ההמנון – רועי ואיתי כיתה ד’2

ההמנון נכתב על ידי נ”ה אימבר או בשמו המלא נפתלי הרץ אימבר

בשנת 1878 בראשון לציון

נפתלי הרץ אימבר

אימבר נולד להאדל בת יעקב צבי שוורץ ולשמואל יעקב בעיר זלוצ’וב שבגליציה (אז בשלטון האימפריה האוסטרו אונגרית, כיום במחוז לבוב שבאוקרינה). אביו התפרנס בדוחק מניהול בית מזרח, אימבר קיבל חינוך תורני והוריו נמנו עם  בילדותו, הקשה נפתלי על הוריו ולכן סבל לעיתים תכופות מנחת זרועו של אביו, שלא האמין בכשרונותיו וקינא במערכת היחסים של בנו עם אימו.

התקווה” הוא גרסה קצרה של השיר “תקוותנו”, שחיבר המשורר נפתלי הרץ אמבר, בעת שהתארח בעיר יאש שברומניה אצל משכיל יהודי מקומי בשנת 1878. ההמנון כולל את שני הבתים הראשונים, מתוך תשעת בתיו של השיר תִּקְוָתֵנוּ. השיר נכתב בהבהרה אשכנזית, והדבר ניכר הן במשקל שלו והן באופן שבו הולחן. ההלחנה גם מחייבת לשיר את ההמנון בהטעמה אשכנזית, השונה מההטעמה המקובלת בעברית ישראלית (המבוססת על ההגייה ספרדית). השורה הפותחת את הפזמון חוזר של התקווה: “עוד לא אבדה תקותנו” היא מענה לפסוק בחזון עצמות יבשים בדברי הנביא יחזקאל

שירו המקורי של אימבר כלל עוד שמונה בתים, שנכתבו במשך כמה שנים: אימבר החל בכך עוד לפני עלייתו, והמשיך אחרי שהגיע לארץ ישראל. מדי פעם התארח בבתים של מתיישבים שונים במושבות ונהג לשלוף את ניירותיו ולקרוא בתים מהשיר. לעתים אפילו הוסיף בו במקום כמה שורות, מה שגרם לכמה מושבות להתחרות על התואר “המקום שבו נולד ההמנון”. בתקופה שאימבר גר בירושלים, הוא המשיך לפתח את השיר, ועדי ראייה סיפרו כי בכל פעם שעלה בדעתו חרוז, מיהר לכתוב אותו על קירות חדרו.

מקורות מידע:

ויקיפדיה

ynet

google

רשמים מהעבודה:

 איתי – נהננו לעשות את העבודה ולמדתי דברים שלא ידעתי!

רועי – אני מאוד נהנתי לעשות את העבודה כי למדתי הרבה דברים חדשים על ההמנון של המדינה שלי!