• נמקו את בחירתכם .

בחרנו בתמונה הזו , כי היא מדגמנת את עקרון הראשון של אידיאולוגיה הנאצית  .

ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת  שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.

 בתמונה אנו רואים את מהלך השיעור בבית הספר הנאצית. בבית הספר תלמידים לומדים לשנוא היודים . בלוח נמציאם כל הסמנים שלפי אידיאולוגיה נאצית מסמנים את היודים ומבדלים אותם מגזע הארי .

ג. ציינו מהו העיקרון המתאים  לכרזה.

תורת הגזע – לפי תורת הגזע האנושות מורכבת מגזעים רבים אך לא שווים. גזעים אלו נמצאים במלחמת קיום מתמדת. הגזעים החזקים, לפי תורת הגזע, אמורים היו לנצח אלא שהם לאט לאט התערבבו יחד עם גזעים נחותים ובכך גרמו למלחמת הגזעים להמשך מעבר למה שהייתה אמורה להמשך באופן טבעי. לפי תורת הגזע על הגזע הארי, הגזע החזק והמובחר, ללחם בגזעים הנחותים ולהסדיר את שלטונו ולהיות לאדונם. הגזע הארי הוא גזע יוצר תרבות. גזעים אחרים נחותים יותר היו גזעים משמרי תרבות – גזעים שלוקחים תרבות של אחרים ופועלים לפיה. הגזע הנמוך ביותר לפי היררכיית הגזעים היה הגזע השמי. הגזע השמי הוא גזע הורס תרבות. הוא מהווה איום לשאר האנושות ויש להלחם בו בראש ובראשונה.

ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.

בכרזה אנו ראים שילדים חשבים שהם תור שנימצא מעל היודים והם יכולים לשנוא ולהשמיד אותם , לכן כאן באה לידי ביטוי עיקרון הראשון של אידיאולוגיה נאצית – תורת הגזע .

א. נמקו את בחירתכם .

בחרנו בתמונה הזו , כי היא מדגמנת את עקרון השני  של אידיאולוגיה הנאצית  .

ב. תארו את הכרזה  תוך הדגשת  שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.

בתמונה אנו רואים את היודים השמן עם מגן דוד צהוב  ואף גדול שמנסה להסתיר משהוא מתחת המעיל שלו ויד הנאצית מצביה עליו . מצדדים אנו ראים את משפתים בגרמנית שבהם כתוב שיהודים אשמים במלחמה .

ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.

אנטישמיות

היהודי נתפס כאויבו של הגזע הארי שמסמל את כל מה ששנוא ומפחיד.

היהודים הם תת גזע בעל תכונות שטניות, בוגדניות, ערמומיות, הוא נצלן וטפיל ומשועבד לכסף.

כמו כן היהודי קשור לבני גזעו בקשר יהודי עולמי השואף לשלוט על כל העולם כולו ועל הגזע הארי בפרט.

היהודים ע”פ עיקרון זה

היהודים הם שנעצו סכין בגב האומה: הם שגרמו לפרוץ המלחמה, לתבוסה בה ולחתימה על חוזה ורסאי ב-1918.

בנוסף לכך לאחר המלחמה היהודים היו האחראים להקמת רפובליקת ווימאר

נאמר כי היהודים ארבו לנשים האריות, אנסו אותן ובכך טימאו את הגזע הארי.

היהודים הביאו את השחורים לגרמניה בכדי לפגוע בגזע הארי.

ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.

בכרזה אנו רואים  שהיהודי הוא נצלן וטפיל ומשועבד לכסף.  היהודי  הם כמו חיידקים המפוררים את האומה הגרמנית ומנוונים אותה באמצעות הקפיטליזם, הליברליזם, הסוציאליזם והקומוניזם ולכן כאן באה ליד ביטוי   עקרון השני  של אידיאולוגיה הנאצית  –   אנטישמיות .

• נמקו את בחירתכם .

בחרנו בתמונה הזו , כי היא מדגמנת את עקרון השלישי של אידיאולוגיה הנאצית .

• תארו את הכרזה תוך הדגשת  שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.

