“כדי לעזור ללומד ללמוד, להבין ולהעריך דברים חדשים, יש צורך לדעת שלושה דברים :

“מה הילד יודע? איך הוא חושב? ומה מניע אותו?

(פרופ’ דניאל ווילינגהם) 

סיכום יחידות ההוראה בהשתלמות הוראה דיפרנציאלית 

יחידה 1 – היכרות – איזה מין מורה אני?

 ביחידה ראשונה זו אספנו פעילויות וכלים שבהם אתם משתמשים לצורכי היכרות עם תלמידיכם .  מתוך תרגילי ההיכרות המגוונים שביצעתם ושיתפתם אותנו, חשפתם אותנו לדרכי עבודתכם עם הלומדים שלכם.

דרך במת שיתוף זו, נחשפנו למגוון של תפישות חינוכיות ואני מעריכה מאוד את השיתוף שלכם בידע שהצטבר אצל כל אחד מכם לאורך הדרך..למדתי עליכם ומכם  הרבה דברים על מאפייני המורה.

יחידה 2  – פרסונליזציה

רוב בתי הספר של היום שעוצבו במהלך המהפכה התעשייתית מתאפיינים בסוג הוראה שהוא זהה לכל התלמידים – הוראה פרונטאלית. המורה מכוון את הוראתו אל התלמיד הממוצע . אם מטרתנו להכין את התלמידים של היום למציאות של מחר, עלינו להציב את הלומד במרכז הלמידה ולהתאים את ההוראה למצבו הנוכחי של כל לומד.

 ביחידה זו ניסינו לסקור ולבחון את המושגים הקשורים לגישות חינוכיות המציבות את הלומד במרכז הלמידה וההוראה ומתאימות את הלמידה אל מצבו הנוכחי – פרסונליזציה של הלמידה
בדקנו מהם הערכים המרכזיים של המונח פרסונליזציה .

Created using Visme. An easy-to-use Infographic Maker.

קישור

Created using Visme. An easy-to-use Infographic Maker.

Created using Visme. An easy-to-use Infographic Maker.

יחידה 3 – חקר המוח והקשר לחינוך, הוראה ולמידה

רעיון ההתאמה האישית מצוי כמעט בכל תחום בחיים ומקורה עוד בתקופה קדומה:  “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה”. (משלי כב,6). היום מדברים על רפואה מותאמת אישית המבוססת על הקוד הגנטי של החולה ועל שירותים שונים שגם בהם יש רצון להתאים את השירות אישית ללקוח..  מאחורי כל זה עומד הרעיון שבו הידע הנכון, לאדם הנכון, בזמן הנכון, בתמהיל הנכון ובסגנון הנכון. 
ביחידה זו נחשפנו  לזווית ראייה נוספת ששומעים עליה יותר לאחרונה: שיתוף פעולה בין חוקרי מוח, חוקרי חינוך ומורים יביא לשינויים תיאורטיים ופרקטיים מרחיקי לכת בתחום החינוך.
בהד החינוך האחרון – חינוך בצילו של המוח, (דצמבר 2017) במאמרה של איריס הרפז  המביאה את דבריה של  ד”ר רונית רם־צור, מרצה בפקולטה למדעים במכללת סמינר הקיבוצים וחוקרת במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, היא טוענת: ” לא סביר שחקר המוח והידע שנצבר בו לא ישפיעו על דרכי ההוראה והלמידה שלנו”
גם קובי גוטרמן במאמרו המעניין “המוח הלומד בכיתה”, הד החינוך, אוקטובר 2009גיליון מס’ 01, (עמ’ 72-74), טוען שהממצאים של חקר המוח מחזקים תיאוריות חינוכיות אחדות ומערערים אחרות…

.ביחידה זו ניסינו לבדוק ולברר כיצד נוכל ליישם ממצאים רלוונטיים של חקר המוח בהוראה בכלל ובהוראה דיפרנציאלית בפרט

