יומן מסע – בורות

התחלנו לקרוא את הספר בורות בכיתה. הספר מדבר על סטנלי ילנטס שיש על המשפחה שלו קללה שרודפת אותם הרבה זמן. הקללה היא שהם נמצאים בזמן הלא נכון במקום הלא נכון ובגלל הקללה הוא מגיע למחנה גרין לייק לעבריינים צעירים. שם הוא מכיר ילדים ועובר הרפתקאות. ואני חושב שהוא הולך להסתבך עם המפקחת ועם כולם. קראנו כבר שהוא עבר כמה ימים במחנה ופעם אחת מצא משהו ממש מיוחד שישנה את כל העלילה.

היום קראנו בספר על זה שסטנלי מצא שפורפרת מוזהבת ונתן אותו ללייזר כדי שהוא יהיה יותר מסודר במחנה. על השפורפרת היה כתוב: ק ב, בלב. סטנלי ידע שזה נראה לו מוכר ונזכר שהוא ראה את זה אצל אמו באמבטיה ולאחר מכן אצל המפקחת והבין שזה של קייט השודדת המנשקת ששדדה את אבא של סבא שלו לפני מאה ועשרים שנה. סטנלי הבין שהמפקחת מחפשת אחרי כל שאר הדברים המוזהבים שקייט שדדה והחביאה. היא התחילה לחפש בבור של לייזר וסטנלי הבין שהיא מחפשת בבור הלא נכון וחשבתי על דרך מה הוא יכול לומר לה כדי שתחפש בבור הנכון: המנהלת, אני ולייזר התבלבלנו במכנסיים הכתומים שלנו שבהם שמתי את השפורפרת אז היא בעצם מהבור שלי.

סטנלי כותב מכתבים לאמא שלו והוא מספר לה במכתב שקרים. הייתי רוצה לתאר מה היה קורה אם היה כותב לה מכתב עם האמת:

היי אמא,

עד עכשיו במכתבים לא סיפרתי את האמת.

יש לי פה הרבה חברים והיועץ שלנו ממש נחמד יחסית לכל הצוות.

המפקחת מרשעת ונותנת עונשים קשים ועוזר המפקח רשע ומעצבן והוא ממש קשוח. אנחנו חופרים פה בורות כל היום בלי לדעת את הסיבה.

יש פה חיות מסוכנות וכמובן גם אין פה שום אגם, חם פה ומגעיל פה.

אני לא אוהב את המקום הזה.

אוהב, סטנלי.

המשכנו להתקדם בספר והוא נהיה מעניין יותר כל הזמן. החבורה רבו, סטנלי ואפס ברחו משם ונהיה מותח יותר ויותר. המפקחת מחפשת את השלל שהחביאה קייט בארלו במחנה שהיה לפני 120 שנה עיר בשם גרין לייק שאז היה בה גם אגם. גילינו גם שהשם של אפס הוא הקטור זירוני, כנראה קרוב משפחה של אותה אישה שקיללה את סבי סבו של סטנלי. יש קטעים בפרקים שכאילו מסבירים מה קרה לפני 120 שנה שגרם לכל הדבר הזה. בזכות זה הבנו איך קייט בארלו הפכה לפושעת ולמה חופרים בורות במחנה. בפרק 31 קוראים את הסיבה לזה שסטנלי ואפס ברחו: רוב הילדים לא אהבו את ההסכם של אפס וסטנלי על זה שאפס יחפור לסטנלי את הבור וכולם יעבדו בזמן שסטנלי ינוח, מה שגרם לזה שאחד הילדים רב מכות עם סטנלי ובגלל שאפס מוקיר לסטנלי תודה עזר לו וחנק את הילד שהרביץ לסטנלי (כמעט למוות), מר פנדנסקי שלף רובה, ירה באוויר ומיד הפסיקו. כל הצוות בא לשם, מר פנדנסקי עצבן את אפס מה שגרם לו להרביץ למר פנדנסקי בפנים עם האת שלו וברח. המפקחת החליטה לא לעשות עם הבריחה שלו כלום אלא רק למחוק אותו מרשומות המדינה כאילו לא היה במחנה אף פעם. לאחר מכן הגיע ילד חדש לקבוצה, הוא הגיע בגלל פריצה למכוניות וסטנלי התחיל להרגיש רגשות אשמה ותמונות של אפס צמא ורעב רצות בראשו והחליט לעזוב את המחנה. הוא חשב איך יעשה את זה ובסוף החליט: בזמן שכולם יעמדו בתור למילוי המים סטנלי יתגנב למשאית וייסע עם כל המים להציל את אפס. כמובן שהתוכנית לא עבדה, סטנלי ריסק את המשאית לתוך ובור והתחיל לרוץ לכיוון שאפס רץ אליו בלי מים ובלי אוכל. זה היה בסוף פרק 32, מחכה לקרוא את ההמשך.

