…סיפור על התקווה

התקווה הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל,ועד הקמתה היה המנונה של התנועה הציונית. את שני הבתים הראשונים מהשיר “תקוותינו” של נפתלי הרץ אימבר, אשר חובר ב-1878.השיר שהתקבל כהמנון לאומי ביישוב ובתנועה הציונית משלהי המאה ה-19,נחשב להמנון מדינת ישראל מיום הקמתה. המושבה רחובות שחסרה המנון משלה , אימצה את תקוותנו אל חיקה. לפני אותו רונגרס הציע אימבר את התקווה להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי, שעסק בתוכנית אוגנדה הושרו בתי התקווה בשירה אדירה,במידה רבה בגלל צירוף המילים “עין לציון  “צופיה” – שקיבל משמעות מיוחדת לאור המחלוקת עם “ציוני ציון”, שהתנגדו לתוכנית אוגנדה. כך כבש השיר תקוותינו כהמנון הלאומי של מדינת .ישראל

דוד בן גוריון נוכח בטקס חידון התנ”ך ביקש ממנכ”ל משרדו להעביר נזיפה בנושא האחראים על החידון שהי באותו היום הקודם,ובדבריו ציין שהיה בן גוריון כי ההמנון הוא:”הוא ערך לאומי ואין לשום איש…רשות לעשות בו אדם העושה בתוך שלו. יש להשגיח על כך שבכל מקרה שיש לנגן בו ההמנון שלנו…, ינגנו אותו כמו שהוא, בלי שיפורים שרירותיים”.