סיכום – חקר המוח והקשר ללמידה והוראה

יחידה 4  – תובנות מהסרטים

אחרי שעסקנו ביחידה הקודמת בחקר המוח, נוכחנו לדעת שלמידה מערבת לא רק היבטים קוגניטיביים אלא גם היבטים רגשיים, חברתיים תרבותיים ועוד..  כדי שיתרחש תהליך למידה משמעותי, יש צורך באיזון בתפקוד הרגשי של הלומד, יש צורך בעירור מערכת הקשב שלו ויש צורך לארגן את המידע החדש ב”מגירות הזיכרון”  במוח.
מורה המודע לגורמים הללו ומבין שהם למעשה יוצרים את התשתית להצלחת הלמידה, יתכנן את תהליכי ההוראה שלו באופן מודע ומכוון בהתאם: הוא יבסס את מערכת יחסיו עם התלמידים, הוא ייצור אווירה בטוחה ורגועה בכיתה, יחפש דרכים יצירתיות לעירור הקשב ויקפיד ששיעוריו יהיו מובנים ומקושרים לידע הקיים.
אם כך: באילו מתודות נשתמש ולאילו תהליכי הוראה נכוון  את הוראתנו כדי להעניק ללומדים שלנו בסיס משמעותי ללמידה טובה?
 ביחידה זו בדקנו מתודות/דרכי פעולה, וחילצנו אותן בעזרת קטעים מתוך סרטי קולנוע,  וכמובן, איך לא, בעזרתכם, מתוך ניסיונכם כמורים, מנחים, ומלווים תלמידים. ביחידה זו עשינו “זום-אין” על מתודות  חשובות ומשמעותיות ללומדים המערבות היבטים רגשיים, חברתיים, קוגניטיביים ופדגוגיים.

סיכום יחידה 4 – תובנות מהסרטים- מה למדתי מהתובנות שלכם?

 (לחצו על   הקישור    כדי לצפות בכל התובנות)

יחידה 5 – מתודות חלק ב’- מרכיבי שיעור, פתיחות וסיכומי שיעור

בראיין סטבניק מורה לאנגלית הכותב באתר אדיוטופיה מוצא שעצותיהם של הסופרים שימושיות גם לתכנון שיעורים, וזה משום שכתיבה טובה דורשת תכנון חד, שמטרתה הינה ריתוק הקורא לטקסט.  לדעתו, המהות של תכנון מערך שיעור היא – סופים והתחלות.
עוד הוא מוסיף, אם אנחנו לא מצליחים לרתק את התלמידים בתחילת השיעור, אנחנו עלולים לא לקבל אותם בחזרה. אם אנחנו לא יודעים מהי התוצאה הסופית, אנחנו מסתכנים במעברים אקראיים מפעילות אחת לשנייה. כל רגע במערך שיעור צריך לספר חלק מהסיפור השלם.

8 הדקות החשובות ביותר הן ההתחלות והסופים. אם שיעור לא מתחיל חזק ע”י הפעלת ידע קודם, יצירת ציפייה או סימון מטרות – רמת העניין של התלמידים יורדת !! ועלינו לעבוד קשה כדי להעלות אותה בחזרה. אם מערך השיעור לא כולל בדיקה של הבנת התלמידים, לעולם לא נדע האם מטרת השיעור הושגה.

.ביחידה זו עשינו “זום -אין” לתוך מרכיבי שיעור ובדקנו מתודות של פתיחות וסכומים של שיעור

יחידה 6 – מתודות חלק ג’ – מארגני ידע ושיפור הזיכרון

 
בתהליך הלמידה התלמידים צוברים פיסות מידע רבות,  אך המידע יהפוך לידע שהוא משמעותי כאשר יוכל התלמיד  לפתח ארגוני ידע מורכבים, לקשר פיסות מידע בצורה משמעותית, כמו למשל להבין קשרים הגיוניים בין מושגים.
הפרטים (פיסות המידע) מקבלים את משמעותם מההקשר.  כדי לתת למידע המועבר ונידון בשיעור משמעות וכדי להפוך אותו לידע אישי, עלינו לפתח ולהשתמש באסטרטגיות ומתודות המציעות דרכים לסייע לתלמידים לארגן את הידע שלהם באופן פורה ומועיל-  לרשת אותו ולבסס אותו על יסודות עמוקים.
עלינו לזהות את מארגני הידע המועילים ביותר ולשאול:

אילו מבנים ארגוניים של המידע עשויים לקדם את הלמידה של התלמידים?
ביחידה זו הכרנו אסטרטגיות לארגון מידע, ומתודות שמסייעות ללומד לזכור את המידע המצטבר באמצעות תבניות ותרשימים.

