ד”ר אביגדור דגן נולד בשנת 1922 בעיר הראדץ קראלובה שבבוהמיה, אוסטרו-הונגריה.

בשנת 1939 יצא ללונדון ועבד שם לצד שר החוץ הצ’כוסלובקי, יאן מסריק. ב-1948, נמלט דגן מצ’כוסלובקיה, שעמדה בפני השתלטות קומוניסטית. עלה לישראל והתקבל לעבודה במשרד החוץ. במהלך הקריירה הדיפלומטית שלו כיהן ביפן ובבורמה, היה שגריר בפולין, נורווגיה ואוסטריה.

ב-1977 פרש דגן ממשרד החוץ והחל מקדיש את כל זמנו לכתיבה.

בין יצירותיו הרבות נמצא הרומן “ליצני החצר” בו נעסוק לאורך הפרזנטציה.

“ליצני החצר” עוסקת בשואה והיא יצירה מטלטלת בעלת עומק תאולוגי ופילוסופי, שאף הועברה למחזה.

1. צטטו משפט אחד או יותר שהכעיס אתכם במיוחד או שהוא בניגוד לתפיסת עולמכם. הסבירו את הבחירה ונמקו.

2. המשפט שהכעיס אותנו במיוחד בניגוד לתפיסת עולמנו: “ולץ קירב את האקדח לרקתה של אסתר ואיים שירה בה כבכלבה מצורעת. אבל אדם ואהן המשיך בלי נוע, כל שבעת כדוריו חגים במסלולם, ובכל פעם שלכד אחד מהם בנפילתו והשליכו שוב, שמע אותו לוחש: לחיות, לחיות, לחיות..” (עמוד 45).

בחרנו במשפט זה מכיוון שבזמן הקריאה הזדעזענו עד כמה רוע ואכזריות יכולה להיות קיימת בבני האדם והכל בגלל התערבות וכסף. בנוסף לא הצלחנו להבין ולהפנים איך בן אדם מסוגל לראות את אשתו נרצחת אל מול עיניו, קפוא ואדיש למצב למרות הרצון הבלתי פוסק של ואהן להמשיך לחיות ולשרוד.

1.   כתבו שלוש שאלות בהתייחס לתוכן העלילה, שלא מצאתם עליהם תשובה במהלך הקריאה.

   א. איך שתי דמויות מרכזיות בסיפור: המספר(השופט) וליאו רוזנברג, שמתוארים לאורך הסיפור עם פגמים הבולטים לעין כמו החטוטרת של השופט והגובה הנמוך של ליאו הצליחו לשמור על עצמם בחיים לאורך כל הסיפור, אם ידוע לנו כי בתקופת עליית הנאצים לשלטון הם דאגו להיפטר מכל האנשים “הפגומים” נכים? הרי הנאצים שאפו לשלמות הגזע.

ב. מדוע המספר(השופט) מתאר בהרחבה על תחושותיהם, והמסע האישי של חבריו ולא בוחר להתמקד ולשתף אותנו הקוראים ברגשותיו ובמחשבותיו?

ג. מדוע המספר מעלה מספר פעמים דמויות משניות בסיפור אך מחליט לא לפרט עליהם ורק ממשיך להבטיח שבעת ובזמן הנכון הוא ימצא את המקום והזמן לספר עליהם?

 (עמוד 60-61 ובעמוד האחרון על הסבלים).

 אפיון הדמויות: בחרו אחת מהדמויות, אפיינו אותה (ישיר ועקיף) וכתבו את אחת הבעיות הניצבות בפניה. 

הדמות אותה בחרנו לאפיין: אדם ואהן. דמותו של ואהן מאופיינת כדמות עם מספר תפקידים לאורך חייו בגטו: היה הלהטוטר המיומן ביותר. תפקידו המרכזי להפריח כדורים צבעוניים ולפעמים גם השתמש בבקבוקים, צלחות וכדורי ביליארד צבעוניים. הוא לימד את הסרן כל מיני להטוטים בקלפים וכדורי פינג פונג. בזכות כישוריו הרבים הסרן ניצל אותו לטובת הימורים ולהנאותיו האישיות. בזכות זה הצליח לשרוד ולהישאר בחיים. ניתן לראות כי דמותו של ואהן עוברת שינוי חיצוני לאורך העלילה כאשר השופט ומקס פוגשים אותו בבית חולים ומזהים מולם אדם חרדי עם פיאות רופסות מזיעה, זיפי זקן בצבע פחם, סנטר המסתיים בחוד וצלקת של שפתיים דקות.
אפיון עקיף: דמותו של ואהן עוברת שינוי וניתן לראות זאת בכמה סיטואציות שקרו לו אחת היא בהתמודדות עם רצח אשתו שמתרחש לנגד עיניו ובסיום הסיפור כאשר מחכה לנקמה אך בסוף, לאחר לבטים פנימים עם עצמו נמנע מלנקום באותו קצין ולץ. הבעיה העיקרית שבה נתקלת הדמות היא כאשר ואהן הופך לדמות דתית מאמינה, הוא הולך לבתי כנסת שמוצא בקרבת מקום ( בספרד, ובאמריקה) ושם מתחיל להתחזק הלכתית דבר אשר משפיע וגורם לו להתחרט ולערער על נקמתו.