בתמונה אנו רואים את היטלר שעומד בראש המפלגה הנאצית .היטלר עומד מקדימה ומאחוריו הולכים כל חיילים שלו .ביד  ימין היטלר מחזיק את דגל של מפלגה הנאצית ויד השמל מחזיק באגרוף  ליד הלב . משמיים זורות ו מתחת הכרזה אנו רואים כתבה בגרמנית שבה כתוב יחי גרמניה .

• ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.

עיקרון המנהיגות – האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של המנהיג( הפיהרר) אשר מבטא ע”פ עיקרון זה את רצון העם הגרמני ואת רצונו של האל. המנהיג הוא יורשו של הקיסר הגרמני מתקופת ימי הביינים, ואשר רצונותיו ופקודותיו הן בחזקת חוק ואין לערער עליהם. המנהיג באידיאולוגיה הנאצית הוא המחליט היודע הוא מכוון את המדינה ועל כל הגרמנים לציית למנהיג ללא כל תנאי .

ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.

בכרזה אנו רואים  היטלר שעומד בראש המפלגה הנאצית .היטלר עומד מקדימה ומאחוריו הולכים כל חיילים גרמנים , לכן האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של המנהיג( הפיהרר) אשר מבטא ע”פ עיקרון זה את רצון העם הגרמני ואת רצונו של האל.

א. נמקו את בחירתכם .

בחרנו בתמונה הזו , כי היא מדגמנת את עקרון מרחב מחייה      .

ב. תארו את הכרזה  תוך הדגשת  שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.

בכרזה אנו רואים  את משפחה הסלאבית שעובדת באדמות וגרה בקיבוץ .  אנו יכולים לראות שיש הקדשה  ב- בלארוסית

שבה כתוב” אל תתנו להיטלר לקחת ממך את האדמה שלך”.

ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.

מרחב מחייה

ע”פ עיקרון זה הזכות לקרקע שייכת למנצחים ולכובשים משום שהגבולות הישנים אינם מספיקים לגידולו של העם הגרמני, ועל מנת שגרמניה לא תיחנק בשטח המחייה שנקבע לה בחוזה וורסאי עליה ליצור לעצמה שטח מחייה נוסף בכדי שלא תיכחד.

מרחב מחייה זה מצוי במזרח אירופה על חשבון העמים הסלבים.

לפי עיקרון זה יש לאפשר לעם הגרמני להתפשט על פני שטחים במזרח אירופה על חשבון הסלבים שהם הגזעים הנחותים של התרבות האנושית והם חייבים לשרת את הגרמנים כעבדים.

ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.

הזכות לקרקע שייכת למנצחים ולכובשים משום שהגבולות הישנים אינם מספיקים לגידולו של העם הגרמני, ועל מנת שגרמניה לא תיחנק בשטח המחייה שנקבע לה בחוזה וורסאי עליה ליצור לעצמה שטח מחייה נוסף בכדי שלא תיכחד, לכן  הסלבים הולכם להילחם עם נאצים  ולא רוצה לוותר על אדמותיהם .

א. נמקו את בחירתכם .

אנו בחרנו בתמונה הזו , כי היא מדגמנת את עקרון הפול .

ב. תארו את הכרזה  תוך הדגשת  שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.

בתמונה אנו רואים הבן אדם הגובה שלוקח שליש מתמונה ונירא גרמני . הוא מעצג את שלטון הנאצי , מאחורוב יש סמל של אידיאלוגיה הנאצית .מתכתוב נמצאים  כל אמים אחרים .

ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.

הלאום כערך עליון- היטלר ראה בעם הגרמני, מיוחד, עליון, ששאר העמים נחותים ממנו.

העם הגרמני נועד לשלוט ולדחוק את רגלי הנשלטים החלשים.

מעשיו של האדם הגרמני.

ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.

בתמונה אנו רואים את גרמנים בידו  כל שילטון ומתכתו כל אמים אחרים ,מכיון שהיטלר ראה בעם הגרמני, מיוחד, עליון, ששאר העמים נחותים ממנו.

חלק ב : עבודה אישית

שם התלמיד : יוליה פרידזון         כיתה : י’3

1). רפלקציה ):

א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווית.