המשכנו בכיתה לקרוא את הספר בורות, והוא נהיה מותח יותר ויותר. סטנלי ברח מהמחנה בשביל לחפש את סטנלי (אם הוא עדיין בחיים). לאחר כמה זמן סטנלי מצא את אפס מתחת לסירה חלש ועייף. אפס מצא מחסה מהשמש מתחת לסירה וגם המון צנצנות של קומפוט מה ששימש לו כאוכל במשך כל הזמן שהיה שם. סטנלי סיפר לאפס על הר הבוהן הגדולה ועל סבי סבו והחליטו ללכת לשם. בדרך לשם עברו כמה מכשולים ולקראת הגעתם אפס הרגיש חלש ואיבד את ההכרה. סטנלי לקח אותו עד שהגיעו לראש ההר ושם מצאו בור מים ובצלים ואני כבר חשבתי שהם לא יצליחו לשרוד את זה. סטנלי סיפר לאפס על האוצר והחליטו לחזור למחנה. הם הגיעו למחנה והסתתרו בבורות סמוכים, עד שכולם ילכו לישון ואני חשבתי שהמפקחת תחכה להם ותהרוג את שניהם. הם התחילו לחפור עד שמצאו מזוודה ואז המפקחת הגיעה עם מר אדון ומר פנדנסקי. אני חשבתי שהם הולכים להרוג אותם/לאיים עליהם ואז הכל התחיל להיות מותח יותר, כמה לטאות מנומרות עלו על סטנלי ואפס והם לא יכלו לזוז בכלל. אני חושב שהם יצליחו בסוף והספר מתחיל להיות יותר מעניין. קראנו רק עד פרק 44 ולא נשאר עוד הרבה.

סיימנו בכיתה את הספר בורות והסיום שלו היה ממש טוב. אני אספר מה קרה בקצרה: סטנלי גילה שהיה צריך להשתחרר יום לפני ואחרי עמידה ממושכת בבור הגיעה עורכת הדין של סטנלי עם התובע הכללי של טקסס, המפקחת ניסתה לשקר להם שהילדים גנבו לה את המזוודה, הילדים בסופו של דבר יצאו מהבור, והמפקחת ניסתה לקחת מאפס את המזוודה ואז אמר: המזוודה שייכת לסטנלי והראה למפקחת שרשום את שמו, המפקחת הייתה בהלם ואני שמחתי שהשקר שלה לא עבד ואז סטנלי ואפס פתחו את המזוודה בבית של סטנלי והיה במזוודה תכשיטים וסוג של מסמכים שהיו שווים המון כסף. אבא של סטנלי הצליח עם ההמצאה שלו והכל נגמר טוב. אני ממש אהבתי את הספר ואת הסיום שלו.

אחרי שסיימנו את קריאת הספר, אני רוצה לתת עליו ביקורת.

הספר היה מותח, מעניין ואני ממש אהבתי לקרוא אותו. היו בו קטעים מעניינים, מותחים ומרגשים. היו כל מיני טוייסטים בעלילה והיה ממש מעניין וכל פעם שסיימנו לקרוא בכיתה, ממש רציתי להמשיך לקרוא.

אני ממליץ לכולם לקרוא את הספר הזה. אני גם ממש רוצה לראות את הסרט כדי לראות באמת איך הכל קרה שם מנקודת המבט שלהם.

אני נותן לספר ביקורת מאוד גבוהה וממליץ לכל מי שקורא את היומן לקרוא אותו!

לסיכום, הספר הזה היה בין הספרים הכי טובים שקראתי בשנים האחרונות ונראה לי שאקרא אותו שוב.

קריאה מהנה, נועם פזי.