להקות צבאיות

היסטוריה של הלהקות הצבאיות

במלחמת העולם השנייה הופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: “הלהקה הצבאית” בפיקודו של צבי פרידלנד ראשונת הלהקות הצבאיות בארץ ישראל נחשבה הצ’יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ”ח, שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו להקות צבאיות נוספות: “החישטרון”שהוקמה ב-1942, ולהקת “מעין זה” של הבריגדה היהודית.להקת השרון” הלהקה הצבאית הארצית

להקת הכרמל” ו”להקת איילון”, שפעלה גם כגוף אזרחי. בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות אל “הלהקה הצבאית הארצית” ובכללן גם חברי הצ’יזבטרון, ולאחר מכן פעלו בנפרד.

ראשיתן של הלהקות הצבאיות היא בלהקות הבידור שהוקמו ביחידות היהודים אשר התגייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה אשר עם הזמן הרכיבו את הבריגדה היהודית. בצבא הבריטי פעל “שירות הבידור הצבאי הלאומי ה”אנזה”, ובמסגרתו נערכו פעולות תרבות כמענה לצרכי החיל העברי. פעולות אלה כללו בעיקר שלוש להקות בידור 

תזמורת צבאית-יהודית וערבי שירה בציבור. יחידות בידור אלה הופיעו בארץ ומעבר לים כשהם מלווים את הכוחות הלוחמים.

ב-29 נובמבר 1947, החלה מלחמת העצמאות. במהלך מלחמה זו פעלו בארץ 9 להקות צבאיות, כאשר הבולטות ביותר היו ‘הצ’יזבטרון’,‘החישטרון’, להקת ‘אילון’ ולהקת ‘הכרמל’. פעילות הלהקות כללה מחזות, שירה, ריקוד וקטעי קריאה, ותרומתם לצביון הלהקות הצבאיות שלאחר קום המדינה היתה רבה.

חיים חפר תרם את התרומה הגדולה ביותר של מילות השירים לצ’יזבטרון, והמלחינים הבולטים באותה התקופה היו סשה ארגוב, משה וילנסקי, דוד זהבי, מאיר נוי ומרדכי זעירא.

ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, כמו נעמי שמר, חיים חפר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב ועמם עבדו במאים ומעבדים מהשורה הראשונה כגון נעמי פולני, יוסי בנאי, דני ליטאי ויאיר רוזנבלום. רבים מהזמרים, האומנים והיוצרים במוזיקה הישראלית כיום, הם חברי להקות צבאיות לשעבר.

הלהקות הצבאיות הגיעו לשיא של פופולריות בסוף שנות השישים. בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח “הלהקה” המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית אליה מגיעים חיילים חדשים

הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ”ל דאז, רפאל איתן, בטענה שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי להגיע לכל חיילי צה”ל, למעט מקהלת הרבנות הצבאית. למרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה”ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית. עד חזרתן הרשמית, פעל בצה”ל גוף מוזיקלי בשם “מקהלת צה”ל” שתפקידו היה להופיע בטקסים צה”ליים ספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח”ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה.

הלהקות הוקמו מחדש  בשנת 1985 וחלקן אף זכה להצלחה, אך הן התפוגגו לאחר מכן. הסגנון המוסיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים. במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות יותר בהיקפן הצלחתן כיום לא דומה כלל לזו של הלהקות הצבאיות בעבר. הם מופיעים רק בפני חיילים, כמעט שלא מתבססים על חומר מקורי אלא על שירים של זמרים מוכרים.

הלהקות העיקריות היו:

• להקת הנח”ל – להקת הנח”ל היא הלהקה הצבאית הידועה והמצליחה מבין הלהקות הצבאיות והראשונה שהוקמה בצה”ל. הלהקה, שנחשבת לממשיכת הצ’יזבטרון, בלטה בתרומתה הרבה לזמר העברי בביצוע שירים רבים מפי מיטב היוצרים בארץ, והוציאה מבין שורותיה עשרות זמרים ובדרנים ידועים.

• להקת פיקוד צפון להקת פיקוד צפון היא להקה צבאית ישראלית שפועלת במסגרת פיקוד הצפון בשנות השישים והשיבעים הייתה הלהקה מהמצליחות שבלהקות הצבאיות ורבים משיריה היו ללהיטים

• להקת חיל הים להקת חיל הים היא להקה צבאית שהתקיימה בשנים 1975–1948, נמנית עם הלהקות הצבאיות הראשונות שהוקמו בישראל

תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות כך שלכל זרוע, פיקוד וכמעט לכל חיל הייתה להקה צבאית. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר בקרב החיילים ולא פחות גם בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה”ל, הופקו תקליטים, שיריהן נוגנו רבות בתחנות הרדיו והפכו ללהיטים, כמו המחזות, המערכונים וקטעי הבידור, תיארו השירים את חיי החיילים, הווי הלוחמים, את החלוציות ורוח ההתנדבות, את נופי הארץ, את הגעגועים לבית ולאהובה וכן את רוח התקופה התכנים כללו מעת לעת מסרים חינוכיים ואידיאולוגיים, וכל להקה פעלה גם לטפח את גאוות היחידה אליה הייתה שייכת.

                                           שירי הלהקות הצבאיות