הצרצר והנמלה

…ביום קיץ חמים ונעים

 .קיפץ לו צ’ארלי הצרצר ממקום למקום בשדה

.צ’ארלי היה שמח ומאושר, צרצר ושר את מנגינת ליבו

.לפתע הבחין בנמי הנמלה עוברת לידו

.שלום נמי” אמר צ’ארלי”

.אולי תצטרפי אליי, נקפץ ונשיר ביחד?” שאל הצרצר”

.אינך רואה, צ’ארלי?” שאלה נמי”

.”אני עוזרת לחבריי לאגור מזון לקראת החורף” אמרה נמי “וממליצה לך לעשות את אותו הדבר”

.”מדוע עליי לטרוח ולדאוג לחורף? יש לנו מספיק אוכל כרגע”

.”אני מעדיף לקפץ ולשיר. זה עדיף מאשר לסחוב ולהתאמץ” אמר צ’ארלי”

.אבל נמי הנמלה לא הקשיבה לו והמשיכה לסחוב את הגרגר אל הקן

.כשהגיע החורף מצא עצמו צ’ארלי הצרצר גווע ברעב. כל זאת בזמן שהנמלים כולן חילקו מדי יום ביומו את גרגירי המזון מהמאגר שבנו לעצמן בקיץ

אז הבין צ’ארלי הצרצר- מי שעובד ועמל היום, קוטף את פרות עמלו מחר.

!לך לנמלה עצל, למד דרכה וחכם

!הסוף