  בחרו שתי דמויות שיש ביניהן אנלוגיה. הציגו את האנלוגיה והסבירו מה אפשר ללמוד ממנה על כל אחת מהדמויות. 

1. אנלוגיה בין דמויות: הדמויות שבחרנו הם השופט ומקס הימלפרב. ניתן לראות אנלוגיה מרכזית בין דמויות אלו אשר מתבטאת באמונה שקיימת אצל כל דמות. דמותו של השופט מאפויינת כדמות שלא שואלת יותר מדי שאלות. כאשר הימלפרב שואל אותו אין סוף שאלות לרוב לשופט אין תשובה משמעית להביא לו או שהוא עונה לו תשובות כמו אין מה לעשות. לאורך כל הרומן מקס שואל שאלות על הקיום, על כל מה שעברו, למה עברו, איפה היה אלוהים בכל הזמן הזה אך השופט נמנע מלענות לו ולרוב אף מדחיק את שאלותיו לגבי האמונה. מקס לעומתו, לא פוסק על אף שאלה שעולה למוחו, הוא מעוניין לחשוף את מחשבותיו והרגשותיו ואינו נמנע לשאול שאלות קשות על אף שיודע שלא בטוח יקבל על כולן תשובות. הוא אינו חושש לשאול את כל השאלות, הקשות, המחרידות והמזעזעות בהתחשב בזמן שעבר.

 בחרו בסמל או מוטיב, הדגימו הופעותיו והסבירו את תרומתו למשמעות הרומן. 

1. המוטיב שבחרנו הוא: מוטיב הנקמה. ניתן לראות כי מוטיב הנקמה בא לידי ביטוי אצל מספר דמויות בצורה שונה ואישית. בדמותו הגמד ליאו רוזנברג ( עמ’ 52). ליאו בוחר לנקום את כל מה שעבר במהלך תקופה זאת דרך נאום ארוך בו הוא קורא לאנשים לא לשכוח ולדאוג להנציח את מה שכולם עברו לספר את זה לדורות הבאים. הוא אומר לכל חבריו כי בזכות מה שעברו ניתן יהיה למנוע התרחשויות כאלו בעתיד. בדמותו של ואהן ניתן לראות כי מוטיב הנקמה מופיע לאחר שהקצין ולץ רוצח את אשתו, לאחר המלחמה לא ויתר עד שמצא בקצה השני של העולם את ולץ ולנקום בו. המוטיב הניע אותו להמשיך לחיות ולספר לחבריו שמצאו אותו לקראת סוף הסיפור את כל התכנונים שהיו לו עד לרגע הפגישה עם אותו קצין נאצי.  לאחר שסיפר לחבריו בפרקים את כל התוכניות ואת כל מאמציו נראה לנו הקוראים, כי כל זה נעשה על מנת להקל על נפשו ולספר לחבריו את הרגשתו האמתית בנוגע למוות של אשתו וכי אחרי הכל היה לו חשוב לשרוד כדי להצליח לנקום.

למה דווקא בחרנו להציג את עבודתנו באמצעות כלי טכנולוגי זה?

הכלי שבעזרתו בחרנו להציג הוא ourboox.

בהתחלה היה לנו קושי רב למצוא כלי טכנולוגי המתאים להעברת הנושא של הרומן. היה חשוב לנו שכלי זה יעביר לכיתה בצורה המתאימה  ביותר מכיוון שנושא השואה הוא מורכב ורגיש. הרגשנו כי עלינו להנציח את הרומן דרך ספר זכרונות תוך כדי היענות על שאלות העבודה.

בעזרת כלי זה ניסינו להמחיש בדרכים שונות כמו: תמונות וסרטונים המוסיפים להעברת הידע בצורה מעניינת ומרתקת.

היה  לנו מאוד מעניין להתנסות באמצעים טכנולוגים חדשים.

 תודה רבה!