדים בתוך קן של לטאות מנומרות, המפקחת התחילה לדבר עם מר אדון ומר פנדנסקי על מה הם יגידו לתובעת שרוצה לשחרר את סטנלי בגלל שהפקחת חשבה שזה או הלטאות הורגות אותם או אנחנו, אבל כנראה שהבצל שאכלו סטנלי ואפס עזר להם בגלל שהלטאות המנומרות לא אוהבות דם בטעם בצל אז הלטאות לא עשו להם כלום כעבור כמה זמן הגיעה התובעת והתובע המרכזי והיו בהלם הפקחת התיחלה לספר להם שהם גנבו לה מזוודה מהחדר וברחו ואז הם נפלו לתוך הבור התובעת לא האמינה למפקחת.

סטנלי לא רצה לעזוב בלי אפס אחרי כל מה שהם עברו הוא פשוט לא היה יכול להשאיר אותו שם אז התובעת שאלה את המפקחת על מה אפס יושב פה אז המפקחת לא אמרה כלום התובעת רצתה שיביאו לה את הדף של אפס שבו רשום על מה הוא שם אבל המפקחת ומר אדון שרפו אותו אחרי שאפס ברח אז התובעת לקחה את אפס איתם בגלל שלא היה להם על מה להשאיר אותו כל חבריו של סטנלי מקבוצת ד