1. בהתחלה אנו בכרנו את כרזות שמסמנות את כולה עקרונות של אידיאולוגיה הנאצית .

2. ואז הסברנו אותם בעזרת המשימה שקיבלנו ממורה.

3. התחלנו לעשות את משימה .

4. במהלך המשימה השתמשנו בחומר שלמדנו בכיתה .

5. סיימנו את משימה .

6. בעזרת מורה הפכנו את הסבר שלנו לספר.

ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.

אנו ביחד בכרנו את כרזות .לנה  עשתה אטמה בין מה שמתואר בכרזות לעקרונות של אידיאולוגיה נצית . דניאל הסבר את כוונה שהייתה בכרזות ואני חיברתי בין דעות וכתבתי אותם בצורה מסודרת .

ד. הצג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך.

אנו לא עמדנו בזמנים והגשנו את עבדתנו באיחור . נכאב שנשפר את זה כאשר נגיש את מטלה הבאה שלנו .

ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא

עבודה תרמה לנו להבין את נושא יותר טוב . בעזרת כרזות אנו הבנו את תקופה , כוונה של היטלר , שלטון של פעם , יחס  ליהודים .

חלק ב : עבודה אישית

שם התלמיד : ילנה פטרושבה         כיתה : י’3

1). רפלקציה

א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווית.

1. בהתחלה בכרנו תמונות בנושא אידיאולוגיה נאצית.

2. ואז הסברנו תמונות לפי מסימה.

3. לקחנו חומר שלמדנו בכיתה עם המורה.

4. המורה עזר לנו לעשות ספר.

ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.

אנחנו בכרנו תמונות כולם ביחד . אני אטמתי בין מה שמתואר בתמונה לאידיאולוגיה נאצית . יוליה חיברה בין הדעות שלי ושל דניאל וכתבה את זה בצורה נורמלית .ודניאל הסבר את כוונה שהייתה בתמונות .

ד. הצג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך.

אני לא חושבת שצריך לשנות משו זה עבודה טובה .

ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא.

כשאתה מחפש משו או כותב משהו אל נושא שאתה לומד יותר טוב וזוכר דברים . אני יודעת עכשיו את הנושא יותר טוב פעם .

מטלה 2

ילנה

יוליה

א. היעזרו באינטרנט או בספרי הלימוד – חקרו אודות הדמות שבחרתם. ספרו בקצרה, במילים שלכם את סיפור חייו של האיש.

אנו בכרנו באדם צֶ’רניַאקוב . אדם צֶ’רניַאקוב  היה מהנדס במקצועו, ולימד בבית ספר מקצועי יהודי. לפני המלחמה היה חבר מועצת העיר ורשה, וייצג במועצה את סקטור התעשיינים. ב-26 במאי 1930 נבחר לסנאט הפולני. כמו כן מילא את תפקיד סגן יושב ראש הקהילה היהודית בוורשה. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין מינה אותו ראש העיר של ורשה. כאשר נבחר לעמוד בראש היודנראט, מילא את תפקידו נאמנה וניסה להקל על יושבי הגטו כמה שיותר. הוא בא במגע מתמיד עם השלטונות הגרמניים במטרה להקל על סבל הגטו ולהפעיל את כל קשריו כדי לשחרר אסירים יהודים שנאסרו על עבירות שונות. היודנראט נדרש לספק מדי יום 6,000 איש מיושבי הגטו אשר “יועברו למזרח”. צ’רניאקוב ידע מה הגורל הצפוי ליהודים הנשלחים וכי הגטו עומד בפני כליה. הוא הרגיש שאינו יכול לשתף פעולה עם הנאצים ולהחליט מי יחיה ומי ימות. משהבין למה זה יכול להוביל, ניסה ללא הצלחה להשיג את הנאצים הזכות לשאר  ילדים בגטו. כאשר ניסיונותיו נכשלו, הוא לקח אשלגן ציאניד.

צ’רניאקוב שמר יומן מ -6 בספטמבר 1939 ועד היום האחרון לחייו, שיצא לאור ב -1979 בתרגום לאנגלית. הוא נקבר בבית העלמין היהודי בוורשה.

