החכם והמים המלוכלכים

חכם אחד יצא עם תלמידיו אל הטבע. בדרך הם דיברו על משמעות הטבע בחיי האדם ומה אפשר ללמוד ממנו.

התלמידים הקשיבו לקולות בעלי החיים, לשירת הציפורים ולרוח השקטה שנשבה בין העצים.

לקראת שעת הצהריים, הרגיש החכם שהוא צמא. “בבקשה רד אל הנחל והבא לי מים”, אמר לאחד התלמידים.

התלמיד ירד אל הנחל והגיע למקום צר. רק שם הוא יכול להתקרב אל המים. אבל כאשר התקרב גילה לאכזבתו שנשים מכבסות בגדים בנחל. המים היו מלוכלכים מקצף הסבון. כמובן שאי אפשר היה לשתות מהמים האלה. חזר התלמיד אל החכם.”מצטער, מורי” אמר התלמיד. ” המים היו מלוכלכים ולכן לא הבאתי לך. אי אפשר לשתות מהם”.

החכם אמר תודה לתלמיד ואמר לו לחזור למעגל הלימוד. 

כעבור שעה, חזר החכם וביקש מאותו תלמיד לרדת אל הנחל ולהביא לו מים.

ירד התלמיד שוב לאותו המקום כדי להביא מים. אבל, גם הפעם הוא מצא רק מים מלוכלכים. קבוצה של סוסים בדיוק עברה בנחל ויצרה במקום הרבה בוץ ולכלוך. מאוכזב מאד חזר התלמיד אל הקבוצה ואל החכם וסיפר לו את מה שקרה.חזר התלמיד אל מקומו כדי להמשיך וללמוד מדברי החכם.

כעבור זמן לא רב שוב פנה החכם אל התלמיד וביקש שיחזור אל הנחל כדי להביא לו מים.

הפעם היו המים בנחל נקיים וצלולים. הבוץ שקע ואפשר היה לקחת מהנחל מים לחכם. “תודה רבה. המים טעימים”, אמר החכם לאחר ששתה מהם.”איך עשית את זה? איך הצלחת לנקות את המים?”.”לא ניקיתי את המים”, אמר התלמיד המבולבל.. “אם כך מה עשית כדי שהם יהיו נקיים?”, שאל החכם.

לא עשיתי דבר”. אמר התלמיד.”רק חיכיתי כאן עם כולם, עד שהסבון יעבור עם המים ועד שהבוץ של הסוסים ישקע”.”תשובה יפה”. אמר החכם,”אתם יודעים, המוח והמחשבות שלנו פועלים גם הם באותה הצורה.לפעמים יש לנו מחשבות עכורות שמקשות עלינו לחשוב בצורה טובה.

אנחנו מנסים להתרכז אבל לא יכולים. במקרים כאלה, הפעולה הטובה ביותר היא לחכות בסבלנות. לא צריך לעשות משהו מיוחד.רק לחכות. הדברים שמפריעים לנו לחשוב ייעלמו מעצמם. כך נוכל לחזור לחשוב בבהירות.