יחידה 7 – סוגי משוב המקדמים למידה 

ברור לכולנו שהמשוב נועד לקדם תלמידים במישורים שונים, אך רוב החוקרים סבורים שהמשוב נועד ראשית לשבח את הלומד על התנהגויות הקשורות להתמדה וחתירה למטרות ארוכות טווח, בעיקר יש לשבח על המאמץ שהם עושים, על המוכנות שלהם להתמודד עם מכשולים, על ההתמדה בעשייה ועל הנכונות ללמוד מכישלון, ויחד עם זה לשבח את התלמיד על האופן בו התמודד עם קושי בהבנת נושא לימודי.

ביחידה זו, קראנו, צפינו ושמענו על משובים מסוגים שונים (כתובים ומילוליים), הכרנו עקרונות חשובים למשוב טוב ובדקנו אילו מהעקרונות מתאימים לתלמידינו. 

יחידה 8 – ממטרה כללית לתוכנית אישית – הצבת יעדים מעשיים

ביחידה זו פרשנו עקרונות, הנחיות, כללים וטיפים לבניית תכנית לימודים אישית.
בנייה של תכניות אישיות מתבססת על שלבים ורכיבים אחדים:
1. פריסת נתונים הנאספים על הנער מכלי אבחון מגוונים.
2. זיהוי צרכים ויכולות של הנער – הבנת מהלך חייו, מוקדי כוח שלו, רצונות, גורמי אושר, מוקדי סיכון….
3. הערכת המשאבים הנמצאים ברשותי – זמן, כוח אדם..
4. בניית תכנית אישית לנער – תחומים עיקריים אותם רוצים לקדם.
5. מטרות לטווח ארוך, מטרות ביניים ומטרות מיידיות .
6. קביעת יעדים ולו”ז לביצוע.
7. ביצוע הערכת מצב ותכנון המשך.

תכנית אישית כוללת מספר רכיבים נוספים : 

1. מטרות לשנת הלימודים בהתייחס לתחומים שייבחרו מתוך פרופיל הלומד.

2. יעדים יישומיים ומדידים אשר ייגזרו מן המטרות

3. דרכים ואמצעים להשגת היעדים, תוך תיאור התיווך הנדרש ללומד, תוך הגדרת תחומי האחריות של הצוות החינוכי-טיפולי ותוך פירוט ההנגשות הנדרשות בפעילות פנים-בית ספרית וחוץ-בית ספרית.

4. פרק הזמן המצופה להשגת היעדים.

5. הערכה מעצבת – תיאור התקדמות הלומד ביעדים השונים (משוב מורה / הערכה עצמית של הלומד).

שאלות חשובות שנשאל בעת הכנת תכנית אישית ללומד : 

• מהם החוזקות של הלומד?

• מהם הקשיים של הלומד?

• לאילו יעדים יש לכוון את הלומד? מהם יעדי הלומד?

• באילו אמצעים נשיג את היעדים הללו?

• איך אדע שהשגנו את היעדים ?  מה עוד צריך לעשות כדי להשיג יעדים אלה?

הספר ביחידה זו מלווה במקורות מידע לנושא בניית תכניות אישיות

סיכום יחידה 8

תכנית אישית on Biteable.

מקורות מידע וחומרי העשרה: 

כוחה של תשוקה והתמדה

חמישה שלבים לבניית תוכנית אישית / הגיע זמן חינוך 

זמן חינוך –  50 דרכים לחיבור הלמידה בכיתה לחיי התלמידים

פרסונליזציה של הלמידה  / אור שמש

הוראה דיפרנציאלית במאה ה 21 / מאמר מתוך מכון אבני ראשה

חינוך בצילו של המוח / הד החינוך 2017

חוברת הכלה למעשה – על חקר המוח

8 טיפים לתכנון שיעורים מרתקים / זמן חינוך 

4 דרכים לסיכום שיעור

סיכום השיעור הוא מ ע בר של ידע ממוחו של המורה למחברת של התלמיד” (קניאל, 2000)

תבנית לסיכום שיעור – שיטת קורנל

פודקאסט – על קשב ורגש  +  פודקאסט – הבסיס המוחי לרגשות

דרכים לשיפור הזיכרון והלמידה – סרטון

ללמוד בגדול – הפרק לרווח את הלמידה 

משוב מקדם למידה / כתב העת הדיגיטלי  זמן חינוך 

משוב בשיח הכיתה / מאיה בוזו שוורץ מתוך אתר אבני ראשה