תאים מופלאים

מה בתמונה?

צבר אצות צורניות-דיאטומיאות.

נתוני מיקרוסקופ:

סוג המיקרוסקופ: SEM.

הגדלה: פי 10,000 מיקרון.

חישוב למציאת ההגדלה: נתון לנו גודל קו שהוא למעשה 1 מיקרון, גודל הקו בסנטימטרים הוא 1.

אם 1 ס”מ הוא 1 מיקרון בתמונה , ניתן להסיק כי ההגדלה היא פי 10,000 שהרי 1 ס”מ הם 10,000 מיקרון.

גודל הדיאטומיה המרכזית שרואים בשלמותה בכדור הימני: 3.7 מיקרון.

מציאת הגודל נעשתה ע”י מדידה בסרגל בהסתמך על הנתון ש1 ס”מ הם 1 מיקרון בתמונה.

הסבר על האצות הצורניות:

אצות צורניות-דיאטומיות הן יצורים פרוטיסטיים פוטוסינטטים חד תאיים אשר מרכיבים חלק גדול מהפיטופלנקטון.
מקור השם דיאטומיאות הוא מהשפה היוונית ופירושו – “בנוי משניים” מכיוון שבנויות משני צדדים לא סימטריים.

השם אצה צורנית נובע מהחומר ממנו עשויות- צורן דו חמצני.
תוארו כ-2000 מינים של דיאטומיאות ומעריכים שקיימים 100,000 מינים.
גודלן מגוון מאוד מ 2 ועד 1000 מיקרון.

ניתן למצוא אותן כמעט בכל סביבת חיים ימית ובעיקר באזורים רוויים בנוטריאנטים (תרכובות כימיות חיוניות לחיים), מהן מקבלות הדיאטומיאות  חנקן החיוני עבורן. 

לדיאטומיאות אין אמצעי תנועה ובזכות המבנה וההרכב המיוחד שלהן אינן שוקעות: יש להן מעין קוצים עשויים סילקה בעזרתם ניצמדות אחת לשניה מה שמאפשר להן תנועה יעילה יותר עם זרמי המים ובנוסף לכך הן מייצרות חומצות שומן העוזרות להן לצוף.
ישנן דיאטומיאות מסויימות אשר חיות על אלמוגים בקרקע אך רובן נעות במים בעזרת הטכניקה שתוארה.
דיאטומיאה בודדה עושה יותר מפי מליון פוטוסינתזה מחיידק פוטוסינתטי יחיד, יכולת זו הגדילה משמעותית את כמות החמצן על כדור הארץ ואפשרה מגוון רחב של חיים.
כמאובנים הן נשמרות בצורת סלעי צור, קוורץ ואופל.

עובדה מעניינת:

קיים אדם בשם קלאוס קמפ אשר אוסף דיאטומיות, מסדר אותן בצורות גאומטריות מיוחדות ויפות מתחת למיקרוסקופ ומצלם תצלומים מקרוסקופיים של יצירותיו המיוחדות.

מידע נוסף עליו הכולל סרטון קצר תוכלו למצוא בכתובת הבאה:
https://alaxon.co.il/fomo/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%90%D7%A6%D7%95%D7%AA

הצעות לפעילויות חינוכיות בנושא:

1.צפייה בסרטון בו רואים את פריחת האצות הצורניות.

2.להביא סלעי משקע הבנויים מהאצות הדיאטומיות ששקעו והתפרקו ולספר על כך לילדים.

3.לספר על אספן הדיאטומיאות ולהראות את יצירותיו.

מה בתמונה?

תא עצב מוטורי המחובר למערכת עצבית (החלקים הוורודים בצד השמאלי של התמונה).

נתוני מיקרוסקופ:

לא קיים מידע אודות הצילום המיקרוסקופי, נראה כי מדובר במיקרוסקופ אור או במיקרוסקופ אלקטרוני חודר?

אשמח לעזרה בעניין.. (:

על תאי עצב:
תאי העצב הם אלו שקולטים גירויים פנימיים וחיצוניים ומעבירים לגופינו את פקודת התגובה לגירוי.

העברת המידע בגופינו ע”י העצבים נעשית בעזרת הולכה חשמלית.
גודלם של תאי עצב נע בין 4-150 מיקרון.

הקשר בין מבנה לתפקיד:
תא העצב מורכב מכמה חלקים:

דנדריט-  התפצלויות אשר קולטות את המידע-הגירוי. בדר”כ חלק זה יהיה בסמוך לגוף התא.

גוף התא- בו נמצא הגרעין אשר בו המידע הגנטי.

אקסון- מעין סיב יחיד בעל אורך משתנה אשר מתפצל בקצהו, תפקיד האקסון הוא להעביר מידע לתא המטרה אשר יכול להיות תא עצב או כל תא אחר.

המידע עובר בין תאי העצב במעין סיבים צרים (אקסונים) מה שמאפשר העברת מידע יעילה – יחס שטח פנים נפח גדול.

הקשר ביולוגי רחב:
תאי העצב הם חלק ממערכת העצבים אשר מחולקת למערכת עצבים מרכזית – מוח ועמוד שדרה , ומערכת עצבים היקפית- בשאר המקומות בגוף.
מערכת העצבים ההיקפית היא זו שמקבלת מידע, את המידע מעבירים עצבים תחושתיים אל מערכת העצבים המרכזית אשר מפענחת את המידע ושולחת פקודת תגובה שנמסרת ליעד ע”י עצבים מוטוריים.