 ב .הציגו את הגטו שבו חיה ופעלה הדמות? כתוב על מספר מאפיינים של גטו זה (לצורך כך יש להיעזר באינטרנט או בספר הלימוד.

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה. הגטו הוקם על ידי הנאצים ב-12 באוקטובר 1940 ובשיאו מנה כ-450,000 נפש. הגטו נחרב במאי 1943 בתום מרד גטו ורשה, שהיה הגדול מבין מרידות היהודים בתקופת השואה .

ג. תארו את הקשיים של היהודים בגטאות, תחת הכיבוש הנאצי. בתושבתכם שימו דגש על השפעת הקשיים על הפקט, המשפחה והקהילה היהודית.

הקושי הראשון של היהודים בגטאות –צפיפות בדרך כלל גטאות הוקמו בפולין ברובעי העוני היהודים –תמיד זאת שכונה יהודית מסוימת ענייה ,כאשר מימד הצפיפות בתוך הגטו הוא המימד הבולט מדובר במס’ רחובות מצומצם לדוגמא -400 אלף יהודי גטו ורשה שהיו בסביבות ארבעים אחוז מאוכלוסיית העיר והתוצאה היא שאותם 40 אחוז מאוכלוסיית העיר מצטופפת בפחות מ2 וחצי אחוז משטח העיר והמגורים הם בדרך כלל בדירות קטנות שלכול דירה מצוותות מופנות כמה משפחות בין 6 ל12 משפחות אין פרטיות אין משפחתיות וזאת בהתאם לגודל הדירה ולכמות החלונות שפונה לחזית במטרה שתהיה אפשרות לדחוס כמות גדולה של אנשים בשל הסירקולציה כביכול בגלל החלונות .

2.רעב –הרי שרשמית הקצאת הקלוריות נעה בין 180 ל200 קלוריות ליום לאדם שהממוצע של קלוריות שדורש אדם בתנאים של עבודה קשה ובתנאים של קור אירופאי נעה סביב ה3000 ולכן המוות מרעב עושה שמות באולכסייה היהודית –מפיל המון חללים לעתים גוועות משפחות שלמות עד שהריח מסגיר את גורל המשפחה ,גנבות מזון והסתרת גוויות שכן בני המשפחה ניזונו מתעודת האוכל של הגווע .

3.מחלות – גטו קטן צפוף עם תנאי סניטציה ירודים מהווה כר נרחב  להתפרצות ולהפצת מחלות שתי מחלות עיקריות בחיי היהודים בגטאות טיפוס הבטן וטיפוס הבהרות שתפוצת המחלה בדרכ קשורה לתנאי הייגנייה ירודים אין שירותים מסודרים אין רחיצת ידיים ותופעת כינים בגטאות וגם כאן התמותה מהמחלות הייתה רבה של הידיים של הקברנים היו מלאות עבודה .

4.דיכוי תרבותי דתי-מכיון שהגרמנים ראו בדת ותרבות כמכשיר לחיזוק פסיכולוגי לכן הגרמנים אסרו על פעילות דתית ותרבותית איסורים שכללו איסור תפילה איסור לימוד תורה הפיכת ימי שבת חג ומועד לימי עבודה רגילים סילוק ילדים מבתי ספר ומגמנסיות וזאת במטרה לשבור את היהודים פסיכולוגית צעדים שהיו מלווים גם בצעדים של השפלה כמו הסרת הכובע בפני צלמים גרמנים סמכויות גרמניות איסור על הליכה על מדרכה יחד עם גמרנים והשפלה נוספת היא רחצה משותפת של יהודים גברים ונשים .

5.עבודות כפייה אחת הקשיים הדומיננטיים של היהודים בגטאות היה קשור לעבודות הכפייה וזאת בהתחשב במזון ובקור הפולני יהודים גויסו בכוח למשימות כמו חפירת ביצורים סלילת כבישים מסילות ברזל הכשרת שדות תעופה וכמובן מפעלי נשק תחמושת וכו’ כשהיהודים עושים זאת על פי מכסות שמורדות ליודנרטים בדרכ העשירים היו נפטרים מהמשימות הללו (אנשים מתכננים כלכלת בונקר .) יחד עם הקור האירופאי ולמנות המזון העלובות ומקבלים את אחד הקשיים הבולטים.

