לב כואב ואוהב

אני שייכת לקבוצה של אנשים שעובדים בחינוך.

אני מאמינה שהחינוך  עוזר לילדים להיות חכמים יותר.

בזכות החינוך  הילדים האלה יצליחו יותר כשיהיו גדולים.

אני גאה להיות מחנכת.

יחד עם בעלי, אליעזר זכרונו לברכה, חינכתי את ששת הילדים שלי:

אוריאל, אלירז, הדס, אביחי, אליאסף ובת אל.

אני עומדת מולכם, ומרגישה לא נוח.

עומדים לידי אנשים חשובים, שעשו דברים חשובים בחיים.

אני לא עשיתי דברים חשובים,

ולא המצאתי כלום.

אבל הלב שלי כאב שלוש פעמים, כשקיבלתי הודעות עצובות:

כשהבן שלי, אוריאל, נהרג בקרב בלבנון.

כשבעלי, אליעזר, נפטר.

וכשהבן השני שלי, אלירז, נהרג בעזה.

היה לי מאוד קשה ועצוב,

ואז הלכתי לדבר עם אנשים.

דיברתי איתם על ארץ ישראל,

דיברתי איתם על הכאב,

ודיברתי על זה שצריך להמשיך לחיות  למרות שעצובים.

מתוך הכאב התחלתי לאהוב יותר את עם ישראל

ואת ארץ ישראל.

כשהלב מלא באהבה,

הוא יכול להתמודד עם כל הקשיים.

האהבה לארץ ישראל ולעם ישראל ממלאת את הלב שלי,

וזה מה שהמצאתי.

הפכתי את העצב  שלי לשמחה,

ולימדתי גם אנשים אחרים איך לשמוח.