מגלודון

מגלודון  ( שם מדעי :  המגלודון Carcharodon ; מתל יוונית :  μεγάλος) Megalos – גדול)  ו- οδοντος) odontos – שן) כלומר “שן גדולה”, פירוש שמו המדעי המלא הוא “שן-כריש גדול-שן”) הוא  מין  פרהיסטורי  של כריש מסוג  עמלץ  (קרכרודון) ה במשפחת עמלצים , מתקופת שחי  אוליגוקן  עד תקופת  פליסטוקן  לפני כ -25 עד כ -1.5 מיליון שנה.

המגלודון ידוע בעיקר בגלל שרידי השלד שלו, המעידים על כריש ענק ממדים, בגודל של בין 16 ל -28.3  מטר . ממגלדון נחשב לכריש הגדול ביותר שחי אי-פעם. על פי ההנחה הספקטית המקובלת, המגלודון הוא גרסה מוקדמת הלבן . עדויות ממ אובוב, אשר כביכול, ממגלודון היה  קאמופוליט . היה המגלודון טורף עידכון-על  ומסימני נשיכה של שיניו, שנמצאו על מאובנים של קורבנותיו, עולה כי הוא טרף בעלי חיים ימיים ענקיים.

לפי אנשים שחיו ברנסאנס, מאובנים של שיניים משולשות גדולות נמצאו לעיתים קרובות. מקורות קדומים, כגון פליניוס הזקן בספרו תולדות הטבע, שיערו שאבנים אלה נפלו מהשמיים או מהירח. אחרים, בעקבות המקורות הקדומים, סברו כי המאובנים גדלו באופן טבעי בתוך הסלעים. לדוגמה, אתנסיוס קירכר, ייחס את המאובנים ל”תכונת ההתאבנות המופצת בכל גוף הגאוקוסמוס”, המיוחסת למאפיין פנימי של כדור הארץ, ובכך ייצג את הגישה האריסטוטלית. גישות אלה התבררו כמוטעות, כאשר בשנת 1667 זיהה הטבע הדני ניקולאוס סטנו את המאובנים כשיני כריש עתיקות (שאותן תיאר בציור מפורסם לאחר הגילוי). הוא העלה את ממצאיו על הכתב בספר, “האלמנטים של תורת השרירים” (Elementorum Myologiae Specimen), שהכיל, בין היתר, גם איור של שן המגלודון.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר הטבע השווייצרי לואי אגסי הוא שהעניק לכריש את שמו המדעי, Carcharodon Megalodon, בשנת 1835, בספרו “מחקר במאובני דגים” (Recherches sur les poissons fossiles) (שהושלם רק בשנת 1843). מבחינה מורפולוגית, דומות שיני המגלודון לשיני העמלץ הלבן. על סמך הבחנה זו סיווג אגסי את המגלודון בתת-משפחת העמלצים. השם המדעי של הכריש אמנם נותר מגלודון, אך הוא נקרא לעיתים גם “כריש שן-ענקי” (“Megatooth Shark”) “כריש לבן-ענק” (“Giant White Shark”) או אפילו “כריש מפלצת