ד. עם אילו דילמות נאלצו להתמודד הדמויות שבחרתם? כיצד הדילמות הללו הוכרעו?

הדילמה שבאה ניתקע  אדם צֶ’רניַאקוב  היא כאשר  היודנראט נדרש לספק מדי יום 6,000 איש מיושבי הגטו אשר “יועברו למזרח”. צ’רניאקוב  הרגיש שאינו יכול לשתף פעולה עם הנאצים ולהחליט מי יחיה ומי ימות.  הוא ניסה ללא הצלחה להשיג את הנאצים הזכות לשאר  ילדים בגטו. כאשר ניסיונותיו נכשלו, הוא לקח אשלגן ציאניד.

כך הוא הוכרעו את דילמה .

שם התלמיד :    ילנה                                                                   כיתה : י”3

מטלה 2 חלק ג’

דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו

ג-  רפלקציה  – עבודה אישית

א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה .

בהתחלה מצאנו תמונות שלו

מצאנו מידע עלו ועל החיים שלו

עשינו מצגת .

ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.

בהתחלה היינו שלושה אנשים ועכשיו אנחנו נשארנו שתיים אז בהתחלה היה קשה אבל אנחנו הסתדרנו .

ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך.

אני חושבת שאפשר לעשות עבודה יותר קצרה  . כי שלוש מטלות במחצית זה הרבה וקשה לעולים חדשים.

ובעבודה שלנו אם היינו מגעיות יותר הינו מסיימים יותר מהר .

ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא . 4 נקודות.

בעזרת אינטרנט ובעזרת אחד תשני.

שם התלמיד :   יוליה                                                                    כיתה : י”3

מטלה 2 חלק ג’

דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו

  רפלקציה – עבודה אישית

במהלך העבודה חוויתי כמה שלבים . שלב הראשון היה לבחור את דמות שעליה כתבנו את הסיפור . השלב השני היה לענות על השאלות שניתנו על אותה הדמות . שלב השלישי היה לעשות מצגת ובה לספר את סיפור אישי של דמות .בקבוצה שלנו הייתה אני  עם לנה . בהתחלה היה לנו קשה מכייון שהינו לבדונו ולא כל כך הבנו . אל אז היסתדרנו בעזרת כמה חברים הקרובים שלנו וגם בעזרת מקויות מידע כגון : המכברת שכתבנו בה בשיעור וגם כמה מקומות מדע שמאצנו באינטרנט . הינו יכולים לשפר את תאריד ההגשה שלנו כי הגשנו באיחור . עבודה עזרה לנו להבין את חיים של היודים שחייו באותו תקופה , אתה דלמות שלהם ,קשיים .

היחס ליהודים בארצות הכיבוש/ ניתוח סרט

יוליה וילנה

י3

חלק א : עבודה קבוצתית

1). איתור מידע חיוני / הסרט “שני אסמים” של חיים הכט ):

א. היכנסו למנועי החיפוש ברשת המקוונת/ ציינו את שם האתר וכתובתו. ( 5 נקודות )

כתובת : https://www.the7eye.org.il/106231

שם אתר : העין השביעית

ב. הציגו מידע רלוונטי אודות בימאי הסרט חיים הכט.

חיים הכט נולד ב-20 בדצמבר 1950 ,הוא מנחה טלוויזיה, שדרן רדיו וכן מייסד ומנהל תחנת “רדיו קול רגע”, בנם של ניצולי שואה, גדל בשיכון בחולון.

ג. ציינו היכן מתרחשת עלילת הסרט והסבירו מה מאפיין את המקום מבחינה

היסטורית יהודית.

הסרט מבוסס  על הטבח בידוובנה, ומעשי טבח רבים הדומים לו שהתרחשו ברחבי פולין ביוזמה של פולנים באותה התקופה, ולעומתו מעשה באסם אחר בעיר בוריסלב בו ניצלו חיי שבח וייס ומשפחתו בזכות משפחה פולנית.

ומה שמאפיין את המקום מבחינה היסטורית יהודית זה שב-10 ביולי 1941 נטבחו יהודי העיירה יֶדוַובּנֶה  הסמוכה לעיר לומז’ה שבמזרח פולין על ידי שכניהם הפולנים. והפולנים הם שביצעו את הטבח.

