יומנו של חיים

שלום יומני היקר, אני כבר לא יודע באיזה שנה אנחנו, כבר הרבה זמן שאנחנו עובדים בשדות בחוץ בחום ובקור.

אתמול הגיע אלינו מישהו שקוראים לו משה, הוא אמר שהוא הולך להציל את כל עמנו, היה לו זקן לבן, מטה ובגדים חדשים ויפים.

למרות שסילקנו אותו הוא החליט לחזור.

הוא טען שמישהו בשם ה’ שלח אותו. בתחילה לא האמנו לו וגירשנו אותו, אולם רק לאחר שעשה לנו קסמים וכישופים האמנו לו.

1. הוא זרק את המטה שלו לרצפה והמטה נהפך לנחש, לאחר שהרים בחזרה את הנחש הוא נהפך למטה.

2. הוא הכניס את היד שלו לבית השחי וכשהוציא אותה כף ידו הייתה מלאה בצרעת.

3.  הוא אמר לנו שאם עד עכשיו אנחנו לא מאמינים לו הוא יכול ללכת איתנו ל – יאור ולהפוך את המים לדם.

הוא אמר לנו שהוא הולך למלך מצרים (פרעה) כדי שישחרר אותנו.

כשחזר משה אמר לנו שפרעה לא מסכים לשחרר אותנו, למרות שראה את שלושת הקסמים.

משה אמר שהוא הולך לדבר עם ה’.

לאחר שחזר משה אמר לנו שהוא יטיל 10 מכות על מצרים אם לא ישחררו אותנו.

המכה הראשונה – מכת דם

כאשר מצרי בא לשטוף את פניו או לשתות המים יהיו דם,

ואילו כאשר יהודי בא לשתוף את פניו או לשתות המים רגילים וטהורים.

המצרים עדיין לא הסכימו לשחרר אותנו.

משה החליט להטיל עוד מכה על מצרים – מכת צפרדעים

הצפרדעים הגיעו למצרים בהמוניהם, הם נכנסו לביתם של המצרים וכאשר הם מתו הסירחון שלהם עלה וביתם של המצרים היה מטונף ומסריח.

פרעה עדין סירב ולא הסכים לשחרר אותנו.

משה המשיך להטיל עוד מכות – מכת כינים

הגיעו רבבות של רבבות של כינים וכל המצרים סבלו מהם כולל האדם והבהמה.

פרעה לא משחרר אותנו ומשה ממשיך למכה הרביעית – מכת ערוב

כל חיות הטרף והמכרסמים והחרקים מילאו את אדמתם וביתהם של המצרים

המצרים סבלו מאוד ומשה כהרגלו ממשיך למכה החמישית.

המכה החמישית – מכת דבר

המכה מכלה את כל הבהמות השייכות למצרים, היא לא פוגעת בבני האדם כמו המכות הקודמות.

כבר עברו ימים רבים ועדיין אנחנו ממשיכים לסבול, וגם המצרים, אולם פרעה לא מוותר.

משה ממשיך – מכת שכין

כל המצרים והחיות שלהם הותקפו באבעבועות בכל גופן וחלקם מתו.

משה אמר לנו שארבעת המכות האלו אמורות להפיל את כל ממלכת מצרים

מכת ברד

ברד כבד ניתך על מצרים, הפיל את העצים ופגע בגידולים החקלאים והרג אנשים ובהמות ששהו מחוץ לבית.

המכה השמינית מגיעה והמצרים עדיין לא מתייאשים

מכת ארבה

הארבה הגיע בהמוניו ואכל את כל הגידולים שנותרו מהברד.

הנה הגענו לשתי המכות האחרונות:

המכה התשיעית, מכת חושך

חושך מוחלט שרר במצרים, במשך שלושה ימים לא היה אפשר לראות כלל.

המכה האחרונה מכת בכורות.

משה כינס את כולנו ואמר לנו לצבוע את קורת תקרת הדלת בדם של עז.

הוא אמר שמי יצבע המכה תפסח מעליו ומי שלא יצבע הרי שהוא מצרי.

כל בן בכור במצרים וכל בהמה בכורה מתה, כולל בן פרעה.

בסיום מכת הבכורות, משה כינס אותנו, הוא אמר לנו שפרעה מסכים לשחרר אותנו.

מיד ניגשנו לארוז ולהכין צידה לדרך, לפני שפרעה יחזור בו מהסכמתו.

הכיוון הוא ארץ כנען.

משה אמר לנו שזזים מיד, לפני שפרעה יתחרט על שחרורנו.

אנחנו בדרך ל”ארץ כנען.”

פתאום, אנחנו רואים חיילים על סוסים ומרכבה מפוארת שרודפת אותנו.

מולנו ים שאנחנו צריכים לעבור (“ים סוף”).

משה מושיב אותנו ועולה על הר קטן והוא עושה את הדבר הגדול ביותר שראיתי בחיי,

הוא חצה את ים סוף לשניים, ואנחנו עוברים באמצע.

 עכשיו שכולנו עברנו את ים סוף, החיילים ופרעה נכנסים אחרינו.

משה מניף את ידו וים סוף נסגר על כל המצרים והם טובעים בים ומתים.

מרים מתחילה לשיר וכל העם אחריה.

אָשִׁירָה לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָהזֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ, ה’ אִישׁ מִלְחָמָה ה’ שְׁמוֹמַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף, תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶןיְמִינְךָ ה’ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ ה’ תִּרְעַץ אוֹיֵב, וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁוּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָםאָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִינָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִיםמִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה’, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶאנָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ, נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָשָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת, אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַדנָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן, תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶןעַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה’, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָמָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה’, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָה’ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶדכִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה’ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם

תודה לכם שקראתם את יומני,

מקווה שנהניתם.

שלכם,

חיים