האבא שלי

אני מאוד נרגשת לכתוב ספר על אבא שלי.

אבא שלי שקוראים לו זורין נולד באפריל בשנת 1973 בברית המועצות רפובליקה מולדובה עיר הבירה קישינב. הוא הינו בן יחיד במשפחה.

לאחר שהוא סיים את בית הספר הוא למד גם בתיכון מקצועי טכני .יש לו מקצוע בשם מסגר – מרכיב מכשור רדיו אלקטרוני.

בשנת 1991 אבא שלי עלה לישראל יחד עם אימא שלו.

בין השנים 1993 – 1996 הוא שירת בצה”ל. בצבא אבא שלי היה נהג תובלה והוביל מטענים גדולים.

לאחר הצבא הוא הלך ללמוד להנדסאי אלקטרוניקה. לאחר הלימודים הוא התחיל לעבוד באינטל בתור טכנאי שמטפל במכונות הכי מתקדמות בעולם.

אני מאוד גאה באבא שלי.

איך הוריי נפגשו

אימא שלי עשתה עליה לארץ בסוף שנת 1999. לא היה לה חבר אז. בתחילת שנת 2000 חברים טובים של אמו של אבי שאלו אותו עם הוא רוצה להכיר בחורה טובה שלא מזמן עלתה לישראל. אבא שלי הסכים להכיר את אמי, גם לו לא הייתה חברה ולכן הוא קיבל את מספר הטלפון שלה. בהתחלה הם הכירו אחת את השני דרך הטלפון כאשר הם דיברו שעות במשך שבוע. באותם ימים אבא שלי גר בבאר שבע ואמי באשקלון. בגלגל המרחק הם לא יכלו להיפגש מיד.

כאשר הגיע יום שבו אבא שלי הגיע לאשקלון וראה את אמי בפעם הראשונה הוא התאהב בה מיד. זה קרא בפברואר שנת 2000. לאחר חודשיים של פגישות ב 07 לאפריל אבי היציאה נשואים לאמי ובאוגוסט הם התחתנו.

הילדים של אבי

חוץ ממני לאבי יש עוד שני ילדים. אחותי הגדולה ממיני בשנה וחצי בשם ניקול ואחי מקסים בן שש. כמעט כל זמן פנוי שיש לאבי הוא מבלה אייתנו. אבא אוהב להצחיק אותי ויודע איך להרגיע אותי. הוא מלמד אותי דברים חדשים לדוגמא לרכוב על רולרבלייד.  אבא עם אימא תמיד מתחננים את החופשה השנתית יחד אייתנו, אנחנו טסים לחו”ל ביחד כמשפחה.

אני מאוד אוהבת את משפחתי ואת הוריי.