. עלילת הסרט

א. צפו בסרט וסכמו את הצפייה.

* כתבו סיכום קצר על עלילת הסרט (האירועים המרכזיים).

הסיכום לא יעלה על עמוד אחד.

סיכום הסרט : “שני אסמים”

סרט מספר לנו על אירוע  אמתי  שקרה בפולין בזמן מלחמה השני .ידוובנה נכבשה ב23 ביוני, 1941 ע”י הגרמנים. ערב המלחמה שכנו בה 2,500 תושבים, מתוכם 1,600 יהודים. בין 1939-1941, לא התרחשו אירועים משמעותיים בעיירה לסיפורנו, אולם עם הגעתם לעיירה, החלו הגרמנים מתעללים באוכלוסייה היהודית המקומית. בבוקרו של ה10 ביולי 1941, כינסו הגרמנים ישיבה עם ראש העיר מריאן קרולאק, בה הגיעו שני הצדדים להסכמה – הגרמנים ‘העניקו’ לפולנים המקומיים ארכת זמן של 8 שעות לעשות עם יהודי העיירה ככל העולה על רוחם. תושבי העיירה אספו את יהודי ידוובנה מבתיהם אל כיכר השוק, שם הכו אותם ורגמו אותם באבנים. לאחר מכן הובלו תושביה היהודיים של העיירה אל אסם גדול בפאתיה, כונסו לתוכו והועלו חיים באש.

בסרט, עוסק חיים הכט בשאלת המניעים לרצח של תושבי העיירה.  בסרט מגיע הכט לידוובנה ומראיין כמעט את כל מי שאפשר, תושבי העיירה היהודים מאז והפולנים שחיים בה היום. מפגיש את יאן טומאש גרוס ואת שבח וייס.

3. יישום החומר הנלמד.

א. הציגו שני דפוסי התייחסות כלפי היהודים כפי שמופיעים בסרט (חסידי אומות עולם, משתפי פעולה,

עומדים מן הצד/הרוב הדומם) ושערו מה היו המניעים שלהם לפי הסרט. בסרט ” שני אסמים ” יש שני דפוסי התייחסות כלפי היהודים , הם חסידי אומות עולם ומשתפי הפעולה . משתפי הפעולה – אנשים שיתפו פעולה עם השלטון נאצי והם אינו היודים ואינו נאצים . חלקם מהם אמינו באידאולוגיה נאצית , הם פגעו והרגו את היהודים . בסרט ” שני אסמים ”  היו גם אנשים חסידי אומות עולם – אנשים אינו היודים שסיכנו את חיים שלהם , את משפחה שלהם כדי להציל את היודים . במהלך מלחמה המלחמה השנייה הפלונים היו אלה שהצלו את היודים . הם הסתירו אותם באסמים ושקרו לנאצים לטובתה היודים .

ב. הסבירו כיצד בא לידי ביטוי עיקרון האנטישמיות.

עקרון אנטישמיות באה ליד ביטוי בסרט ” שני אסמים ” כאשר פולנים נוקטים  נגד היודים בגלל השנאה וקנאה . הפולנים שרפו , פגעו ורצחו את היודים מכיוון שרצו להרוויח ממוות שלהם . אחד מדברים החשובים ביותר שהפולנים עשו יהיה שריפת היהודים בעיירה היוונבנה כאשר היודים היו זקוקים להזרה מפולנים .

ג. הסבירו האם לדעתכם כל בני האדם יכולים לבצע רצח בתנאים מסוימים? )

לדעתנו לבן אדם אין זכות להרוג את משהוא אחר בשום מקרה , ואף בן אדם לא יכול להרוג את אנשים אחרים בשום תנאי .

ד. הסבירו מהו לדעתכם המסר שרוצים להעביר בסרט דוקומנטרי אודות התקופה בכלל ובסרט זה בפרט. ).

המסר שרוצים לעביר בסרט “שני אסמים ” זה שבמצבי לחץ אפילו אנשים שלא זקוקים לרצח , בתנאים מסיומים יכולים להרוג את אחרים לטובתה ללא עונש על פעולתם .

