בוקר אחד החתול פונפוני היה נורא  עייף.

הוא ישן שעה,שעתיים,שלוש שעות ויותר.

לאמא חתולה היה קשה להעיר אותו והיא ליקקה אותו עד שהוא התעורר.

אחר כך אמא חתולה לקחה את פונפוני לבית  הספר  לחתולים.

השעה הייתה כבר 11:00.

המורה   כתבה   לו  איחור  במחשב.

פונפוני  לא  הבין   למה  המורה כתבה לו איחור במחשב.

פונפוני  היה קצת  עצוב ועייף מאוד.

באמצע השיעור פונפוני פשוט נרדם.

כל החתלתולים צחקו עליו, דגדגו אותו, שרטו אותו, לעגו לו שהוא ישנוני והציקו לו.

פונפוני הלך למורה ואמר לה את מה שהחתלתולים עשו לו.

המורה כעסה על החתלתולים האחרים ואמרה להם לא להציק יותר לפונפוני.

המורה רשמה לחתלתולים המציקים הפרעה.

החתלתולים המציקים לא רצו לשחק עם פונפוני כדורגל  וגם לא רצו להיות חברים שלו יותר.

פונפוני הרגיש עצוב, בודד, משועמם ועייף. מאוד.

פונפוני לא  ידע מה לעשות. הוא  סיפר  לאמא  את  כל   מה   שקרה לו.

אמא חתולה אמרה לפונפוני ללכת ולשחק עם חתולים חמודים אחרים.

פונפוני  מצא חתולים  אחרים ושיחק איתם.

כשהוא היה נשאר לבד, עצוב ומנמנם הוא החל לחפש לו חתלתול חמוד לשחק.

ואז פתאום הכל השתנה.

החתולים  שהציקו  לפונפוני רצו להיות  חברים   שלו.

פונפוני  שמח, הוא רץ וקפץ ואפילו מיאו מיאו הוא שר. הוא היה מאושר.

רק דבר אחד הפריע לפונפוני. הוא עדיין היה עייף כל הזמן ורצה לישון.

פונפוני סיפר לאמא חתולה על כך שהוא עייף. כל הזמן.

אמא לקחה את פונפוני לרופא חתלתולים.

הרופא בדק את פונפוני ונתן לפונפוני לבלוע ויטמינים.

הרופא גם אמר לפונפוני שהוא צריך לאכול הרבה ובריא, כדי להיות חזק ועירני.

ומאז פונפוני אוכל כל יום ירקות, פירות, בשר, פחמימות ומוצרי חלב.

בערב פונפוני בולע את הויטמינים לפני השינה.

ומאז כל בוקר בשעה 06:00 פונפוני מתעורר לבד וקופץ.

פונפוני  בכלל כבר  לא עייף.

הסוף