מידע מעניין:
בעבר חשבו כי תאי העצב במוחינו אינם מתחדשים מהרגע שהגיעו לשלב ההתפתחות המקסימלי שלהם (בגיל ההתבגרות).
למעשה חשבו כי מאותו רגע שהגיעו להתפתחות מקסימאלית יש רק מוות של תאי עצב ללא היווצרות תאים חדשים.
כיום יודעים כי קיימים איזורים במוח בהם נוצרים תאי עצב חדשים מתאי גזע אך מעריכים כי רק 10% מהתאים שנוצרים שורדים ומתפקדים כתאי עצב בוגרים במוחינו.
עדיין לא יודעים להסביר מה גורם לאחוז הישרדות נמוך זה.

הצעה לפעילות:
משחק תפקידים המדמה את תפקוד מערכת העצבים משלב הגירוי ועד לשלב התגובה.
כל פעם יבחרו 5 תלמידים שונים לעמוד בפני הכיתה, כל תלמיד יקבל תפקיד שקשור בתהליך והתפקידים הם:

1-הגירוי.

2-עצב תחושתי המעביר את המסרמידע.

3-מערכת העצבים המרכזית אשר מפרשת את הגירוי.

4-עצב מוטורי המעביר את הפקודה לתגובה.

5-האיבר החלק אשר מקבל את הפקודה ומגיב בהתאם.

המשתתפים ידעו מה התפקיד של כל אחד ויהיה עליהם להציג את תפקידם במשחק (ללא תכנון מראש) ולדעת אל מי הם פונים , ז”א אל מי מהמשתתפים עליהם להעביר את המסרהמידע.
המורה יספר לתלמיד שבתפקיד “הגירוי” איזה מין גירוי הוא ואותו תלמיד יציג במשחק את הגירוי ויעביר אותו הלאה לתלמיד הרלוונטי (העצב התחושתי).
הכיתה תתבקש לנחש בסיום ההצגה מה היה התרחיש.

דוגמא: הגירוי הוא יתוש עוקץ אדם.

מה בתמונות?

(bacteriophages)’בשתי התמונות אנחנו רואים צילומים מיקרוסקופיים של נגיף (וירוס) הבקטריופאג

נתוני מיקרוסקופ:

התמונה השניה שבשחור לבן היא תמונה מיקרוסקופית בהגדלה של פי 100,000 מיקרון.

רוחב מקסימאלי של הנגיף בתמונה-  0.4 מיקרון.

חישוב: רוחב מקצה לקצה- 4 ס”מ שהם 40,000 מיקרון, 40,000 לחלק ל100,000 הם 0.4
גובה הנגיף: 0.55 מיקרון.

חישוב: הגובה בס”מ הוא 5.5 שהם 55,000 מיקרון.

התמונה הועתקה מהאתר:

 http://slideplayer.com/slide/7457104/

התמונה הראשונה היא לשם המחשה חיה יותר אך לא קיימים נתונים מקרוסקופיים אודותיה.

התמונה הועתקה מהאתר:

https://www.google.co.il/search?q=bacteriophage+sem&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=0ahUKEwiio9mFgpbZAhXLaVAKHXPUAvEQ_AUICigB&biw=1600&bih=804#imgrc=7K5A9Y8AW3V5LM:

צולמה ע”י- XVIVO , עבור Barcroft USA  במקור.

הסבר על הבקטריופאג’:

זהו נגיף חיידקים, מקור שמו מהשפה היוונית ופירושו- טורף חיידקים.
לנגיפים אין מנגנונים מטאבוליים משלהם, הם נטפלים לתאים חיים כדי לשכפל את עצמם.

הבקטריופאג’ הוא נגיף בעל מבנה מורכב, בנוי מכ-95% חומצות גרעין אשר מאוכלסים בקופסית חלבונית בחלקו העליון , ו 5% מעטפת חלבונית.

לאחר שהבקטריופג’ מתיישב על חיידק, הוא משתמש בממברנה שלו ליצירת מעטפת שומנית.

מבנהו המיוחד של נגיף זה מסייע לו בתקיפת תא החיידק אותו הוא תוקף : חלקו התחתון עשוי זיזים חלבוניים חדים אשר בעזרתם נתפס על החיידק בצורה טובה, מרכיבים חלבוניים אחרים של הנגיף מאפשרים לו ליצור נקב בתא החיידק עליו התיישב ולהזריק אליו את החומר התורשתי שלו.

ה-DNA של הבקטריופאג’ משתמש במנגנונים של תא החיידק ומתרבה בתוכו בעזרתם, פריצת צאצאיו החוצה מתא החיידק גורמת להשמדתו.

עובדה מעניינת:

היות וחיידקים רבים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שברשות האדם, קיימים מחקרים אשר בודקים את יעילות נגיף הבקטריופאג’ כנגד חיידקים זיהומיים בגופנו.

הצעה לפעילות חינוכית בנושא:

הכנת דגם של בקטריופאג’ אשר יושב על כדור המדמה תא חיידק.

מקורות מידע:

# אתר מכון דווידסון.

# ביולוגיה האחידות והמגוון של החיים כרך א’- האוניברסיטה הפתוחה.