ה. הציעו כיצד לדעתכם ניתן למנוע בעתיד פשעי שנאה, ליבוי שנאה, הסטה, רצח עם וכדומה )

אנו חשבים שבעתיד צריך להציג את סיפור השואה ולהרות את מוטבים של אנשים שבכרו להשמיד אותנו . צריך ללמד את כל אחד לאהוב אחד את שני ולקבל את אנשים כמו שהם ללא לפגוע בהם . צריך להבין שלכלום מגעים אותם זכיות ולפני החוקים כלום שווים .

). זרקור על המסרים בסרט/ ההבדלים בין הצלה לבין הכחשה והסתה ):

א. האם לדעתכם מצילו של שבח וייס נחשב לחסיד אומות עולם? הסבירו בהתאם לחומר הנלמד בכיתה או

בהתאם לחוק הקיים

מציליו של שבח וייס נחשב לחסיד אומות עולם כי הם לא היו יהודים בתקופה של השואה האנשים העלאה הצילו הרבה יהודים ולא בקשו כלום מיהודים אפילו שהם סיכנו את החיים שלהם .הם גרו באותו בית יהודים ומשפחה אצמא שהגנה על יהודים. שבח וייס הוצל בזכות של פולנים שהחביאו אותו ואת משפחתו בביתם בתקופה של שואה ולכן הם נחשבים לחסידי אומות העולם .

ב. הסבירו במה הסתכן המציל? מה עלול היה לקרות לו?.

בתקופת השואה , היו חוקים ברורים לגבי האנשים שחשבו או רצו להציל יהודים מהמוות . העונש לאנשים שרצו להציל או סייע ליהודים היה מוות לבן אדם ולמשפחה שלו . מציליו של שבח וייס הציבו את החיים שלהם בסכנה תמידית וכך גם את המשפחות שלהם ,מעמדם, עבודתם, כסף שלכם וכל רכושם. האנשים שנאלצו להציל בהסתרה של יהודים לא רק מהשלטונות , אלא גם משכנים שלהם ומקורבים שלהם שהיו עלולים לדווח עליהם לנאצים במידה ויגלו . האנשים שהצילו את היהודים היו יכולים לסמוך רק על עצמם בשביל לא היתפס ולא לקבל עונש מוות מדי

ג. הציגו כיצד מגיבים בפולין לחושף האירועים – גרוס. כיצד מגיב ההמון? כיצד מגיבה התקשורת?

כיצד מגיב נשיא הרפובליקה? מה מלמדים אותנו ההבדלים בתגובות?.

בפולין 2001 הפרופסור יאן טומאש גרוס פרסם את ספר שלו “שכנים” המתאר את שריפת יהודי העיירה ידוובנה שבפולין , בידי שכניהם הנוצרים. הספר קיבל תגובות רבות , חלקן חיוביות וחלקן שליליות . ניתן לראות בסרט אזרחים פולנים שמשמיצים את גרוס ועורכים נגדו הפגנות כאשר הם טוענים כי הוא פושע ועליו  לשבת בכלא בשל שקריו. בספר השני שלו , גרוס מציג את הפולנים שרצחו יהודים גם לאחר המלחמה. למרות כל ההפגנות נגדו התקשורת בפולין קיבלה את ההאשמות שהוצגו בספרים ומאיינת את שבח וייס על מנת לברר מהי דעתם של יהודים על הפולנים .

סמפו סוגיהרה (Sempo Sugihara) שימש כקונסול כללי של יפן בקובנה (Kovno) שבליטא.

בקיץ 1940, כאשר ליטא סופחה לברית-המועצות, התכוונו הרשויות הסובייטיות להעביר את כול הנציגים הקונסולריים הזרים מקובנה. גם הקונסוליה היפנית עמדה להסגר. בקובנה היו פליטים יהודיים רבים שנתקעו שם וביקשו לברוח מאירופה. שערי העולם היו נעולים, ואי אפשר היה לעבור בברית המועצות ללא ויזה בעלת תוקף ליעד הסופי. אך נודע שלאי קוראסאו (Curacao) בים הקאריבי שהיה תחת חסותה של הולנד, לא נדרשו אשרות כניסה. הסובייטים נתנו את הסכמתם לכך שהפליטים יעברו בברית המועצות בדרכם לקוראסאו, ובתנאי שיקבלו אשרות מעבר מיפן. כיוון שכך פנה ד”ר זרח ורהפטיג, ממנהיגי ה’מזרחי’ לקונסול סוגיהרה וביקשו להעניק את האשרות.

