היה היה ילד שקראו לו ראובן ולו שער אדמוני וידו משותקת

אמא של ראובן מוכרת ירקות בעיר

ארבעה נערים התחילו להציק לראובן והם קראו לו “בעל מום” ומיפלצת

ראובן עמד בצד ולא הוציא מילה רק היסתכל עליהם כאילו מבקש שיעזבו אותו

   כשארבעת הנערים המשיכו ללעוג לו הפנים של ראובן התחילו להיות אדומות מכעס

 מרוב כעס ראובן העיף את קלמרו על שמעון אבל שמעון הזיז את ראשו והקלמר פגע בחזה של המורה

ואז כל הילדים ברחו למקומותיהם בפחד

המורה התעצבן ושאל מי עשה זאת ואף אחד לא ענה לו

יהודה ריחם על ראובן והאשים את עצמו במקום להסגיר את ראובן. המורה לא מאמין לו ומבטיח שהתלמיד שעשה את זה ויודה במעשיו לא יקבל עונש

ראובן מספר למורה הכל ואז המורה אומר מי שהתגרה בראובן שיעמוד

ארבעת הנערים קמו והמורה כעס עליהם כי עשו מעשה חמור

המורה משבח את יהודה על שהגן על ראובן וסולח לארבעת הנערים