טנקים

טנק הוא רכב קרבי משוריין המיועד לפגוע בכוחות אויב יבשתיים באש ישירה. הטנק המודרני הראשון יוצר בבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. האנגלים נתנו לטנק את שמו (Tank), שפירושו באנגלית “מְכָל”, בשל רצונם להטעות את האויב, ולא, כפי שחושבים לעיתים בטעות, על שום דמיונו לחבית מים.

לטנקים תפקיד חשוב בכל עימות משמעותי מכניסתם לשירות בצבא הבריטי וביתר שאת מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום. בתחילה יועד להם תפקיד מסייע לחיל רגלים. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 פותחה באירופה על ידי היינץ גודריאן ואחרים תורת לחימה מודרנית לכוחות משוריינים כחיל עצמאי. יישומה המוצלח של התורה במסגרת הבליצקריג הגרמני תרם לפיתוחה של תורת השריון המודרנית.

למרות הפוטנציאל הגדול הטמון בו, לא השכילו מדינות ההסכמה לנצל את הטנק. הן שלחו לקרב רק טנקים בודדים וכך איבדו את אפקט ההפתעה הטמון במתקפת טנקים מסיבית. רק לקראת סוף המלחמה הן השתמשו בטנק כראוי וניצלו את יתרונותיו. השימוש הממשי הראשון בטנק על מלוא אפשרויותיו היה בקרב קמברה, ב־20 בנובמבר 1917. הטנקים הצליחו להבקיע את החזית הגרמנית, והכוחות של בעלות הברית לקחו בשבי עשרת אלפים חיילים גרמנים, 123 תותחים, ו־281 מכונות ירייה – הצלחה כבירה באותם הימים כאשר התקדמות של קילומטר או שניים נחשבה ל”פריצת דרך”.

טנקים הראשונים היו חמושים במקלעים ובתותחים קלים. בתחילה לא היה הצריח מסתובב ב־360 מעלות, ולכן נדרש חימוש משני בשני צידי הטנק. היו גם טנקים בעלי כמה צריחים, או טנקים שחימושם העיקרי בתובה ועשו שימוש בצריח קטן עם תותח בקוטר קטן. דגמים אלו נעלמו לחלוטין במלחמת העולם השנייה. מאז לטנקים יש צריח אחד המסתובב ל־.360

כניסת הטנקים לשדה הקרב הביאה לפיתוח מגוון גדול של אמצעים שנועדו להקשות על הטנק בביצוע משימתו או לפגוע בו ולנטרלו כליל, ומכונים בשם הכולל ‘אמצעים נגד טנקים‘ או ‘אמצעי נ”ט’. אמצעים אלה כוללים מכשולים יבשתיים (כגון תעלות נ”ט, מחסומי בטון ייעודיים, מחסומי ברזל ייעודיים, מוקשים ומטעני גחון), ארטילריה ייעודית, כלי רכב ייעודיים (כגון משחיתי טנקים ורכבים קלים נושאי תול”ר), כלי טיס שיעודם העיקרי תקיפת טנקים וכלי רק”מ (כגון מטוס הA-10 ת’נדרבולט II ומסוקי קרב כדוגמת AH-1 קוברה) וכן כלי נשק הנישאים בידי חי”ר (כגון רקטות נ”ט וטילי נ”ט). כמו כן, בוצעו שינויים בטנקים עצמם, כדי להתאימם ללחימה בטנקים אחרים (קרבות שריון בשריון – שב”ש).

מלבד האיום של טנקים כלפי טנקים אחרים, נראה כי האיום הגדול והאפקטיבי ביותר לטנקי מערכה מודרניים הוא מצד טילים מונחים נגד טנקים (ATGM, טילי נ”ט). טילים קטנים וזולים יחסית לטנק (עלותם נעה בין אלפי דולרים למאות אלפי דולרים), המתופעלים בידי אדם או שניים, עלולים להשמיד טנק ששויו עשרות מיליוני דולרים על צוותו. טילים אלה בנויים לרוב עם ראש קרבי המבוסס על מטען חלול ולעיתים כולל אף מטען חלול כפול (טנדאם) על מנת לחדור מיגון ריאקטיבי.

מקווה שנההנתם