למרות שממשלתו דחתה את ההצעה, החליט סוגיהרה לפעול ולהעניק את האשרות לפליטים היהודים שצבאו על דלתות הקונסוליה. בשבועות הנותרים לפני יציאתו מקובנה, שנועדה ל-31 באוגוסט, הקדיש את מרב זמנו למתן האשרות הללו. תלמידי ישיבה רבים, כגון תלמידי ישיבת מיר שנמלטו אף הם לליטא, ניצלו את ההזדמנות לצאת משם. הם הגיעו בסופו של דבר לסין, שם היו בשנות המלחמה, ואחריה לארצות-הברית ולישראל. נראה שבסך-הכול הונפקו לפחות 1,600 אשרות (על-פי אומדנו של סוגיהרה הגיעו מספרן לקרוב ל-3,500).

בשובו לטוקיו ב-1947, לאחר שהוצב בראש נציגויות אחרות באירופה, נתבקש סוגיהרה לפרוש מהשירות הדיפלומטי בגלל סירובו להישמע להוראות הממשלה שבע שנים לפני-כן.

ב-1984 העניק לו יד ושם תואר חסיד אומות העולם.

לימים, כשנזכר בימים הדרמתיים רוויי המתח של אוגוסט 1940, הסביר סוגיהרה בראיון לעיתון את מצבו הקשה:

“היו לי קשיים, ושני לילות נדדה שנתי. חשבתי בלבי: אני יכול להנפיק אשרות מעבר… בתוקף סמכותי כקונסול. איני יכול לתת לבני-אדם הללו למות, בני-אדם שבאו אלי לקבל עזרה כשהמוות מרחף מעל ראשיהם. יהא העונש שאקבל אשר יהיה, ברור לי כי עלי לפעול על-פי צו מצפוני.”

מטלה 3 : רפלקציה אישית- יוליה פרידזון

5. רפלקציה (15 נקודות): עבודה אישית

א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.

ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.

במהלך ביצע העבודה שקיבלנו התחלקנו וכל אחד עשתה את חלק שלה . בעבדה הייתה מחולקת לשתי חלקים . חלק הראשון שהיה עשוי על סרט ” שני אסמים ” בהתחלה אנו תארנו את עלילת הסרט  וענינו גם על שאלות שקשורות לעלילת הסרט . אחרי זה בכרנו דמות שהוא חסיד אמות עולם ותארנו את סיפור שלו . כתבנו את רפלקציות ,ומי כל זה עשינו ספר דיגיטלי . העובדה קבוצתית התנהלה כמו שצריך , שיתופנו פעולה ,עבירה נאמה . הקושי הבוא נתקנו הוא הגשה לא בזמן , לכן יורד לנו ציון . אבל בסוף שנת הלימודים בעזרת כחות שנשארו סימנו את מטלה כמו שצריך . במהלך עבודה למדנו קצת יותר על אנשים הגרו באותו תקופה , אבנו את מוטבים שלהם , על דילמות שלהם . זאת עבודה אחרונה שלנו ואנו שמחים לסיים אתו עם הרגשה שמהלך המחצית למדנו המון ועכשיו יש לנו את ידע שהולכת אתנו עד סוף חיים .

מטלה 3 : רפלקציה אישית – ילנה

5. רפלקציה (15 נקודות): עבודה אישית

א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.

ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.

עבודה הייתה מסובכת אבל היה בסדר בהתחלה כתבנו את כל השאילות אחר כך הוספנו את כל השאלות עם התשובות לספר + תמונות . העבודה קבוצתי היה בסדר אני סייתי שאילה וגם יוליה עשתה עבודה .  אם הי פחות שאילות הינו מסיימות מוקדם יותר כי אנחנו עולים חדשים קשה .